הסוגיה העיקרית שעולה כאן ובתחום הזה ברורה:
follow the money.
וכשאני אומרת לעקוב אחרי הכסף אני מתכוונת, כעורכת לשון, לכל ההשתמעויות שלו:
מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך?
איך אני מגיעה אליו?
הרי זאת המטרה שבגללה בעיקר הקמתי עסק ואני עובדת קשה לבנות את עצמי.
עד כמה ממנו אני רוצה לעצמי ובכמה אני מוכנה להתחלק עם אחרים,
כך שהרווחים יתחלקו אחרת ממה שמקובל לחלק היום, כי אני חושבת שמגיע להם?
עד כמה אני מכירה בכך שכסף לא עושים לבד אלא בשיתוף פעולה עם אחרים:
עובדים, ספקים, לקוחות, משפחה וחברים,
ולכן אני בהחלט יכולה להשתחרר מהמחשבה שאם אני עצמאית אני גם חיה ומתנהלת לבד.
הרי החשש של כל מי שמקים עסק הוא הפחד מלא למכור ומלא לשכנע לקוחות שהוא טוב להם.
טוב=תועלת נוספת על פני תועלת חומרית בלבד.
אני בטוחה שכולם מכירים את הלקוחות שנשארים אתכם
בגלל ההצלחה שלכם לגרום לכם להרגיש טוב אתכם ועם עצמם.
אנשים מחכים להזדמנות להוכיח שהם יכולים לתת ולעזור, לפי אמונתי.
כשאני מדברת על שורת רווח חברתי אני מדברת על כך
שגם המונחים שבהם השתמשנו בנוגע לכסף, רווחים, בעלות וקניין השתנו.
הכל השתנה כי התקופה השתנה ואני לא מאמינה יותר בטייקונים.
אף אחד לא מאמין בהם יותר עכשיו שאנחנו יודעים מאיפה בא הכסף שלהם ולאן הוא הולך.
אני לא מאמינה שיש מי שרוצה לחיות ולרמות כך על רווחים שלא מגיעים לו.
אני מאמינה שכל הכסף שלנו, ורצוי שהרבה, מגיע לנו בזכות ולא בחסד.
דווקא כבעלי עסקים אנחנו יודעים יפה מאוד שההצלחה לא תלויה רק בנו אלא היא הדדית ומשותפת לכמה אבות.
לכן אני מציעה לשתף גם אחרים שתרמו להצלחתנו ולצרף אותם למעגל ההצלחה שלנו.
מלבד זאת, וזה המסר הכי חשוב לי לאנשים, חלקנו הגענו לעצמאות עסקית משום שלא הייתה לנו ברירה.
לא הניחו לנו לעבוד או להצליח כשכירים ולכן בסוף יצא שגם אם אנחנו מרוצים מזה הפכנו לעצמאים בלית ברירה.
מהיכרותי עם מקרים נוספים כאלה שלא מצליחים, בהם אני שנמצאת עדיין בדרך, אני ממליצה לא לשכוח
את החלשים יותר, אלה שנזנחים בצד הדרך כי הם דורשים קצת יותר השקעה בהכשרתם ובתעסוקתם.
גם אנחנו היינו או עלולים להיות שם שוב.
כולנו בני אדם ואנחנו רקמה אנושית אחת.
תודה על ההקשבה וההזדמנות לספר על כך