ענני גשם

[vaselius]

ענני גשם

מתכנסים מכסים את השמיים האפורים כצבע נשמותינו שנים דיברנו שנים היססנו בין רגע החלטנו נפרדים לחפש דרכים חדשות לפלח את האפלה להגיע אל האור פעם אחרונה נשכבים אחוזים בחיק המוכר בין הסדינים המקומטים פעם אחרונה מתענגים מהמגע המוכר כי ממחר אנחנו מתקדמים אל אופק חדש כל אחד בדרך שונה לא כבולים ולא שפופים עם ראש זקוף מבט קדימה אל עבר תקווה חדשה

 

[איש המערות]

בהצלחה בדרכך החדשה

 

[רפסודה]

לפעמים אני חושבת ../images/Emo63.gif

שצריך לספר - שאפשר גם אחרת.

 

[איש המערות]

קראתי והייתי מרותק למילים

כזה חשבון נפש, בעיתוי שלפני יום כיפור (אולי מקרי ואולי יש לכך משמעות מיסטית כלשהי), סיפור חיים של נבכי הנפש הצומחת מכאב ושואפת אל האור, באהבה ובאהבת האהבה. לקחתי משפט אחד בלבד לצטט ממך, שיתכן ויוכל להיות מעין מוטו לפורום - "גירושים הם מוות של מבנה, אבל לא מוות של אנשים." משפט שאולי בתוך כל הטקסט האישי הזה יש לו משמעות מינורית ויחד עם זאת הוא מבטא כל כך הרבה אופטימיות, השלמה ואמונה עצמית בדרך שבחרת בה, דרך אותה הבאת לידי בטוי באספקטים האחרים שתיארת - דרך של אהבה וקבלת העולם כפי שהוא, דרך של קבלת אחריות על מעשייך ועל תוצאותיהם ואמונה שלכל בעיה יש צד חיובי, ממנו ניתן לראות את פתרונה. אמרת במאמר מוסגר שמשה היה היחידי שחצה את המים לשניים. לא משה היה זה שחצה את הים אלא אלהים. אבל אם לא היתה במשה אמונה שמהמשבר - לכאורה ללא מוצא - אליו נקלע עם ישראל יפתר כך או אחרת, גם אם הדבר נראה בלתי אפשרי, לא היה עושה את אותה פעולה שהתחילה את חציית הים. הרבה חומר למחשבה יש במסמך שהבאת - דוגמאות מהחיים לכך שבאמת אפשר אחרת, אם רק רוצים ומאמינים. גמר חתימה טובה לך ולכל חברי הפורום.

 

[רפסודה]

../images/Emo79.gif

אני מנסה שוב להביא את הקישור שנבלע בנבכי-ה

אתמול בערב... עם תודת הלב שלי http://www.classicalarchives.com/chopin.html שנה נפלאה

לכולנו.

 

[s h o o s h a]

כל כך הרבה דומה וכל כך הרבה שונה

לא "תולעת ספרים" ממש לא גרופית של כל מיני כאלו שכותבים ומנתחים את החיים ומהלכם לא מאלו שמשתתפת בסדנאות פעם כתבתי יותר, היום כבר פחות ומוצאת את עצמי קוראת בשקיקה את דברייך מחייכת לעתים מזדהה מאד בחלקם ובעיקר, מצטרפת לאמירה הקטנה גדולה הזו שצריך לספר שאפשר גם אחרת

 

[צ י ק ו ש]

באמת אפשר אחרת

אפשר גם אפשר להיפרד ללא מריבות וללא שנאות (עשיתי זאת ויצאתי נשכר מכך). מצא חן בעיני הפירגון שלך לגרוש ולזוגתו החדשה (מה שלא כל כך נהוג במקומותינו), רק אדם בעל עוצמה פנימית גדולה יכול לפרגן כך. קראת המון ספרות, ובילית המון בפורומים ואת התשובה לא מצאת.... רק במקום אחד לא חיפשת את התשובה... בתוכך, שם היא נמצאת. ספרות, מאמרים, פורומים, זה טוב ומוסיף אבל זה כדי להאיר את עיננו, ולהראות לנו את דרכנו, אך התשובה לא שם, התשובה נמצאת בתוכנו ורק אנחנו יכולים לגלותה. לכל אדם יש מטרה (מטרות) בחיים, אך הדרך להגשמת המטרה וההנאה מהדרך חשובים לא פחות (בדרך כלל יותר)מהגשמת המטרה עצמה - "לא חשוב ה-מה. חשוב ה-איך...!" גמר חתימה טובה

 

[adam33]

בוקר של אור

והשמש עולה באופק מוסתרת בעננים אפורים ולנו תחייך בחיוך רחב אך אנו עדיין באפלה מהמצב פקוחות עיננו ידנו מגששות באפילה האם לנו צפוי אור בחשיכה? ואנו מנסים לאחוז יד ביד של בן זוגנו אך היא אינה בקרבתנו אוליי התרחקה מאיתנו? ואין זה ככה כי אם תחפש גם היא את ידנו אך רק חלל וריק תמצא היא ואנו קוראים כאן הננו!! האם לא מרגישה היא? וכעת משהו פגע בידנו האם יד או לב תועה של בן זוגנו? תאחז ולא תרפה מאיתנו רצה היא לומר משהו לליבנו? וכעת אוחזים אנו בחוזקה ששוב הדרך תראה במהרה והשמש עולה לה קרניים ראשונות אור מציף את הנפשות התועות וכעת לוחש בן זוגנו קול שלא נשמע באוזנינו רציתי ולא ידעתי.. כך הוא אומר עשיתי ולא חישבתי כך הוא מתודא אך כעת הזמן אינו לחרטות חבקנו.. כך עונים אנו ללחישות והעיקר שלעתיד תראה את הדרך ולמרות העננים תדע שמאחור יש את השמש ולכן פקח את העיניים כי אנו תמיד הינו כאן וגם אם הינך רואה שלעתיד אין זמן אל תפנה לפגיעות וכאבים אל תפנה לאחרים בוא אלינו חפש אותנו כי בעצם רוצים אנו ודע תמיד שהשמש תזרח ותגרש את העננים ממזרח ואל תחשוש לדבר על אהבה כי מעשים מגיעים אחרי המילה השמש זורחת מזה זמן אור וחום מתערבבים כאחד והחשיכה אינה בקרבנו מזמן ולכן כעת תקוה לנו שרק נמשיך מהיכן שאנו ולא נביט לעבר רק בכדי ללמוד וגם זה לדקה יד ביד נלך ביחד ותמיד נזכור שאהבה אינה נקנית בישיבה כי אם בעשיה מילה ועם המון המון נתינה וכך הוא מהנהן בראשו ומחייך ללא לאות את חיוכו תודה הוא אומר וממשיך בחיבוקו..