עננים
תפסתְ את היד שלי, ודילגת בגן, ואני רצתי אחרייך, מנסה להדביק את הקצב. התמוטטנו ביחד על הדשא, או שאולי אני התמוטטתי ומשכתי אותך למטה איתי. שכבנו על הדשא, כשהראש שלך על הבטן שלי, מרגיש כל נשימה, כל התנשפות. התחלת להגיד שלענן הזה יש צורה כזאת, ושלענן ההוא יש צורה אחרת, ובקצב מטורף, מהיר כמו הנשימות שלי, עברת מענן לענן, והראש שלי ניסה להדביק את הקצב, אבל כל מה שראיתי היו כתמים לבנים בשמיים. "והענן הזה," האטת את קצב הדיבור שלך, "מזכיר לי אותָך". "אותי?" בשתיקה הזאת, שמעתי את הנשימות שלי מאיטות. התיישבת, וגם אני התיישבתי, ואז התנפלת עלי והפלת אותי בחזרה. ישבתי ככה, ברגליים שלובות, הראש שלך מושען על הרגליים שלי - את מסתכלת על העננים, ואני מסתכלת עליך, מסתכלת על העננים. "את חושבת ש..." התחלת להגיד, בעודך מפנה את מבטך אלי, ואז נקטעת. "שֶמה?" לחשתי. "אני יכולה לראות את הבפנים של הנחיריים שלך", התחלת לצחוק. כיסיתי את האף עם היד, ואת לקחת את היד שלי, והורדת, ותפסת אותה חזק חזק ביד שלך. המשכת לצחוק, וכבר התקפלו לך הרגליים - היד שלך עדיין תופסת את שלי בחוזקה. הסתכלתי למעלה על הכתמים הלבנים בשמיים. "תסתכלי עלי", לחשת. "בבקשה". הסתכלתי עלייך, והשתתקת. גם הנשימות שלי השתתקו. בטח הרגשת את הבטן שלי מתהפכת. הקמתי אותך, "בואי!" והתחלתי לרוץ, תופסת את היד שלך, ואת ניסית להדביק את הקצב, עד ששוב שתינו התמוטטנו על הדשא, או שאת התמוטטת ומשכת אותי למטה.
תפסתְ את היד שלי, ודילגת בגן, ואני רצתי אחרייך, מנסה להדביק את הקצב. התמוטטנו ביחד על הדשא, או שאולי אני התמוטטתי ומשכתי אותך למטה איתי. שכבנו על הדשא, כשהראש שלך על הבטן שלי, מרגיש כל נשימה, כל התנשפות. התחלת להגיד שלענן הזה יש צורה כזאת, ושלענן ההוא יש צורה אחרת, ובקצב מטורף, מהיר כמו הנשימות שלי, עברת מענן לענן, והראש שלי ניסה להדביק את הקצב, אבל כל מה שראיתי היו כתמים לבנים בשמיים. "והענן הזה," האטת את קצב הדיבור שלך, "מזכיר לי אותָך". "אותי?" בשתיקה הזאת, שמעתי את הנשימות שלי מאיטות. התיישבת, וגם אני התיישבתי, ואז התנפלת עלי והפלת אותי בחזרה. ישבתי ככה, ברגליים שלובות, הראש שלך מושען על הרגליים שלי - את מסתכלת על העננים, ואני מסתכלת עליך, מסתכלת על העננים. "את חושבת ש..." התחלת להגיד, בעודך מפנה את מבטך אלי, ואז נקטעת. "שֶמה?" לחשתי. "אני יכולה לראות את הבפנים של הנחיריים שלך", התחלת לצחוק. כיסיתי את האף עם היד, ואת לקחת את היד שלי, והורדת, ותפסת אותה חזק חזק ביד שלך. המשכת לצחוק, וכבר התקפלו לך הרגליים - היד שלך עדיין תופסת את שלי בחוזקה. הסתכלתי למעלה על הכתמים הלבנים בשמיים. "תסתכלי עלי", לחשת. "בבקשה". הסתכלתי עלייך, והשתתקת. גם הנשימות שלי השתתקו. בטח הרגשת את הבטן שלי מתהפכת. הקמתי אותך, "בואי!" והתחלתי לרוץ, תופסת את היד שלך, ואת ניסית להדביק את הקצב, עד ששוב שתינו התמוטטנו על הדשא, או שאת התמוטטת ומשכת אותי למטה.