התער הועבר כמובן
בציווי התורה הקדושה, מה שלא בלוויים באותה שעה אסור משום תער. לא הבנתי מה הבעיה. כבר לימדונו חז"ל שכבד בדם, יבמה באשת אחיו וכו'... ובכל אופן, התורה שאסרה על תער, ציותה כעת על תער ללוויים. רק לאפוקי מתער אחר. לדוגמא ל"ע במסכת תענית על אבל במקרים מסויים שמסתפר התער ולא במספרים, אבל שם התער אינו באיסור, לא מדובר בהשחתת השיער. כאן בלוויים היה תער תער.
