ענייני מספרים...

באמת יצא לי לתהות לגבי זה לא מעט

מצד אחד אנשים שואפים להאריך ימים ומצד שני מתביישים להגיד את הגיל שלהם מתוך כך שהם תופסים את עצמם כ"זקנים" (וזה ללא קשר לגיל האמיתי שלהם. יוצא לי לא מעט להיתקל גם באנשים בשנות העשרים שלהם שתופסים את עצמם "זקנים").
אני אישית לא מתביישת וחושבת שלעולם לא אתבייש בגיל שלי. כשאני חוגגת יום הולדת אני גאה להגיד שאני בת כך וכך שנים. מצד שני כשמישהו אחר חוגג יום הולדת, בייחוד עם זאת אישה מבוגרת אני לא אשאל אותה בת כמה היא כי אני מודעת לנורמה (המעוותת משהו) שאישה צריכה להתבייש בגיל שלה.

אבל האמת היא שלפני שנכנסתי לקישור חשבתי שהכוונה היא להסתרת הגיל במקומות עבודה פוטנציאליים. כאן כבר לא מדובר בסתם בושה או פחד שהוא "בראש" אלא במציאות עגומה שבה באמת במקומות עבודה רבים מעדיפים אנשים צעירים על פני מבוגרים..
 

עלמה88

New member
העולם שייך לצעירים? רזים?

שמעתי לא מזמן הרצאה על זמן, על העובדה שזמן נתפס בכל מיני צורות, לפעמים דקה אורכת שעה (דקה של ריצה למשל) ןלפעמים עוברת כהרף עין.

בשבילי זה כך גם כשמדובר בגיל וגם כשמדובר במראה.
יש אנשים שהרושם הראשוני, בהכרח ממראם, משקף בעיני את מי שהם ויש כאלה שלא. אחרי כמה דקות של שיחה מתגלה משהו שונה מהמחשבה הראשונה שעלתה בי בעקבות המראה החיצוני.
אותו דבר עם גיל. המספר שנאמר או לא, יוצר ציפיה מסויימת שלפעמים מתחברת למה שמתגלה ולפעמים פחות.

האמונה שהעולם שייך לצעירים (רזים / יפים) היא אמונה שאני שמה אחריה סימן שאלה, כדי שתהיה לי הזדמנות לגלות עוד
 
דווקא זקנים גאים בגילם.

אבל אנשים הנאבקים על מקומם בחברה, בגיל הביניים, לא יודעים כיצד יתקבל בעיני הזולת שאתה כבר בן 29 , ולכן מעדיפים שלא לציין זאת.
 
למעלה