ענייני לשון בצרפת

הערה:

הטענה שהמין בצרפתית נקבע לפי הזכר "מסיבות שאינן קשורות דווקא לבלשנות" נשמעת לי מפוקפקת. לא מסתבר שהיו מסוגלים לשנות מערכת דקדוקית שגורה ורווחת כדי לקדם תפיסת עולם של עליונות הזכר. וכל ההנמקות של "המין האצילי וכו׳ וכו׳'" הן כנראה הסברים שלאחר מעשה, ואינן הגורם לדקדוק.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
היי עלה, כשאת מקשרת למקור חיצוני

כמו כתבה, טור וכו' אנא כתבי בפורום גם את עיקרי הדברים (לא חובה במילים שלך, אפשר פשוט להעתיק את הכותרת הראשית והמשנית) כדי שאנשים ידעו קצת יותר במה מדובר גם בלי להיכנס לקישור (וזה יוכל גם לעלות בחיפושים בארכיון) ואם יש לך גם תובנות משלך, כל המרבה הרי זה משובח.
 
תובנה אחת

חבל שעורכי הארץ הסתפקו בתרגום הכתבה, ולא צירפו כמה מילים על כך שסוגיה זו מטרידה גם את דוברי ודוברות העברית, כפי שעולה לא אחת גם בפורום זה. אחת ההצעות שהוזכרו בכתבה, אימוץ "כלל הקירבה" (שלצערי לא שמעתי עליו עד היום - הדיוט, מה לעשות...) יכולה לעבוד גם אצלנו - האם עלו הצעות כאלה בעבר?
 
את כלל הקרבה כבר הותרנו מאחור

במקרא יש מעין כלל קרבה (קרבה לפועל) במבנה מסוים של משפט: ותשר דבורה וברק בן אבינעם. הסוגיה הזו מטרידה רק את מי שלא שם לב שהדוברים מבדילים אינטואיטיבית בין מין דקדוקי למין ביולוגי ואינם נוטים להשליך מזה על זה.
 
עוד דוגמה ל"כלל הקרבה"

שירת הים, שמות ט"ו א: אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: OFF: לפני שנים רבות רבות, כתלמידה בבי"ס, שיננתי את הפסוקים האלה בע"פ (שירת הים, שירת דבורה, ביאליק ועוד) ופתאום הזיכרון העמום הזה צץ משומקום...
 

trilliane

Well-known member
מנהל
קרב הנשים על הלשון

חברי האקדמיה הצרפתית שומרים בקנאות על שימוש נכון בשפה כבר 400 שנה. כיום חולמות הפמיניסטיות לערער את הסדר הקיים, ולשנות את הכלל שלפיו הזכר קובע את מין תואר השם. -------------------------- לטובת מי שלא נכנס לקישור ורוצה לדעת במה מדובר ולמען חיפושים עתידיים.
 

daviduuu

New member
מגדר לשוני

יש לי שתי דברים לכתוב בנושא זה: 1- מומלץ לעיין בערך הויקיפדי "מגדר בלשון". ערך נאה. 2- מומלץ לעיין בכתבתה של הבלשנית ד"ר תמר עילם - גינדין, הטוענת להפך בהחלטיות: " "השפה העברית מפלה דווקא גברים" - אין צורך להתנצל בפני הנשים על כך שפניות לכלל המינים מנוסחות במין זכר: זו הצורה הבלתי מסומנת בעברית, ואם כבר צריך להתנצל בפני הזכרים על כך." ייתכן שאותם הדברים האמורים לגבי העברית יכולים להאמר גם לגבי הצרפתית.
 
למעלה