עניין של מגע

[dify]

עניין של מגע

איכשהו הגענו לאחרונה לדיונים בענייני חיבוקים במפגשים חברתיים. האם אתן מהסוג המחבק? האם אתן נרתעות? אני לרוב לא מתה על חיבוקים. אני משתדלת או לעמוד מרחוק כשאומרים שלום או לשבת ולא לקום ולפעמים כשמרגיש לי נכון אני מחבקת עם כל הלב (מה שיותר נכון למכרות ותיקות מאשר לאנשים שההיכרות שלי איתם שיטחית). אבל במגעים הללו יש כל מיני עניינים... בעבר היתה בחורה למשל, שהיתה מאד "נוגעת" אצלה היה לי ברור שהיא משתמשת בקטע החברתי כתירוץ כדי להתחיל עם בחורות. למרות שממש באופן ברור אמרתי לה שאני לא מעוניינת, היא המשיכה להימרח ולהידבק ולגעת כאילו באופן חברי בעור חשוף (בסוף פשוט לבשתי סווצ'ר ) לעומת זאת, לאחרונה, אחרי שאני בזוגיות ארוכה שנים, אני מרגישה לפתע זוג ידיים מלטפות אותי בחיבוק קצת חושני מאחור... במחשבה ראשונה היה לי ברור שזו זוגתי- במחשבה שניה זוגתי עומדת באותו זמן לידיי...התברר שזו אחת ממכרותי האהובות יותר, אני מתה על הבחורה אבל תכלס המגע הזה, היה בו משהו קצת.... ממממ.... לא לעניין... איכשהו חשבתי על זה שאם שני המיקרים הללו היו קורים בין בחור לבחורה היה אפשר להגיד שיש פה עניין של הטרדה מינית... בעיני זה לא לגיטימי יותר כי זה בין בחורה לבחורה... ומפה כבר יש מגוון של חיבוקים ומגעים, יש כאלו שנראים לי הכי טיבעיים בעולם ויש כאלו שקשה לי איתם והאמת היא שאני לא מרגישה נוח להגיד במילים לאנשים "אני מעדיפה בלי מגע", הכי מצחיק שאמרתי את זה פעם אחת למישהי אחת ושכחתי לגמרי... וככה יצא שמאז הנחתי שהיא פשוט לא אוהבת חיבוקים כי היא לא מחבקת התברר היא עושה את זה בגלל מה שאמרתי... אז אני מבינה שאנשים לא יכולים לקרוא מחשבות ולדעת מתי מתאים לי ומתי לא. אבל אני כן חושבת שברור שיש רמות שונות של מגע, ורמות שונות של קרבה, ויש מה שמתאים לכל הקשר... מה דעתכם? זוגתי אומרת שאני צריכה להגיד משהו כשזה קורה אני מרגישה לא נוח להגיד אבל גם לא נוח עם הסיטואציה איכשהו חשבתי שאפשר להבין משפת גוף של אנשים אם הם בעניין או לא... גררר.... מה אתן אומרות?

 

[So Lovely]

עניין של תרבות, סגנון אישיותי וספונטניות

כל הדוגמאות שהבאת קשורות למין, אבל מגע הוא לאו דווקא בקונטקסט המיני. מה לגבי מגעים "פשוטים" שנובעים מתרבות או מחמימות? אנחנו רגילים לראות מנהיגים ערביים שמתנשקים (נשיקה על כל לחי) ולוחצים ידיים בכל מפגש, והתרבות שלנו לימדה אותנו שהכל זה פוליטיקה וצביעות. אז נכון, בכל מה שנוגע לפוליטיקה, קשה לנו לחשוב על אמיתות או אמינות, אבל לא כל חיבוק או נישוק מעידים בהכרח מסיכה. כל מי שמכיר אותי יודע שאני מהאנשים המחבקים והמנשקים. אני פשוט בת אדם חמה. חיבוק ונישוק הרבה פעמים קשורים לחום, לשמחה. לפעמים, באופן ספונטני, מתוך חיבה לבן אדם, אני יכולה לחבק אותו (כמובן שאם זה מישהו שאוהב את זה כמוני, ורוב חבריי הם כאלה, למזלי ). בעיניי, חיבוק ונישוק מעידים על חיבה. אני מחבקת את האנשים שאני מרגישה איזה חיבה אליהם, ואני אוהבת שמחזירים לי בחזרה חיבוק ונישוק. זו מן אמירה של "כיף לי לראות אותך" או "כיף לי להיות בקרבתך". לעולם לא אחבק מישהו שאין לי חיבה אליו או שאינני שמחה לראותו. לפעמים, תוך כדי ישיבה במפגש, אני יכולה להניח יד על ברך של מישהו או מישהי שאני מחבבת, ללטף לו/לה את היד. והכל נובע מחיבה. אין בכך שום דבר מיני. אם זה מיני, אז זה מגע אחר לגמרי. המבט אחר. המימיקה שונה לגמרי. רואים ומרגישים במפורש מתי מגע הוא מיני ומתי הוא חברי גרידא. לפעמים אני מרגישה שאם אני רוצה ומרגיש לי לחבק או לנשק מישהו איתו אני נפגשת והוא נרתע מכך, אז כנראה שמשהו בתחושת החיבה הוא לא הדדי. פה אני מרגישה לא בנוח. כשזה קורה, אני מנסה לחשוב שזה עניין של תרבות או הרגל אצל אותו אדם ואין בכך עניין של דחייה או חוסר חיבה. למרות שאני מנסה לשכנע את עצמי שכך הדבר, עדיין קשה לי עם זה. זו אני. השבוע קרה לי שהייתי במפגש שבו המארגנת חיבקה בחמימות את אחת מהנוכחות (בעת פרידה לשלום) ואילו איתי זה לא קרה. הסתכלנו אחת על השניה בהתלבטות (כן או לא) ולבסוף לא היה חיבוק של פרידה. וזה גרם לי לחשוב, בעיקר משום שכבר דיברנו על הנושא הזה. אז נכון שאותה אחת שזכתה לחיבוק היא חברה ותיקה הרבה יותר, אבל בכל זאת... הרגשתי קצת מאחור. אז האם זו אני שפשוט חמה מידי? האם התפיסה שלנו שונה? או שמא זו פשוט אמירה לגבי רמת החיבה/חוסר החיבה שלה אליי? אני באמת לא יודעת... מה שבטוח זה שהרגשתי לא נעים עם זה. אבל זו אני, כך בנויה המערכת הרגשית שלי. שולחת לכן חיבוקים חמים לכבוד השבת

אהה, וגם נשיקות

נ.ב- הנשיקות והחיבוקים מיועדים רק לחברות אמיתיות (בעצם, גם לכאלה שלא. ככלות הכל, מדובר בחיבה וירטואלית

)

 

[dify]

אני בעצם מדברת על שני דברים שונים,

1. על חיבוקים כסטנדרט גם כשזה עם אנשים שכמעט את לא מכירה, או שיש לך איתם יחסים לא טובים אבל עדיין כולם מקפידים לחבק כאילו לפחות יש אהבה גדולה שם. חיבוקים כאלו ממש מפריעים לי. כשאני כבר מכירה ומחבבת את האדם זה נראה לי הרבה יותר הגיוני. ובעיקר לא צבוע. 2. וזה בעצם עיקר מה שהעלתי בהודעה המקורית- זה שיש חיבוק ויש חיבוק... ולפעמים יש עוד שניה אחת או כמה ס"מ שזה כבר מוגזם... וכמו שכתבתי בהודעה המקורית- זה לפעמים גובל בתחושה שאם היה פה גבר-אישה זה היה תכלס הטרדה מינית לכל דבר- אז מה ההבדל? לי לפעמים ממש לא נעים, אם עם רוב האנשים החיבוק הוא סטנדרטי במידה מסוימת, יש כאלה שמשהו באופן המגע הוא אצלם שונה, כמו הליטוף החושני או הנחת היד על עור חשוף ככה... מממ... הרבה מעבר לסטנדרט....

 

[אהבה קצת אחרת]

אני מאד קנאית

לספייס שלי, למרחב האישי שלי. אוי ואוי אם מישהו/י נכנס למרחב האישי שלי. כדי למנוע מאי נעימות במפגשים חברתיים, אני לרוב מושיטה יד ואם אני מרגישה בנוח, מתקרבת ומנשקת בלחי. הושטת היד אומרת בבירור תתרחק/י אבל יחד עם חיוך שובה מרכך את דחיית החיבוק.

 

[דייקסטרה]

חיבוקים

מצחיק שאת שואלת את זה עכשיו. במקרה אתמול הייתי באיזו מסיבה. פגשתי שם ידידה שלא ראיתי כבר כמה שנים. חיבוק השלום שלה היה הרבה מעבר לסביר. היא ממש נצמדה אלי בכוח ודחפה את הרגל שלה בין הרגלים שלי בתנועות שאם היא היתה גבר היו מובילות אותי לתלונה במשטרה נגדה. לגביה פשוט החלטתי שזו הפעם האחרונה שאני ידידותית כלפיה. אני אישית מאוד אוהבת חיבוקים, ונוהגת לחבק חברים וחברות שלי. בהחלט יש זמן וסוג מגע שבעיני הם סבירים, ויש כאלו שלא. רוב האנשים שאני מכירה מחבקים באותו סטנדרט. אם הם חברים לא קרובים זה חיבוק שנמשך שתי שניות ובקושי נוגעים. אם הם חברים קרובים החיבוק נמשך עוד כמה שניות והוא יותר מלא. כבר היו אנשים שחצו את הגבול יותר מפעם אחת ומאז אני מתחתמקת מחיבוקים איתם. אני בדרך כלל אחת שלא שותקת, אבל גם לי קשה להגיד לאנשים לא לחבק, או להרגיע עם החיבוק שלהם. וזה מגוחך, כי אני מאמינה שאצל רוב האנשים זה רק חוסר הבנה. עם זאת, זה נותן תחושה לא נעימה אם מישהו מחבק בצורה מוגזמת (אם מבחינת משך הזמן או אופי המגע) ולא נעים להגיד לו משהו על זה. כן, קצת כמו הטרדה מינית. לגבי החברה הזאת שדיברת עליה. לדעתי את כן צריכה להגיד לה משהו. אם זה לא ההרגל הקבוע שלה אז לדעתי היא לא עשתה את זה מתוך כוונה נסתרת. דווקא בגלל זה הייתי כן אומרת משהו בעדינות, כדי שהיא תבין שלא היה לך נעים.