עניין של זמן

עניין של זמן ../images/Emo133.gif

סתם מתוך סקרנות: האם שמנתם במהלך השנים או שנולדתם שמנים וככה נשארתם
איך הרגשתם כלפי זה לאורך השנים
האם לדעתכם קיים הבדל בהרגשה כשזה משהו מילדות לעומת משהו שנוצר עם השנים
 
נולדתי כך, בהחלט

ויש הבדל מאוווד גדול בין מי שגדל כך כל חייו לבין מי שהשמין באמצע באיזה שהוא שלב. מי שגדל כך בד"כ נחשף להעלבות וחוסר קבלה מצד החברה. לפעמים גדלים מתוסבכים בעקבות כך. מי שמפתח את זה רק בגיל מתקדם יותר, מתמודד עם דברים בצורה שונה.
 

maya243

New member
תשובה

אני למשל נולדתי עם השמנת יתר, לצערי הרב. אפשר לומר שנולדתי עם תאבון גדול והייתי ילדה טובה - הייתי גומרת את כל הבקבוק ולא עושה בעיות ואפילו מבקשת עוד. בכל שנה אפשר לראות שאני במשקל אחר. בחיים לא שמרתי על אותו משקל לאורך זמן. או שאני בדיאטה או שאני ממש אבל ממש לא. זה מאוד מתסכל. אני חושבת שבהרגשה הכללית כל השמנים מרגישים אותו הדבר - בין אם הם היו שמנים מלידה ובין אם השמינו לאחר הצבא, לאחר הלידה, משבר כלשהו וכו"... אך ישנם מספר הבדלים בינהם זה להיות שמן בכל שנות הילדות וגיל ההתבגרות - שזה שונה לגמרי מהשמנה בבגרות, זה פשוט נורא איך שילדים לא מקבלים את השונה ואומרים לו את זה ישר בפנים בלי בושה. בנוסף, עוד הבדל הוא שמי שהשמין בבגרותו - לפחות הייתה לו הזדמנות להיות רזה, לטעום מיזה, להנות מזה. וואי זה ממש חלום בשבילי לחשוב אם הייתי יכולה להיות רזה אבל אני יודעת שבחיים לא אהיה.
 
maya243 למה ? תחש בי חיובי

את מודעת לכוחה של האמונה והתודעה ולכוחן של המחשבות ? מכירה את הנבואה המגשימה את עצמה ?
 
אני נולדתי פג

ועד כיתה ו' הייתי רזה וגבוהה... ואז סבתי האהובה נפטרה והתחלתי להשמין ולהיסגר...
 
אני נולדתי פג

ועד כיתה ו' הייתי רזה וגבוהה... ואז סבתי האהובה נפטרה והתחלתי להשמין ולהיסגר...
 

black lilith

New member
נולדתי רזה וקטנה

והייתי כזאת עד גיל 8 פחות או יותר אבל אז יצאה מדעתה בלוטת התריס שלי והשמנתי ומאז זה המצב...
 

rikibit

New member
נולדתי רזה ולקראת גיל 6-7 התחלתי..

להשמין ומשם התחיל כל התהליך של השמנה...דיאטה....השמנה....דיאטה...וההמשך ידוע
 
באמת עניין של זמן...

אני לא נולדתי שמנה... להפך הייתי אפילו די רזה בתור ילדה. עם השנים שמנתי אבל מה שהזוי זה שתמיד תמיד (גם כשהייתי רזה) הסתכלתי וחשבתי על עצמי בתור שמנה והביטחון העצמי שלי היה בהתאם, אולי כי החברות תמיד היו רזות יותר, אני לא יודעת מה אבל ככה זה תמיד היה. כשאני מסתכלת על תמונות מהעבר אני אומרת לעצמי "איך חשבת שאת שמנה??"? ואז מגיע הקטע שאני אומרת לעצמי שאני חייבת לחזור למה שהייתי כי עכשיו אני בטח אעריך את זה יותר... מצד שני כשהצטרפתי לפורום הבנתי שאין לי חשיבה כזו שמנה על עצמי... לדוגמא אני לא חושבת יותר מידי על מתקנים בלונה פארק- אם אני אכנס או לא, אני לא חושבת מה אנשים חושבים עליי כשאני אוכלת בפומבי וכ"ו... מה שאומר לדעתי שכן יש הבדל בין אדם שגדל מגיל אפס כשמן לעומת אדם שלא חווה את זה מילדות. הנה תמונה לזכר הימים הרזים יותר...
 

rikibit

New member
וואיייי שחיפית שדומה לקרן../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

יפיפיה בכל מידה
 

בר39

New member
../images/Emo20.gifנתחיל משמן זה יפה

האם שמנתם במהלך השנים או שנולדתם שמנים וככה נשארתם
נולדתי שמנה ,גדלתי להיות נערה שמנה חוויתי דיאטות שונות ושונות איך הרגשתם כלפי זה לאורך השנים האם לדעתכם קיים הבדל בהרגשה כשזה משהו מילדות לעומת משהו שנוצר עם השנים
ומבחינת הרגשה -כל השנים הרגשתי שמנה אני חושבת שגם היום כשאני כבר לא שמנה אני עדיין חושבת כמו אדם שמן ולהוכחה של הרגשה מקרה שהיה לי בדיוק לפני שבועיים בחנות בגדים מקסימה בתל אביב נכנסתי לחנותץ בגדים ניגשתי למכנסים במידה הישנה שלי רציתי למדוד והמוכרת אמרה לי "תשמעי זה לא במידה שלך .זה יהיה לך ענק"אמרתי לעצמי מה היא מקשקשת אני אדם גדול מה אין לה כוח לתת מוצר ואז היא נתנה לי מכנס זהה שקטן בכמה מידות ממה שניגשתי אליו והוא היה בול במידה אז כנראה שגם כאשר מרזים מאוד צריכים לעשות איזשהו שינוי בחשיבה ולחשוב רזה עכשיו לאחר משקל היעד אני מתחילה לחשוב על שינוי בחשיבה
 

בר39

New member
כי אכלתי מה שאני אוהבת

בלי לספור קלוריות ובלי לשמור על כל מה שאני מכניסה לפה והמשקל פשוט נשר ממני אבל אני עדיין חושבת שמן ויותר אוהבת אנשים גדולים מאשר רזים גם מבחינת מה שעובר לי בעין וגם מבחינת אישיות וכן אנשים שמנים /גדולים בדרך כלל יותר חיננים מאשר רזים (שכנראה בגלל שהם כל הזמן רעבים יותר רעים )זו דעתי עכשיו יש לי שאלה ....למה קוטלים בפורום הזה אנשים חדשים ?? זו קבלת פנים פוגעת (שהתקבלה גם לתיבת המסרים שלי עם אותה השאלה )
 

Frozen cat

New member
הא? מה הקשר אנשים רזים רעבים יותר?

מזה התאוריות המפלות האלו..?מה נראה לך, שכל מי שרזה הוא בדיאטה? לא ראית אדם רזה אוכל סופגניה? אל תקחי אישית, אבל זה ממש חשיבה מעווטתת. לא מבינה למה את עושה מין סלקציה בין אנשים רזים ושמנים. זה משקל, אדם רזה יכול להיות באותה מידה שמן ולחזור להיות רזה. אז הוא הופך לחינני יותר ברגע שהשמין, *בגלל* שהשמין? ממתי חיצוניות קובעת את אופי האדם? ולמה החלטת שאנשים רזים הם רעים? אנשים רזים ושמנים יכולים להיות רעים באותה מידה. ואם אכלת מה שאת אוהבת וע"י כך "נשרו הקלוריות", איך זה שהיית שמנה מחתחילה? ואני לא מנסה לקטול אותך, באמת שלא הבנתי את ההגיון במה שאת אומרת.. שמנים זה יפה, מצד שני עשית דיאטה? (ותכלס נהיה כנים. בשביל שהק"ג ירדו ושתאכלי אותו האוכל, תהיי חייבת לאכול פחות. חייב להיות פה איזשהו ויתור מצידך, זה לא קורה מעצמו. ואם יש ויתור את לא מרוצה מהמצב, אז מה הקטע? :/ ולא צריך לקחת כל דבר ללב, אני לא מנסה לפגוע.
 

בר39

New member
פרוזן יקרה

אני לא עושה אפליות ולדעתי לכל אחד יש דעה משלו אבל תפיסת עולמי אומרת שברגע שאוכלים מה שרוצים ולא מתוך חשיבה של "זה אסור לי או כמה קלוריות יש בזה או בזה אז אוכלים ולעיתים אף אוכלים פחות (טוב לא ממש פחות אלה שהגוף יודע מתי לעצור ) ולגבי אנשים רזים שמנים אני רואה סביבי רזים אבל כאלה שהם ממש רזים ויוצא לי גם לראות אותם אוכלים אבל מהצד השני יוצא לי לשמוע מהם הרבה יותר מאנשים מלאים שוואי הייתי רוצה לאכול דבר זה או אחר אבל בגלל הערך הקלורי/זה משמין אני לא אוכל "ואותם אלה שניתקלתי ועודי תקלת די מרירים וכנראה שלא אמרתי את דברי נכונה ....אבל אני מרגישה יותר חמימות מאנשים שמנים מאשר מרזים (אני לא בטוחה אפילו שחמימות היא המילה שאני מנסה להסביר בה את דברי )אבל זו הרגשתי
 

בר39

New member
../images/Emo20.gifדבר נוסף

לא אמרתי שנשרו הקלוריות אלה שנשר המשקל ומבחינתי אלה שני מונחים שונים כי אני לא מאלה שסופרות כל ביס שהן מכניסות לפה אבל בכל זאת ירדתי במשקל
 

Frozen cat

New member
אז בגלל שראית כמה רזים אוכלים חסה

הסקת מסקנה ועשית הכללה על כולם? יש כאלה ויש כאלה. אותם אנשים שנתקלת בהם יכולים להשמין בעתיד הקרוב, אני לא חושבת שהם יהיו חמימים יותר. זה כמו שאוכל לא יוצר לנו את האופי, לא נכון להגיד שהמנעות מאוכל מסויים עושה אדם למריר.(יכול להיות 101 סיבות אחרות לא קשורות לאוכל ומשקל.:/) נכון שספירת קלוריות אובססיבית לא עושה טוב משום כיוון.. אבל עדיין לא הבנתי איזה שינוי נעשה בין המצב שבו היית שמנה לבין המצב שאת היום אם המשכת לאכול באותה צורה? אם טעים לך ואת נהנת למה שתאכלי פחות ממה שאכלת לפני? ההיפך, ככל שזה יותר טעים ככה תרצי לאכול מזה יותר. בלי קשר להמנעות מאוכל אהוב, פשוט אם זה כיף אז רוצים עוד.
 
למעלה