עמלץ

bilitis

New member
עמלץ

האקדמיה ללשון מכנה את הכריש הלבן הגדול בשם- עמלץ. ללא כל הסבר ופשר. האם יש למשהו רעיון מהיכן צומחת מילה שכזאת?
 
עמלץ

ראשית, אופן ההגייה של המילה (בלי ניקוד אי אפשר לדעת, ומכיוון שישנן הרבה אפשרויות, ישנה סבירות גבוהה לטעות). ובכן עמלץ נכתב כך: עַמְלֵץ. מקור המילה בפסוק (תהלים ע"ד, י"ד): "אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים"; זהו פסוק קשה לפירוש, ואחד הפירושים שנתנו לו הוא, שבגלל טעות העתקה, חל שיבוש במקום ההפרדה של המילים ובמקום "עם לציים" צריך להיות "עמלצי ים". ומתוך ההקשר של הפסוק (היינו, מי סביר והגיוני שיאכלו את בשר הלוייתן?), הגיעו למסקנה - עמלצי ים או בקיצור עמלצים, הווי אומר כרישים. ולהשומע ינעם.
 

r o r o r o

New member
מהתנ"ך

בתהלים עד מוזכר הביטוי הסתום "עם לציים": אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם; שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים, עַל-הַמָּיִם; אַתָּה רִצַּצְתָּ, רָאשֵׁי לִוְיָתָן; תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל, לְעָם לְצִיִּים. כאשר נתגלו כתבי אוגרית, הכוללים אזכורים של מפלצות ים רבות המוכרות לנו מהתנ"ך (לויתן, פתן, נחש בריח, נחש עקלתון וכד'), נכללה בינהם מפלצת מסתורית בשם "עמלץ", ועלתה הסברה שסופר או מעתיק קדום ניסה "לתקן" את הטקסט והפך את המילה הלא-מוכרת לשתי מילים מוכרות אך חסרות משמעות. לפי אתר האקדמיה, המלה מופיעה במילון בע"ח משנת 2000, אם כי אני חושב ששמעתי אותה לפני כן. כל זה לא פותר את האטימולוגיה של המילה, שמזכירה מצד אחד משקל של בעלי חיים כמו עטלף, ערפד, עקרב, עכבר וכד' ומצד שני יש בה משהו שמזכיר מפלץ.
 

r o r o r o

New member
פרדון

לא ראיתי את תגובתו של חוכא לפני ששלחתי, אבל אני רואה ששנינו כיוונו לאותה דעה.
 

Petrus

New member
זה לא באמת חסר משמעות

למה לא להבין את זה כעם השוכן בציה? כך גם מרטין לותר מתרגם את זה: Du zerschlägst die Köpfe der Walfische und gibst sie zur Speise dem Volk in der Einöde. אני לא מבין גדול בעברית מקראית, אבל המבנה התחבירי בהחלט נראה מוזר עם החזרה הזו על ה-לְ, היינו מצפים למבנה סמיכות כמו לְעם הציים או משהו כזה. הוולגטה דרך אגב מתרגם את זה כעם האתיופי: Tu confregisti capita Leviathan dedisti eum in escam populo Aethiopum אם מישהו כאן יכול ומוכן לבדוק איך זה בספטואגינטה זה יהיה מעניין.
 

r o r o r o

New member
קל"ב

לא יכול לעזור לך עם הגויים, אבל אצלנו פירשו זאת כך: רש"י: תתננו מאכל לעם לציים - נתת ממונו לעם ישראל לאוכלו לציים לכתות וצבאות שהוצאת, ציים סיעות כמו (במדבר כ"ד) וצים מיד כתים כתרגומו וסיען. מצודת דוד: תתננו מאכל - נתת עושרם לבזה לעם ישראל שהלכו במדבר מקום ציה ושממה מצודת ציון: לציים - מלשון ציה ושממה תנ"ך שרברק מפרש "ציים" כציי אניות (עפ"י תהלים עב ט: לפניו יכרעו ציים), והרטום (קאסוטו) מציע את כל האפשרויות: ציים הם בני ישראל שהלכו במדבר, או חיות המדבר שטרפו את העם, או שאכן מדובר במפלצת ים אגדית. בכל המקרים, אין הסבר למבנה המשונה "לעם ציים". גם התרגומים לאנגלית מתקשים להתמודד עם זה: King James Version: Thou brakest the heads of leviathan in pieces, and gavest him to be meat to the people inhabiting the wilderness. English Standard Version: You crushed the heads of Leviathan; you gave him as food for the creatures of the wilderness
 
למעלה