leopardmcewan
New member
עמדת "כיבוי האש"
חשבתי על בדידותי. על כך שיש לי משפחה מקסימה, עבודה מעולה, תחביב כתיבה מתגמל, על כך שאני גר ליד הים, ליד נווה צדק, שיופי מקיף אותי ושיש לי חברים טובים. ובודד לי תכופות עד שמתחשק לי לבכות. התאהבתי במישהי. היא עסוקה כל הזמן. כשהיא משתכרת, היא נרדמת. פעם נרדמה על ברכיי לשעה. והיא היפה בנשים. ובעיניה עומקים, עמקים, אוקיינוסים של אושר ותהומות כאב. ואמרתי לעצמי "מה קרה לך? סור לעמדת כיבוי האש הקרובה!"
עמדתי בפני המטף אובד עצות. אם אשתמש בו, יעלמו הייסורים, ההתנחשויות, התקווה שפועלת כנגד לתקווה. אבל איתם יעלמו הרגעים היפים, המבטים שממגנטים אותי אל עיניה, ההתרגשות, ההתכחשות לכל הצרות, ההתמקדות שבהתאהבות. אי אפשר לקבוע איתה. היא עסוקה מדי כרגע. ואני תוהה עד כמה היא באמת רוצה ועד כמה היא מעוניינת במישהו לאורך זמן. וממשיך לתהות, ולתעות בדרכים ולשוב אל דמותה ולרצות חברתה.
להפעיל או לא להפעיל?
חשבתי על בדידותי. על כך שיש לי משפחה מקסימה, עבודה מעולה, תחביב כתיבה מתגמל, על כך שאני גר ליד הים, ליד נווה צדק, שיופי מקיף אותי ושיש לי חברים טובים. ובודד לי תכופות עד שמתחשק לי לבכות. התאהבתי במישהי. היא עסוקה כל הזמן. כשהיא משתכרת, היא נרדמת. פעם נרדמה על ברכיי לשעה. והיא היפה בנשים. ובעיניה עומקים, עמקים, אוקיינוסים של אושר ותהומות כאב. ואמרתי לעצמי "מה קרה לך? סור לעמדת כיבוי האש הקרובה!"
עמדתי בפני המטף אובד עצות. אם אשתמש בו, יעלמו הייסורים, ההתנחשויות, התקווה שפועלת כנגד לתקווה. אבל איתם יעלמו הרגעים היפים, המבטים שממגנטים אותי אל עיניה, ההתרגשות, ההתכחשות לכל הצרות, ההתמקדות שבהתאהבות. אי אפשר לקבוע איתה. היא עסוקה מדי כרגע. ואני תוהה עד כמה היא באמת רוצה ועד כמה היא מעוניינת במישהו לאורך זמן. וממשיך לתהות, ולתעות בדרכים ולשוב אל דמותה ולרצות חברתה.
להפעיל או לא להפעיל?
