עם השם!
לא מזמן הייתי בבר מצוה של קרובים שאינם שומרים תורה ומצוות. הוצגתי ברוב חדוה לפני כל הקרובים החדשים. ``אלו השניים שלי``, אמרה אחת הקרובות בגאווה. ``אביר ותנשמת. אבירי בן שש ותנשמת בת שלוש. תפסיק להציק לה, אביר. השניים שם הם של סוזי, איזדרכת ושפרעם``. היא הצביעה על שני ילדים שישבו מתחת לשולחן ואכלו קינוח. ``חמודה, איזדרכת``, אמרתי. ``חמוד``, תיקנה אותי הקרובה. ``איזדרכת זה הבן. באמת חמוד``. שתקתי בבושה. ``יש את השלישיה של איתן``, הוסיפה הקרובה. ``אלה שם, שרצים אחרי המלצר. דלילה חלום וחורפית. אני אקרא להם. דלילה! בואי מיד!`` דלילה הפנתה אלינו את עורפה. עורפה הגיעה יחד עם אח קטן. ``מה יש?`` שאלה עורפה. ``זאת עורפה,הבת של גיגי,`` אמרה הקרובה, ``והאח הקטן שלה הוא אבי``. אבי! חשבתי לעצמי. סוף סוף שם! ``אבידלי``, אמרה הקרובה. ``תאמר יפה שלום!`` ``לא רוצה``, אמר אבידלי והלך. אם לי היו קוראים אבידלי,אולי גם אני לא הייתי רוצה לומר שלום לאף אחד. ``הוא נולד במזל דלי, אז קראנו לו אבידלי``, הסבירה הקרובה. קמתי ממקומי. ``חייבת ללכת``, אמרתי. בדיוק אז הופיעה שפרעם ואמרה שהבייביסיטר התקשרה והודיעה ששרגא לא מרגיש טוב. ``עוד ילד?`` שאלתי בתקווה. ``לא``, חייכה הקרובה. ``שרגא זה הכלב``. הכלב! ``איך קוראים לך?`` שאלה אותי שפרעם. מילמלתי את שמי. הקרובה הביטה בי בדאגה. ``אפשר לעשות משהו``, היא אמרה. ``אפשר לשנות שם. בואי נראה... מה דעתך על פרגית? זה הולך היום``. נמלטתי.
לא מזמן הייתי בבר מצוה של קרובים שאינם שומרים תורה ומצוות. הוצגתי ברוב חדוה לפני כל הקרובים החדשים. ``אלו השניים שלי``, אמרה אחת הקרובות בגאווה. ``אביר ותנשמת. אבירי בן שש ותנשמת בת שלוש. תפסיק להציק לה, אביר. השניים שם הם של סוזי, איזדרכת ושפרעם``. היא הצביעה על שני ילדים שישבו מתחת לשולחן ואכלו קינוח. ``חמודה, איזדרכת``, אמרתי. ``חמוד``, תיקנה אותי הקרובה. ``איזדרכת זה הבן. באמת חמוד``. שתקתי בבושה. ``יש את השלישיה של איתן``, הוסיפה הקרובה. ``אלה שם, שרצים אחרי המלצר. דלילה חלום וחורפית. אני אקרא להם. דלילה! בואי מיד!`` דלילה הפנתה אלינו את עורפה. עורפה הגיעה יחד עם אח קטן. ``מה יש?`` שאלה עורפה. ``זאת עורפה,הבת של גיגי,`` אמרה הקרובה, ``והאח הקטן שלה הוא אבי``. אבי! חשבתי לעצמי. סוף סוף שם! ``אבידלי``, אמרה הקרובה. ``תאמר יפה שלום!`` ``לא רוצה``, אמר אבידלי והלך. אם לי היו קוראים אבידלי,אולי גם אני לא הייתי רוצה לומר שלום לאף אחד. ``הוא נולד במזל דלי, אז קראנו לו אבידלי``, הסבירה הקרובה. קמתי ממקומי. ``חייבת ללכת``, אמרתי. בדיוק אז הופיעה שפרעם ואמרה שהבייביסיטר התקשרה והודיעה ששרגא לא מרגיש טוב. ``עוד ילד?`` שאלתי בתקווה. ``לא``, חייכה הקרובה. ``שרגא זה הכלב``. הכלב! ``איך קוראים לך?`` שאלה אותי שפרעם. מילמלתי את שמי. הקרובה הביטה בי בדאגה. ``אפשר לעשות משהו``, היא אמרה. ``אפשר לשנות שם. בואי נראה... מה דעתך על פרגית? זה הולך היום``. נמלטתי.