על ראש השנה

על ראש השנה ../images/Emo74.gif

ראש השנה: ראש השנה מכונה גם יום הדין. ביום זה בהתאם למסורת השלים הקב"ה את הבריאה ונברא אדם הראשון, באותו היום האדם חטא,עמד בדין ושב בתשובה ונמחל לו,אמר לו הקב"ה: "זה סימן לבניך,כשם שעמדת לפני בדין ביום הזה ויצאת בדימוס,כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום הזה ויוצאין בדימוס" (ראש השנה י"א). ראש השנה בתורה: ·"בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש". (ויקרא כ"ג,כ"ד). ·"ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם".(במדבר כ"ט,א'). ראש השנה במשנה: · "ארבעה ראשי שנים הם ...באחד בתשרי-ראש השנה לשנים לשמיטין וליובלות..." (ראש השנה א,א). · "בארבעה פרקים העולם נידון...בראש השנה- כל באי העולם עוברים לפניו(לפני הקב"ה)כבני מרון..." (ראש השנה ב,א). · "בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות... בראש השנה נפקדה שרה, רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים,בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים". (ראש השנה י', יא'). משך החג: בהתאם לצווי התורה ראש השנה נמשך יום אחד בלבד, אך נביאים ראשונים תיקנו לחוג את ראש השנה יומיים,ושני ימים אלה נקראים "יומא אריכתא" וקדושת שני ימי החג היא קדושה של ודאי ולא קדושה מספק. אולם לעניין הכנת אוכל נפש דינם כשני ימים ולכן אסור להכין אוכל מיום א' של ראש השנה ליום ב' של החג. מצוות החג ומנהגיו: תקיעת השופר : תוקעים בשופר בתפילת מוסף של החג, למעט אם חל בשבת. טעמי תקיעת השופר: ·תרועה- ביום זה אנו ממליכים את הקב"ה על כל הארץ. ·לעורר זכות אבות-להזכיר את עקידת יצחק ואת עמידתו בניסיון של אברהם אבינו. ·להזכיר את מעמד הר סיני וחידוש הברית בין הקב"ה לישראל-מעמד מלא הוד שהיה מלווה ב"קול שופר חזק מאוד". סעודת החג : חכמינו ז"ל הנהיגו מדורי דורות להרבות לאכול בליל ראש השנה פירות וירקות המסמלים תקוות ומשאלות לב לקראת השנה החדשה, ועל כל פרי אומרים "יהי רצון" בהתאם לשם הפרי וסימנו.לדוגמא אוכלים רימון ומברכים "שירבו זכויותינו כרימון". כן נוהגים לאכול בשר של ראש אייל לזכר איילו של יצחק אבינו. נוהגים להימנע ממאכלים מרים וחמוצים ומברכים על אכילת תפוח בדבש- "יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה כדבש". תפילת "תשליך": ביום הראשון של החג לאחר תפילת מנחה, נוהגים ללכת לשפת הים או למקווה מיםולומר תפילת "תשליך". נוהגים לנער את שולי הבגדים שלוש פעמים על מנת לסמל את השלכת החטאים ופתיחת דף חדש לשנה החדשה. השנה שהיום הראשון חל בשבת, נוהגים לומר תשליך ביום השני של ראש השנה. מתוך - אתר המשרד לענייני דת.
 

א77

New member
רב תודות

ואם את תשליך הזכרת. אז פעמיים בשנה יהודים הולכים לנהר/באר. האחת בראש השנה להשליך עוונות והשניה בערב הפסח לקחת מים שלנו לאפיית המצות. והנה בימים הנוראים שבים אנו בתשובה מיראה, וממילא הזדונות הופכים לשגגות. אותן שגגות מיותרות הן עבורנו, ולכן אנו משליכים אותם בתשליך. אבל בערב הפסח כשעם ישראל שב בתשובה מאהבה, שהרי על יציאת מצרים נאמר זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר וגו'. ובתשובה מאהבה זדונות הופכים לזכויות. ולכן בערב הפסח הולכים אנו לקחת מהבאר את אותן שגגות שהשלכנו בתשליך, כי המה לזכויות הפכו עבורנו. ולכן הם נקראים מים 'שלנו', היינו הם שלנו ממש מאותם שהיו שייכות לנו והשלכנום בראש השנה. הייתי נוכח כשהרב ברוך דב פוברסקי פגש את כ"ק האדמו"ר מבוהוש זצ"ל לפני כט"ו שנים בלקיחת מים שלנו. אמר הרב פוברסקי להרבי מבוהוש שהוא זוכר איך לפני כשלושים שנה נפגשו הרבי מבוהוש והחזון איש במקום זה. והוא אף זוכר שהרבי מבוהוש אמר אימרה זאת באותו מעמד לבעל החזון איש. ולנו כיום, מי מפריע לשוב מאהבה? אם כבר אז כבר. ובלמים שלנו בעוד כמחצית השנה נסתפק באלו שיצטברו עבורנו במשך החורף.
 
למעלה