על ראש הג'נג'י בוער הצבע

[שמים1]

על ראש הג'נג'י בוער הצבע

זוכרים את שיר הילדות

" כי ג'ינג' זה אופי כי ג'נג'י זה טבע
על ראש הג'נג'י בוער הצבע " ?

אז חשבתי לעצמי מפני שיש לי נציגות ג'ינג'ית בבית
לבדוק את ענין הצבע הג'ינג'י , לנסות להבין את מהות הצבע הזה שבוער על הראש ועל העורקים .
צריכה את עזרתכם להביא לי דוגמאות מההיסטוריה ובכלל של ג'נג'ים
האם הצבע באמת משפיע על האופי ?
האם ג'ינג'ים באמת בוערים ותוססים גם באופי ולא רק בצבע ?

אשתדל להביא דוגמאות מהתנ"ך
מההיסטוריה
מתחום האומנות ...

אשמח לשיתוף פכעולה , בשירים , תמונות ובכלל ..
מצעד הג'נג'ים יוצא לדרך ....

 

[שמים1]

הפיגמנט הג'ינג'י / ויקפידיה

ג'ינג'י הוא כינוי לאדם המתאפיין בשערות בצבע כתום-אדמדם. לעתים קרובות הג'ינג'ים הם בעלי עור בהיר ועדין, ולעתים עורם זרוע נמשים. צבע השיער הג'ינג'י נע מאדום עמוק דרך כתום וגוון נחושתי עד לכתמתם מעורב עם בלונד וכלה בצבע ערמוני (חום-אדמדם, Auburn). תופעת הג'ינג'יוּת מאופיינת בריכוזים גבוהים של הפיגמנטים האדמדמים pheomelanin וריכוזים נמוכים של הפיגמנטים הכהים eumelanin. עורם של הג'ינג'ים בדרך כלל רגיש יותר לקרינה על-סגולה.

המונח "ג'ינג'י" מתייחס לעתים גם לבעלי חיים שפרוותם כתומה, בעיקר לחיות מחמד. פרווה ג'ינג'ית ניתן למצוא ביונקים, כגון אוראנג אוטאנג, סנאים, בקר הררי, צבאים ושועלים, ואצל חיות מחמד, כגון חתולים וכלבים. ערך זה עוסק בבני אדם ג'ינג'ים.

בקרב בני האדם, שיער אדמוני הוא נדיר - ומאפיין פחות מ-1% מהאוכלוסייה[1]. אנשים ג'ינג'ים נולדים בעיקר באוכלוסיות מערב וצפון אירופאיות וצאצאיהם (לרבות אמריקנים ממוצא אירופאי ויהודים ממוצא אשכנזי), אך יש גם ג'ינג'ים בריכוזים נמוכים באוכלוסיות בחלקים אחרים של אירופה, אסיה ואפילו אפריקה. שיער ג'ינג'י מופיע אצל אנשים המכילים שני עותקים של גן שעבר מוטציה בכרומוזום 16, שגורם לשינוי בייצור החלבון MC1R. שינוי זה קשור גם לצבע עור בהיר ועדין, לעתים גם לנמשים ורגישות לקרינת UV, שכן החלבון המוטנטי MC1R נמצא בעור ובעיניים במקום המלנין הכהה יותר.

 

[שמים1]

מקור המילה ג'ינג'י / ויקפידיה

מקור המילה "ג'ינג'י" בביטוי מקביל באנגלית בריטית - ginger-haired. מקורו של ביטוי זה הוא בצמח הג'ינג'ר, או בעברית זנגביל, שנמכר כממתק מסוכר שצבעו כתום. מקור שמו של צמח הג'ינג'ר הוא בסנסקריט - "סינברה", מילה שפירושה "בצורת קרן", בשל הדמיון בין שורשיו לקרני איילים.[2]

לעתים נקראים הג'ינג'ים "ראש גזר", על שם צבעו הכתום של הגזר. כך גם בסיפור "פרנסואה ראש גזר" מאת ז'יל רנר. כינוי זה לרוב מתייחס לג'ינג'ים בזלזול.

בשפה האנגלית הביטוי המקובל בלשון דיבור כדי לתאר את הג'ינג'ים הוא "redhead" (מילולית: ראש אדום). שיער ג'ינג'י מתואר לרוב כ"red hair" (שיער אדום), וכל זאת אף על פי שהשיער הג'ינג'י הוא לא בדיוק אדום. באנגלית בריטית קיימת הבחנה בין שיער "אדום" לבין שיער בצבע "ג'ינג'ר", שהוא גוון ביניים בין אדום ובלונדיני.

נערה ג'ינג'ית
בשפה הספרדית הביטוי המקובל לתיאור ג'ינג'ים הוא Pelirrojo (או Pelirroja לנקבה) שפירושו המילולי, בדומה לאנגלית, שיער אדום.

כינוי גנאי בעברית לג'ינג'ים הוא "ג'ינג'י קלבסה". "קלבסה" בשפה הרוסית פירושו נקניק. calabaza (או calabasa) היא דלעת בספרדית, ובלדינו - kalavasa הוא שמה של הדלעת.[3] עם זאת, אין זה ודאי שהסיבה לכינוי היא היותה של הדלעת כתומה - המילה קָלָבָּסָה בנפרד משמעה "טיפש".[4]

בבריטניה המודרנית, שבה מספר רב של ג'ינג'ים, המילה "ginger" כשהיא נהגית "ג'ינגר" (ההגייה הרגילה היא כאמור "ג'ינג'ר") משמשת ככינוי גנאי לאנשים בעלי שיער ג'ינג'י. מהמילה ג'ינג'ר נגזרו מספר מונחים: המונח "ג'ינג'רפוביה" שפירושו פחד מג'ינג'ים[5] והמונח "ג'ינג'ריזם" שפירושו גזענות, הפליה ודעות קדומות כנגד ג'ינג'ים.[6] למרות שמונחים אלה נמצאים בשימוש התקשורת הבריטית, הג'ינג'ריזם לא מוכר רשמית כסוג של גזענות.

מילה נוספת באנגלית לג'ינג'י היא "Auburn".

ניתן לתרגם את שמו של צבע זה לעברית כ"ערמוני".[7] גם זהו לא בדיוק צבע שיער ג'ינג'י, והוא נמצא לכל היותר ב"קצה הסקאלה" של צבעי השיער הנחשבים לג'ינג'יים. מילים נוספות באנגלית לג'ינג'י הן ranga ו-titian, על שם הצייר טיציאן שהרבה לצייר נשים אדמוניות.

בספרדית, באיטלקית, בפורטוגזית ובאראגונית ג'ינג'יוּת מכונה "Rutilismo". בצרפתית היא נקראת "Rousseur". השם של הממלכה העתיקה רוס (Rus) אולי נגזרה מהמילה המקומית לשיער ג'ינג'י. השם של רוסיה התפתח בסופו של דבר משורש זה.


בתמונה
ציור של אשה אדמונית עם שיער ערמוני מסרקת את שערה, מאת פייר אוגוסט רנואר

 

[שמים1]

תפוצה גיאוגרפית / ויקפידיה

מספר דיווחים של סופרים ביוון העתיקה תיארו אנשים בעלי שיער ג'ינג'י. פרגמנט של המשורר היווני קסנופנס מתאר את התראקים ככחולי עיניים ואדומי שיער. ההיסטוריון היווני הרודוטוס תיאר את הבודינים (עם עתיק בסקיתיה), כנראה האודמורטים או הפינים הממוקמים על נהר הוולגה באזור שכיום שייך לרוסיה, כבעלי שיער בגוון האש. ההיסטוריון היווני דיו קסיוס תיאר את בודיקיאה, המלכה הקלטית המפורסמת של איקני כ"גבוהה ומפחידה בהופעה... מסה גדולה של שיער אדום... על כתפיה".

טקיטוס הרומי העיר על "שיער אדום וגפיים גדולות של התושבים של קלדוניה, סקוטלנד [9], אותם הוא קישר עם שבטים גאליים ג'ינג'יים ממוצא גרמני או בלגי (Belgic).

הקיסר הרומי נירון, לפני שאומץ על ידי קלאודיוס, נשא את הקוגנומן "אהנוברבוס" שפירושו "אדום (או זהוב) הזקן". לפי המסורת אחד מאבותיו קיבל שם זה לאחר שהתאומים קסטור ופולוקס התגלו אליו והטילו עליו לבשר את דבר הניצחון הרומי בקרב רגילוס לסנאט וכאות לאלוהותם ליטפו את זקנו ובכך שינו את צבעו משחור לאדום.‏‏[10]

שיער ג'ינג'י נמצא גם באסיה, בעיקר בקרב טוכארים, שיושבים בחלק הצפון-מזרחי של פרובינציה שכיום נמצאת בשטח של סין. באלף השני לפני הספירה, במומיות טארים הקווקזיות נמצאו גופות בעלות שיער ג'ינג'י ובלונדיני.[11]

 

[שמים1]

היכן ניתן כיום למצוא ג'ינג'ים ? / ויקפידיה

כיום, שיער ג'ינג'י נפוץ במיוחד בצפון אירופה ובצפון אמריקה. בפרט הוא נפוץ באיים הבריטיים: בסקוטלנד, אירלנד, ויילס וגם באנגליה, ובמיוחד בקורנוול. בעלי שיער ג'ינג'י ניתן למצוא גם בישראל.

סקוטלנד היא המדינה בעלת אחוז הג'ינג'ים הגבוה בעולם. 13% מאוכלוסיית סקוטלנד הם ג'ינג'ים וכ-40% נושאים את הגן הרציסיבי האחראי לג'ינג'יוּת.[12] באירלנד השיעור השני בגודלו של ג'ינג'ים, כ-10% מהאוכלוסייה האירית היא בעלת שיער ג'ינג'י או בלונדיני-דובדבני.[13] סבורים שבערך 35% מהאוכלוסייה באירלנד נושאת את הגן לג'ינג'יוּת. בוויילס שיער ג'ינג'י נמצא בשיעור של עד 10% פחות או יותר.[14] באנגליה, במחוזות קורנוול והצפון, ליד הגבול עם סקוטלנד, יש שיעורים משמעותיים של ג'ינג'ים.

בארצות הברית, ההערכה היא שבין 2%-6% הם בעלי שיער ג'ינג'י[1]. מכך נובע שבארצות הברית יש את אוכלוסיית הג'ינג'ים הגדולה בעולם, בין 6 ל-18 מיליון איש, לעומת כ-650 אלף בסקוטלנד וכ-420 אלף באירלנד.

שיער ג'ינג'י או בלונדיני-ג'ינג'י נפוץ גם בקרב האוכלוסיות האירופאיות של סקנדינביה, הארצות הנורדיות והארצות הבלטיות, וכן בחלקים של הולנד, צרפת, צפון ספרד, גרמניה ורוסיה. בנוסף, באוכלוסיות הברבר (Berber) והקבילי (Kabylie) של צפון אלג'יריה ומרוקו ניתן למצוא לעתים ג'ינג'ים.[15]

באסיה ניתן למצוא שיער בגוונים כהים יותר של כתום-אדמדם, ולעתים אף באוכלוסיות צפון הודו, איראן ופקיסטן ובמופעים נדירים בכל הדרך ליפן, ומטה עד דרום האוקיינוס השקט (בעיקר במלנזיה). לעתים, אם כי נדירות הרבה יותר, נמצאים ג'ינג'ים גם בדרום-מזרח אסיה. ניתן למצוא גם ג'ינג'ים ממוצא איראני, בעיקר בין הפשטונים

 

[שמים1]

הגן שאחראי למזג החם של הגינג'ים

הפיגמנט פאומלנין (pheomelanin) מעניק לשיער ג'ינג'י את הצבע הייחודי לו. בשיער ג'ינג'י יש הרבה יותר פאומלנין מאשר בשערות בצבע אחר, ויש בו הרבה פחות מהפיגמנט הכהה אומלנין (eumelanin). בשיער ערמוני (חום-אדמדם) יש כמות רבה של פאומלנין ושל אומלנין.

הגנטיקה של שיער ג'ינג'י, שהתגלתה ב-1997, קשורה לקולטן מלנוקורטין-1, שנמצא ב כרומוזום 16. שיער ג'ינג'י מקושר בדרך כלל עם עור בהיר, וגם מקושר עם רגישות לקרינת UV. הגן הרציסיבי MC1R, שמעניק לאנשים שיער ג'ינג'י ועור בהיר, מקושר גם עם נמשים, על אף שישנם ג'ינג'ים רבים ללא נמשים. ל-80% מהג'ינג'ים יש וריאנט של הגן MC1R,[17] והשכיחות של האללים היא הגבוהה ביותר בסקוטלנד ואירלנד. האללים שמקודדים שיער ג'ינג'י נמצאים קרוב לאלו שמשפיעים על צבע העור, לכן נראה שהביטוי הפנוטיפי לעור בהיר ושיער ג'ינג'י קשורים זה בזה.

ישנה אינדיקציה מסוימת לכך שיחס הפאומלנין והאומלנין הנמצא בג'ינג'ים נמצא במתאם עם שינויים בשכיחות של הורמונים ונוירופפטידים, כולל אפינפרין (אדרנלין), דופמין ואוקסיטוצין. זאבים שהורבו בשבי כדי להיות מאולפים נתגלו כבעלי פרווה בהירה יותר ככל שהם נהיו יותר ויותר מאולפים, בהתקדמות הדורות. ההשערה היא שביולוגיית התא שמפיק אדרנלין הדרוש למצב האנרגטי של תגובת "הילחם או ברח" קשורה לביולוגיית התא ששולט בייצור היחסי של פאומלנין ואומלנין. ממצא זה יכול להסביר מדוע ג'ינג'ים מאופיינים לעתים קרובות כבעלי מזג חם יחסית לשאר האוכלוסייה.

 

[שמים1]

אבולוציה

שיער ג'ינג'י הוא צבע השיער הטבעי הנדיר ביותר בבני אדם. עור בהיר, המקושר עם שיער ג'ינג'י, יכול להיות בתפוצה רבה יותר באקלימים צפוניים יותר, בהם אור השמש חלש יותר. מחקרים של בודמר וקאוואלי-ספורצה (1976) העלו את ההשערה שפיגמנטיה של עור בהיר מונעת רככת בקווי רוחב קרים יותר, מעודדת רמות יותר גבוהות של ייצור ויטמין D ומאפשרת לאדם לשמור על הטמפרטורה בצורה יותר טובה מאשר בעלי עור כהה.[21]

הארדינג ועמיתיו (2000) העלו את ההשערה ששיער ג'ינג'י הוא לא תוצאה של סלקציה חיובית, אלא מתרחש עקב חוסר סלקציה שלילית. באפריקה, לדוגמה, שיער ג'ינג'י עומד לסלקציה שלילית מאחר שקרינת השמש החזקה תפגע בבעלי עור בהיר ועדין. לעומת זאת, בצפון אירופה קרינת השמש חלשה יותר, ולכן ג'ינג'ים נהיים נפוצים יותר באמצעות סחף גנטי.[18]

הערכות לגבי מועד ההפצה הראשונית של הגנים האחראים לשיער ג'ינג'י מצביעות על תקופות שחלו לפני 20,000 עד 100,000 שנה[22][23]. תיארוך זה מתאים למועד הגירתו של המין האנושי המודרני הומו ספיינס מאפריקה לאזורים צפוניים יותר. בדנ"א שהופק מעצמות של לפחות שני ניאנדרטלים, האחד מספרד המתוארך לתקופה של 43 אלף שנה לפני זמננו והשני מאיטליה המתוארך לתקופה של 50 אלף שנה לפני זמננו, נמצאה מוטציה בגן MC1R. לכן מקובל לשער היום שחלק מהניאנדרטלים היו אדומי שיער, והם מצוירים כג'ינג'ים בכמה מן השחזורים האמנותיים מן השנים האחרונות. עם זאת המוטציה של הניאנדרטלים שונה מן המוטציה האנושית, כיוון שהיא התרחשה כתוצאה מהחלפת נוקלאוטידים אחרים באותו גן. מכאן נראה שהיא התרחשה והתפשטה באופן נפרד ואינה מעידה על רביית כלאיים פוריה בין ספיינס לבין ניאנדרטלים.

 

[שמים1]

השלכות רפואיות / ויקפידיה

דימום וחבלות

אין ראיות התומכות באמונה שג'ינג'ים מועדים יותר לדימום או לסיבוכי דימום, מאשר לא-ג'ינג'ים.[24][25] למרות זאת, מחקר אחד מצא שג'ינג'ים דיווחו על שיעורים יותר גדולים של חבלות.[25]

[עריכה] שיזוף ומלנומה

מלנין בעור עוזר לגוף לעמוד בפני קרינת UV באמצעות שיזוף אך בהירי עור ג'ינג'ים חסרים את הרמה הדרושה של מלנין למנוע כווית שמש. מחקרים הראו שהתוצא של אללים של שיער ג'ינג'י בחלבון MC1R מתבטא בנמשים וביכולת פחותה להשתזף.[26] מחקרים מצאו שאירופאים שהם הטרוזיגוטיים לשיער ג'ינג'י מראים יותר רגישות לקרינה אולטרא-סגולה (UV)‏.[27] הקשרים בין שיער ג'ינג'י ורגישות לקרינת UV נמצאים במוקד העניין של חוקרי מלנומה רבים. אור השמש יכול להיות טוב ורע לבריאותו של אדם, והאללים השונים על MC1R מייצגים אדפטציות אלה. מחקרים הראו שבני אדם עם עור בהיר מועדים יותר למגוון מחלות של סרטן עור כמו מלנומה, קרצינומה של תאי בסיס (basal cell carcinoma) וקרצינומת תאי קשקש (squamous cell carcinoma)‏.[28][29]

[עריכה] רגישות לכאב

אצל אנשים ג'ינג'ים, התאים שמפיקים צבעני עור ושיער הם בעלי MC1R המתפקד בצורה לקויה. חוקרים גילו שתפקוד לקוי זה גורם להפרשה מוגברת של ההורמון שמגרה את התאים ההיסטונליים האלה, אך גם מגרה קולטן במוח הקשור לרגישות לכאב. [30][31]

שני מחקרים הראו שלג'ינג'ים יש רגישות משתנה לכאב בהשוואה ללא-ג'ינג'ים, אך הרגישות משתנה בכיוון התגובה. מחקר אחד מצא שג'ינג'ים רגישים יותר לכאב הקשור בחום (מחסור טבעי בוויטמין-k אשם בכך) [32] בעוד שמחקר מצא שג'ינג'ים פחות רגישים לכאב מגירויים חשמליים. עוד גילו, שעכברים מוטנטים עם פרווה ג'ינג'ית עם חלבון MC1R בעל תפקוד לקוי פחות רגישים לכאב ממגוון גורמים.[33]

חוקרים גילו שג'ינג'ים דורשים כמות גדולה יותר של הרדמה/אלחוש, אך מחקר אחר הראה שנשים ג'ינג'יות טבעיות בעלות שיער ג'ינג'י דורשות פחות ממשכך הכאבים פנטאזוצין מאשר נשים בעלי שיער בצבע אחר או גברים בעלי צבע שיער כלשהו. מחקר הראה[34]שלנשים ג'ינג'יות יש תגובה אלחושית (תגובה שגורמת לקיהיון חושים) גדולה יותר עבור אלחוש בפנטאזוצין מאשר גברים. מחקר המשך שנערך בידי אותה קבוצה מצא שג'ינג'ים, הן נשים והן גברים והן עכברים מוטנטים היו בעלי תגובה אלחושית גדולה יותר למורפין-6-גלוקורונייד.[33]

[עריכה] תחלואות קשורות

רוב מקרי הג'ינג'יות נגרמים על ידי הגן MC1R והם לא פתולוגיים. למרות זאת, במקרים מסיומים ג'ינג'יות יכולה להיות קשורה עם מחלה או הפרעה גנטית:
במקרים של תת תזונה חמורה, שיער אנושי כהה יכול להפוך לג'ינג'י או בלונדיני. התנאי, חלק מסינדרום הידוע כקוושיורקור, הוא סימן של הרעבה קריטית הנגרמת בעיקר על ידי מחסור בחלבונים, והיא נפוצה בזמן תקופות רעב.
גרסה אחת של לבקנות (סוג 3, הידוע כ-rufous albinism) הנראה לפעמים בקרב אפריקאים ותושבים של גינאה החדשה, גורמת לשיער ועור אדמוניים.[35]
שיער ג'ינג'י נמצא בקרב אנשים החסרים פרו-אופיומלאנוקורטין.[35][36]

 

[שמים1]

אמונות בנוגע למזג הגינג'י / ויקפידיה

סטריאוטיפ נפוץ על ג'ינג'ים הוא שהם בעלי מזג חם. בספר "האסופית: אן מהחווה הירוקה", נאמר על הגיבורה הג'ינג'ית אן שירלי ש"המזג שלה מתאים לשיערה". בספר "התפסן בשדה השיפון" מעיר הולדן קולפילד ש"אנשים עם שיער ג'ינג'י אמורים להתרגז בקלות רבה, אבל אלי [אחיו המת] לעולם לא התרגז, והוא היה מאוד ג'ינג'י." פזמון ישראלי שהיה פופולרי בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 קיבע בתודעה את הביטוי: "כי ג'ינג'י זה אופי וג'ינג'י זה טבע, על ראש הג'ינג'י בוער הצבע".

בשלבים המוקדמים של הרפואה המודרנית, שיער ג'ינג'י נחשב לסימן של עודף במרה האדומה.[37] בשיטת הרפואה ההודית איורוודה, ג'ינג'ים נחשבים כבעלי סיכוי רב להיות חמי מזג, בגלל עודף במרת ה-Pitta (הקשורה ליסוד האש).

בקרב הכדורגלנים, פול סקולס הג'ינג'י ידוע במזגו החם ומשחקו מלא המרץ וזכה לכינוי "Ginger Ninja" ואילו הכדורגלן הג'ינג'י ג'ון הארטסון נתן ביטוי למזגו החם כאשר בעט בלסתו של אייל ברקוביץ' אחרי שזה דחף אותו וקילל.

עוד אמונה בקשר לג'ינג'ים היא שהם סקסיים מאוד, מלאי תשוקה ולוהטים מבחינה מינית. לדוגמה, ג'ונתן סוויפט כתב סאטירה על סטריאוטיפים של ג'ינג'ים במסעי גוליבר בחלק "מסע לארצם של ה-Houyhnhnm" בו הוא כותב: "נצפה שג'ינג'ים משני המינים הם יותר שטופי זימה ויותר שובבים מהשאר, אותם הם משיגים בכוח ופעילות." סוויפט ממשיך וכותב "לא היה צבע שיערו של פרא זה אדום (דבר שהיה תירוץ לתיאבון קצת לא רגיל) אלא שחור כמו הסלו (Sloe)." בסרט "מי הפליל את רוג'ר ראביט?" מצוירת ג'סיקה ראביט, אהובתו של רוג'ר, כאשה ג'ינג'ית יפהפייה ומפתה. בסדרת הקומיקס זבנג! של אורי פינק מתוארת דמותו של רונן שגיב הג'ינג'י כדמות שטופת זימה ותחמנית אך מאוד לא מושכת.

 

[שמים1]

גי'נג'ים ידוענים

|

אליזבת הראשונה מלכת אנגליה
היתה ידועה במזגה החם ובתקופתה הצבע הג'ינג'י היה מאוד באופנה

 

[שמים1]

ריטה היוורת'

http://he.wikipedia.org/wiki/ריטה_הייוורת'

 

[שמים1]

השחקנית קתרין הפבורן

http://he.wikipedia.org/wiki/קתרין_הפבורן

 

[גלים ושחפים]

אם אני לא טועה

גם דוד המלך היה גינגי

 

[שמים1]

נכון דוד המלך היה ג'נג'י

יפה תואר
כבר אחפש תמונות שלו אם יש

 

[שמים1]

הנה קישור ליצירת אומנות על דוד המלך

http://cafe.themarker.com/image/2279585/

 

[שמים1]

דוד המלך

 

[שמים1]

דוד - הילד הרועה שנמשח למלך

 

[Jen74]

לגבי דוד המלך הדעות חלוקות לגבי המילה אדמוני

יש האומרים שאדמוני הכוונה לא לצבע השיער אלה מילה המתארת את יופיו שהיה יפה. יש כאלה שטוענים שהיה לו צבע עור נוטה לאדום ולאו דווקא השיער.

 

[שמים1]

השחקנית ניקול קידמן

http://he.wikipedia.org/wiki/ניקול_קידמן

 

[גלים ושחפים]

אפילו החתול

שלי גינגי

והוא דיי טמפרמנט