מטייל בפרדס
New member
על פרשת השבוע.
"...קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אלקיכם." (ויקרא יט, ב). והרי יש הפרש גדול מאוד בין הבורא לנבראים, כרחוק מזרח ממערב, וברור לכל שהבורא ית' הוא קדוש תמיד, כמו שאנו אומרים בתפילת העמידה – "ברוך אתה ה', הא-ל הקדוש"... ושאנחנו, הקרוצים מחומר, לא תמיד נזהרים, ונטמאים בכל מיני טומאות, מפעם לפעם... – אלא, שהשכינה שורה רק היכן שיש קדושה. ורק היכן שיש גדר ערווה, יש קדושה, כמו שאמרו רז"ל. כי באמת הנשמה היא חלק אלוק ממעל, וכשהאדם מקדש עצמו, הוא יכול להיות קשור עם ה' ית'. כמו שכתוב: "...וְיָדַעַתְּ, אֶת ה' " (הושע ב, כב). והדעת – פירושו חיבור והתקשרות, כמו שאומר רש"י ז"ל. כי ע"י שהאדם מקיים את מצוות בוראו בטהרה, הוא מתקדש ע"י המצוות, ומבחינה רוחנית, הוא מתחבר עם בוראו. כמו שאנו אומרים: "...אשר קדשנו במצוותיו...". וגם כי אמרו רז"ל, שקב"ה וישראל ואורייתא כולא חד הוא. הכיצד? כי המצוות הן גם מלשון "לצוות", היינו לחבר, לקשר. וממילא, עם ישראל, שהוא עם נבחר, צריך להפריש עצמו מטומאות הגויים, כי רק כך יוכל לשוב ולהתחבר עם הקב"ה, בקשר שכבר קיים בכח, ולהוציא קשר זה אל הפועל. וזה – "קדושים תהיו, כי קדוש אני" – היינו, שאני קדוש, ואם רצונכם לשוב ולהתחבר עמי, עליכם להבדיל ולהפריד את הטוב מן הרע, ולהדבק רק בטוב, ולקדש עצמכם... "אַל-תִּפְנוּ אֶל-הָאֱלִילִם, וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם..." (ויקרא יט, ד). "ואלהי מסכה" – משמעו כפשוטו, שלא להשתחוות לפסילים וכו'... אך גם נרמז כאן, שאם אתם פונים לעבודה-זרה, זה כאילו שאתם עוטים מסכה על פניכם, כי אינכם מראים את פניכם האמיתיות. כי המהות האמיתית שלכם היא של קדושה וטהרה, ואמונה ב-ה' אחד ושמו אחד, ואם אתם רועים בשדות זרים, אתם דבקים בשקר, וכאילו מסתירים את פניכם ממני. כמו שכתוב: "...וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי ה' אלקים..." (בראשית ג, ח). "לֹא תִּגְנֹבוּ, וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ, וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ." (ויקרא ט, יא). אמרו רז"ל: שבעה גנבין הן. הראשון שבכולן – גונב דעת הבריות. (תוספתא בבא קמא ז, ג). היינו, שאם אתם מכחשים, וכופרים ב-ה' אלקיכם, ובכך משקרים אחד לשני, הרי אתם גונבים דעת הבריות. כי מי שחוטא, הוא "מכחש", היינו שכופר בעיקר. וכשכופרים בעיקר, נותנים דוגמא רעה לאנשים אחרים, כי מראים כאילו זה בסדר שלא ללכת בדרך-ה' ח"ו. וע"י כך, נמצא שגונבים דעת הבריות, היינו שמראים שכאילו דרך החטא היא הדרך הטובה יותר ח"ו, ומראים לכולם את השקר, כאילו הוא האמת ח"ו... ו-ה' יצילנו מכל זאת, ויזכה אותנו לחזור בתשובה באמת ובתמים! שבת-שלום ומבורך !
"...קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אלקיכם." (ויקרא יט, ב). והרי יש הפרש גדול מאוד בין הבורא לנבראים, כרחוק מזרח ממערב, וברור לכל שהבורא ית' הוא קדוש תמיד, כמו שאנו אומרים בתפילת העמידה – "ברוך אתה ה', הא-ל הקדוש"... ושאנחנו, הקרוצים מחומר, לא תמיד נזהרים, ונטמאים בכל מיני טומאות, מפעם לפעם... – אלא, שהשכינה שורה רק היכן שיש קדושה. ורק היכן שיש גדר ערווה, יש קדושה, כמו שאמרו רז"ל. כי באמת הנשמה היא חלק אלוק ממעל, וכשהאדם מקדש עצמו, הוא יכול להיות קשור עם ה' ית'. כמו שכתוב: "...וְיָדַעַתְּ, אֶת ה' " (הושע ב, כב). והדעת – פירושו חיבור והתקשרות, כמו שאומר רש"י ז"ל. כי ע"י שהאדם מקיים את מצוות בוראו בטהרה, הוא מתקדש ע"י המצוות, ומבחינה רוחנית, הוא מתחבר עם בוראו. כמו שאנו אומרים: "...אשר קדשנו במצוותיו...". וגם כי אמרו רז"ל, שקב"ה וישראל ואורייתא כולא חד הוא. הכיצד? כי המצוות הן גם מלשון "לצוות", היינו לחבר, לקשר. וממילא, עם ישראל, שהוא עם נבחר, צריך להפריש עצמו מטומאות הגויים, כי רק כך יוכל לשוב ולהתחבר עם הקב"ה, בקשר שכבר קיים בכח, ולהוציא קשר זה אל הפועל. וזה – "קדושים תהיו, כי קדוש אני" – היינו, שאני קדוש, ואם רצונכם לשוב ולהתחבר עמי, עליכם להבדיל ולהפריד את הטוב מן הרע, ולהדבק רק בטוב, ולקדש עצמכם... "אַל-תִּפְנוּ אֶל-הָאֱלִילִם, וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם..." (ויקרא יט, ד). "ואלהי מסכה" – משמעו כפשוטו, שלא להשתחוות לפסילים וכו'... אך גם נרמז כאן, שאם אתם פונים לעבודה-זרה, זה כאילו שאתם עוטים מסכה על פניכם, כי אינכם מראים את פניכם האמיתיות. כי המהות האמיתית שלכם היא של קדושה וטהרה, ואמונה ב-ה' אחד ושמו אחד, ואם אתם רועים בשדות זרים, אתם דבקים בשקר, וכאילו מסתירים את פניכם ממני. כמו שכתוב: "...וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי ה' אלקים..." (בראשית ג, ח). "לֹא תִּגְנֹבוּ, וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ, וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ." (ויקרא ט, יא). אמרו רז"ל: שבעה גנבין הן. הראשון שבכולן – גונב דעת הבריות. (תוספתא בבא קמא ז, ג). היינו, שאם אתם מכחשים, וכופרים ב-ה' אלקיכם, ובכך משקרים אחד לשני, הרי אתם גונבים דעת הבריות. כי מי שחוטא, הוא "מכחש", היינו שכופר בעיקר. וכשכופרים בעיקר, נותנים דוגמא רעה לאנשים אחרים, כי מראים כאילו זה בסדר שלא ללכת בדרך-ה' ח"ו. וע"י כך, נמצא שגונבים דעת הבריות, היינו שמראים שכאילו דרך החטא היא הדרך הטובה יותר ח"ו, ומראים לכולם את השקר, כאילו הוא האמת ח"ו... ו-ה' יצילנו מכל זאת, ויזכה אותנו לחזור בתשובה באמת ובתמים! שבת-שלום ומבורך !