על פרשת-השבוע.

על פרשת-השבוע.

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל-הַמִּזְבֵּחַ כָּל-הַלַּיְלָה, עַד-הַבֹּקֶר..." (ויקרא ו, א-ב). היינו שמרמז הכתוב, שהתורה היא תורת חיים, וכל הלומד אותה ומקיים מצוותיה – הרי זה מתעלה ("זאת תורת העולה"...). "על מוקדה, על המזבח" – כי רק מי שזובח את יצרו, ומתגבר עליו, יכול לבו לבעור בקרבו, ואש התורה תהיה יוקדת בו... "כל הלילה, עד הבוקר" – כל זמן שעדיין לא הגיעה הגאולה השלמה, הגלות המתמשכת נמשלת לחושך וללילה. וכל הלילה, היינו כל משך הגלות, וכל זמן שיש לאדם בחירה ואפשרות לתקן, צריך לעבוד את ה' ית' במרץ, ולא לנוח, עד שתגיע הגאולה, הנמשלת לבוקר חדש וכו'... "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל-הַמִּזְבֵּחַ, לֹא תִכְבֶּה." (פס' ו). מרמז לנו שגם אם אדם חוטא, וסר מדרך-הישר, ישנה נקודה פנימית, שם אור הנשמה דולק תמיד, גם אם יעבור עליו מה שיעבור. כמו שנאמר: "נֵר ה' – נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז). כי הניצוץ האלקי קיים ולעולם לא כבה. הוא יכול להיות נסתר, אך אינו יכול להבטל ח"ו. שבת-שלום ומבורך!
 
למעלה