על פרשת השבוע.

[מטייל בפרדס]

על פרשת השבוע.

"וַיִּשְׁלָחֵנִי אלקים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם, לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה." (בראשית מה, ז). מרמז על הצדיק, שהוא שליח של ה' ית', שיש בידו להחיות אחרים מבחינה רוחנית, בכח צדקותו, ולתת להם "פליטה גדולה". כלומר, להציל את נפשם מכבלי היצר-הרע ותחבולותיו. וכן – "וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם, כִּי-עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב, פֶּן-תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתְךָ, וְכָל- אֲשֶׁר-לָךְ." (פסוק יא). כלומר, שאכלכל אותך מבחינה רוחנית, כי יש רעב וצמא לעניינים רוחניים. "פן תיורש" – שלא תהיה דל בדברי-תורה... "וַיְשַׁלַּח אֶת-אֶחָיו, וַיֵּלֵכוּ. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אַל-תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ." (פסוק כד). שלאחר שהצדיק נותן "צידה לדרך", כלומר עצות לעבודת-ה', אזי הוא "משלח את אחיו" לדרך, היינו שהעם יתחילו ללכת בדרך-ה'. "ויאמר אלהם: אל תרגזו בדרך" – פירש הרמב"ן ז"ל: אל תפחדו בדרך. כלומר, אם אתם כבר הולכים בדרך-ה', אל תפחדו מכלום, רק ביטחו ב-ה' ית', והוא יצליח דרככם. כמו שכתוב: "גּוֹל עַל-ה' דַּרְכֶּךָ, וּבְטַח עָלָיו, וְהוּא יַעֲשֶׂה." (תהלים לז, ה). "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם-עָלֹה..." (בראשית מו, ד). היינו שהקב"ה מבטיח ליעקב אבינו, שגם אם ירד מצרימה, הוא ית' יהיה אתו שם. כלומר, שגם אם ישראל חוטאים ו"יורדים מצרימה", גם שם הקב"ה תמיד נמצא אתם. כמו שאמרו רז"ל על הפסוק: "הַשֹּׁכֵן אִתָּם, בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם" (ויקרא טז, טז) – אפילו בשעה שהן טמאים, שכינה עמהם (יומא נו. וכמו שכתוב – "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם – שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל – הִנֶּךָּ." (תהלים קלט, ח). ומובטח כאן גם שמכל ירידה רוחנית, יעלו ישראל בחזרה למעלה, ולא יישארו למטה לעולם, אלא רק באופן זמני. וכמו שאמר ר' נחמן זצ"ל, שהירידה היא תכלית העליה (ל' מוהר"ן, ח"א: כ"ב, יא). שבת-שלום ומבורך.