מטייל בפרדס
New member
על פרשת השבוע.
"הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת, שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן, וְנִשְׁכַּח כָּל-הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְכִלָּה הָרָעָב אֶת-הָאָרֶץ. וְלֹא-יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי-כֵן, כִּי-כָבֵד הוּא מְאֹד." (בראשית מא, כט-לא). מרמז לעם-ישראל, שכשלא הולכים בדרך-הישר, ולא עושים תשובה, אזי הם כאילו עדיין נמצאים במצרים, בגלות. כי הנה זהו מצב של גלות השכינה. ובמצב כזה, באמת בהתחלה הכל נראה כרגיל, ויש שפע גשמי, ונדמה שיש גם שפע רוחני, או תכנים תרבותיים שממלאים כביכול את החסרונות הרוחניים. אך לאחר זמן ממושך במצב כזה, כתוצאה מהדרדרות מוסרית, נוצר רעב רוחני, ועד מהרה כולם מרגישים בחסרון, עד שכבר קשה לזכור את הזמנים הטובים, כשעוד היו מוסר וערכים בנמצא. כמו שכתוב: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם ה' אלקים, וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ. לֹא-רָעָב לַלֶּחֶם, וְלֹא-צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם-לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'." (עמוס ח, יא). "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, וִישִׁיתֵהוּ עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם." (בראשית מא, לג). היינו שיוסף מרמז לפרעה, שבמצב של רעב לרוחניות וצמא לדברי-תורה, צריך שיבוא הצדיק שבדור, שהוא חכם הדור, ויתקן את המצב. וזאת ע"י שיהיה "משביר" ויפרנס את כולם, וימלא לכל אחד חסרונו. היינו שיגיד לכל אחד מהו תיקונו, וייתן לכל אחד עצות, מה שצריכים כדי לשרוד מבחינה רוחנית. "וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן, לָאָרֶץ, לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְלֹא-תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב." (פסוק לו). היינו שהעצות שייתן הצדיק יחזקו מאוד את כולם, כך שגם כשיבואו זמנים קשים, ידעו הכל מה לעשות וכיצד לפעול. "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-עֲבָדָיו: הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אלקים בּוֹ?" (פסוק לח). ופירש רש"י – לשון תמיהה. כי לפני שהצדיק עולה לגדולה, קשה להאמין שישנו אחד שבאמת מסוגל לבדו לשנות את הכל לטובה. כי עד שהוא עולה לגדולה, הוא נשאר בגדר צדיק נסתר. "אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי. רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ." (פסוק מ). מרמז לצדיק-הדור, שהוא המשנה למלך, היינו המשנה למלכו-של-עולם. והוא משיח-ה', אשר הקב"ה נותן לו ממשלה על הכל, ורק הכסא, כלומר, כסא-הכבוד – "אגדל ממך". היינו שרק הקב"ה נמצא מעליו, אך כל השאר – יהיו תחת ממשלתו. "וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ..." (פסוק מג). היינו שהצדיק, שהוא המשנה למלך, המשנה להקב"ה, נעשה מרכבה ל-ה' ית'. דבר אחר: שמשיח בן-יוסף, הוא המרכבה המשנית, ומשיח בן-דוד הוא המרכבה העיקרית. כידוע, שמשיח בן-יוסף בעצם סולל את הדרך, ומכשיר את הקרקע, לקראת משיח בן-דוד. שבת שלום ומבורך.
"הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת, שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן, וְנִשְׁכַּח כָּל-הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְכִלָּה הָרָעָב אֶת-הָאָרֶץ. וְלֹא-יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי-כֵן, כִּי-כָבֵד הוּא מְאֹד." (בראשית מא, כט-לא). מרמז לעם-ישראל, שכשלא הולכים בדרך-הישר, ולא עושים תשובה, אזי הם כאילו עדיין נמצאים במצרים, בגלות. כי הנה זהו מצב של גלות השכינה. ובמצב כזה, באמת בהתחלה הכל נראה כרגיל, ויש שפע גשמי, ונדמה שיש גם שפע רוחני, או תכנים תרבותיים שממלאים כביכול את החסרונות הרוחניים. אך לאחר זמן ממושך במצב כזה, כתוצאה מהדרדרות מוסרית, נוצר רעב רוחני, ועד מהרה כולם מרגישים בחסרון, עד שכבר קשה לזכור את הזמנים הטובים, כשעוד היו מוסר וערכים בנמצא. כמו שכתוב: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם ה' אלקים, וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ. לֹא-רָעָב לַלֶּחֶם, וְלֹא-צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם-לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'." (עמוס ח, יא). "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, וִישִׁיתֵהוּ עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם." (בראשית מא, לג). היינו שיוסף מרמז לפרעה, שבמצב של רעב לרוחניות וצמא לדברי-תורה, צריך שיבוא הצדיק שבדור, שהוא חכם הדור, ויתקן את המצב. וזאת ע"י שיהיה "משביר" ויפרנס את כולם, וימלא לכל אחד חסרונו. היינו שיגיד לכל אחד מהו תיקונו, וייתן לכל אחד עצות, מה שצריכים כדי לשרוד מבחינה רוחנית. "וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן, לָאָרֶץ, לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְלֹא-תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב." (פסוק לו). היינו שהעצות שייתן הצדיק יחזקו מאוד את כולם, כך שגם כשיבואו זמנים קשים, ידעו הכל מה לעשות וכיצד לפעול. "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-עֲבָדָיו: הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אלקים בּוֹ?" (פסוק לח). ופירש רש"י – לשון תמיהה. כי לפני שהצדיק עולה לגדולה, קשה להאמין שישנו אחד שבאמת מסוגל לבדו לשנות את הכל לטובה. כי עד שהוא עולה לגדולה, הוא נשאר בגדר צדיק נסתר. "אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי. רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ." (פסוק מ). מרמז לצדיק-הדור, שהוא המשנה למלך, היינו המשנה למלכו-של-עולם. והוא משיח-ה', אשר הקב"ה נותן לו ממשלה על הכל, ורק הכסא, כלומר, כסא-הכבוד – "אגדל ממך". היינו שרק הקב"ה נמצא מעליו, אך כל השאר – יהיו תחת ממשלתו. "וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ..." (פסוק מג). היינו שהצדיק, שהוא המשנה למלך, המשנה להקב"ה, נעשה מרכבה ל-ה' ית'. דבר אחר: שמשיח בן-יוסף, הוא המרכבה המשנית, ומשיח בן-דוד הוא המרכבה העיקרית. כידוע, שמשיח בן-יוסף בעצם סולל את הדרך, ומכשיר את הקרקע, לקראת משיח בן-דוד. שבת שלום ומבורך.