מטייל בפרדס
New member
על פרשת השבוע.
"שָׁמוֹר אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח ל-ה' אלקיך, כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אלקיך מִמִּצְרַיִם לָיְלָה." (דברים טז, א). היינו שצריך לזכור את אשר הוציאנו ה' אלקינו מהשעבוד הכבד, ומתוך החושך הגדול ("...הוציאך ה' אלקיך ממצרים – לילה"). וכן, כאשר כל איש מישראל נגאל מגשמיותו, צריך להכיר תודה ל-ה' ית', על כך שהיה בחושך גדול, ויצא מאפלה לאורה. "וְזָבַחְתָּ פֶּסַח ל-ה' אלקיך... לֹא-תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל-עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי. כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת-יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ." (פס' ב-ג). כי אם אדם מחפש את דרכי-ה', ורוצה להגאל מייסוריו, עליו להיות זריז ובעל מרץ, על-מנת לעבוד את ה' ית' באמת, ולהנצל מתחבולות היצר-הרע. כי יציאת מצרים היא גם רמז לגאולה רוחנית. כי כמו שבנ"י יצאו ממצרים בחפזון, ולא הספיק בצקם להחמיץ, כך האדם הרוצה לחזור בתשובה, צריך לברוח מן היצר, ולבער את כל ה"חמץ" שבתוכו. "וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל-גְּבֻלְךָ..." (פסוק ד) – היינו שלא יישאר בך איזה שאריות של יצר-הרע, ופניות שלא לשם-שמים ח"ו. כמו שאמרו רז"ל (ברכות יז.): "...ור' אלכסנדרי בתר דמצלי, אמר הכי: רבון העולמים! גלוי וידוע לפניך, שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? – שאור שבעיסה..." – "שאור שבעיסה" – היינו יצר-הרע... ומשהו קצר מההפטרה: "הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם..." (ישעיהו נה, ג). היינו שאומר הקב"ה לישראל, שאם הם מטין אוזן, לשמוע את דבר-ה', אזי יכולים לחזור אליו יתברך. כי אם אדם מטה אזנו לשמוע דבר מה, משמע שהוא רוצה לשומעו. כי האדם מקשיב למה שלבו נוטה אחריו. ואם הלב נוטה לכיוון הטוב, אזי יכול לעשות תשובה, וללכת בדרך-הישר. ואם אדם לא רוצה לשמוע מה יש להתורה לומר, הוא גם לא ידע כיצד לעבוד עבודת-ה' תמה. כמו שכתוב: "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה, גַּם תְּפִלָּתו תּוֹעֵבָה." (משלי כח, ט). וכמו שאמר ר' נחמן זצ"ל, שיש לעשות מהתורות תפילות וכו'... "שמעו ותחי נפשכם" – היינו שאם תשמעו בקולי, ותקיימו מצוותיי, אזי תרגישו שאתם חיים באמת, ולא שהחיים עוברים על ידכם ח"ו. כי רק התורה מחייה את האדם, ונותנת מרפא לכל תחלויי נפשו... שבת-שלום לכולם.
"שָׁמוֹר אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח ל-ה' אלקיך, כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אלקיך מִמִּצְרַיִם לָיְלָה." (דברים טז, א). היינו שצריך לזכור את אשר הוציאנו ה' אלקינו מהשעבוד הכבד, ומתוך החושך הגדול ("...הוציאך ה' אלקיך ממצרים – לילה"). וכן, כאשר כל איש מישראל נגאל מגשמיותו, צריך להכיר תודה ל-ה' ית', על כך שהיה בחושך גדול, ויצא מאפלה לאורה. "וְזָבַחְתָּ פֶּסַח ל-ה' אלקיך... לֹא-תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל-עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי. כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת-יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ." (פס' ב-ג). כי אם אדם מחפש את דרכי-ה', ורוצה להגאל מייסוריו, עליו להיות זריז ובעל מרץ, על-מנת לעבוד את ה' ית' באמת, ולהנצל מתחבולות היצר-הרע. כי יציאת מצרים היא גם רמז לגאולה רוחנית. כי כמו שבנ"י יצאו ממצרים בחפזון, ולא הספיק בצקם להחמיץ, כך האדם הרוצה לחזור בתשובה, צריך לברוח מן היצר, ולבער את כל ה"חמץ" שבתוכו. "וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל-גְּבֻלְךָ..." (פסוק ד) – היינו שלא יישאר בך איזה שאריות של יצר-הרע, ופניות שלא לשם-שמים ח"ו. כמו שאמרו רז"ל (ברכות יז.): "...ור' אלכסנדרי בתר דמצלי, אמר הכי: רבון העולמים! גלוי וידוע לפניך, שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? – שאור שבעיסה..." – "שאור שבעיסה" – היינו יצר-הרע... ומשהו קצר מההפטרה: "הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם..." (ישעיהו נה, ג). היינו שאומר הקב"ה לישראל, שאם הם מטין אוזן, לשמוע את דבר-ה', אזי יכולים לחזור אליו יתברך. כי אם אדם מטה אזנו לשמוע דבר מה, משמע שהוא רוצה לשומעו. כי האדם מקשיב למה שלבו נוטה אחריו. ואם הלב נוטה לכיוון הטוב, אזי יכול לעשות תשובה, וללכת בדרך-הישר. ואם אדם לא רוצה לשמוע מה יש להתורה לומר, הוא גם לא ידע כיצד לעבוד עבודת-ה' תמה. כמו שכתוב: "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה, גַּם תְּפִלָּתו תּוֹעֵבָה." (משלי כח, ט). וכמו שאמר ר' נחמן זצ"ל, שיש לעשות מהתורות תפילות וכו'... "שמעו ותחי נפשכם" – היינו שאם תשמעו בקולי, ותקיימו מצוותיי, אזי תרגישו שאתם חיים באמת, ולא שהחיים עוברים על ידכם ח"ו. כי רק התורה מחייה את האדם, ונותנת מרפא לכל תחלויי נפשו... שבת-שלום לכולם.