על פרשת דרכים....

[זמרת בארים]

על פרשת דרכים....

אני מפרסמת פה משהו שכתבתי אתמול בפורום "נשואים נשואות" בו אני חברה... ושוב,ממש כמו לפני כמה חודשים,אני מוצאת את עצמי לפני תקופה חדשה,תקופה של שינוי,התחדשות,התרעננות. לאחר 6 וחצי שנים באותו מקום עבודה,לא באותו תפקיד,גמלה בליבי החלטה,לעזוב את מקום העבודה וללכת בפני דרך חדשה,לא ידועה עדיין, שתוביל אותי להתחדשות ותעלה אותי למסלול חדש,שהוא עוד פרק בחיים,בתקווה שיהיה מרתק ומספק יותר. הכיוון עוד לא ידוע,לא המקום,גם לא התחום,אפילו לא המדינה. אני רק יודעת שההרגשה הזו של מיצוי,היא שמוליכה אותי לעשות צעד נועז שכזה לקראת תקופה חדשה,לקראת שינוי. היום הזה שעבר,פתח בפניי דלתות רבות,גילה לי עולם חדש שטרם ניסיתי לפתע,העולם נראה גדול,אין סופי,אני כבר לא באותה חממה,באותה כונכיה שבה גדלתי 6 וחצי שנים,והחיים נראים פתאום כל כך מבלבלים ועם זאת כל כך מרתקים. כבנאדם אמוציונלי שמשתדל לשלב גם היגיון בדרך,אני לא רואה תקופה אחרת מ"עכשיו" כדי לעשות את השינוי הזה,ולחפש אחר סיפוק במקום אחר. מלאת נוסטלגיות,מבולבלת מעט,חוששת,נלהבת,צמאה ועיקשת,אני מכריזה בזאת על בואה של תקופה חדשה לחיי ומקווה בעוד שנה מהיום לשוב ולספר פה על תקופה נפלאה שעברתי בשנה הזאת,בוגרת יותר,בשלה יותר,ומנוסה יותר. והכי מקווה להשיג את המטרה אלייה אני חפצה-סיפוק ואושר. שבוע נפלא זמרת בארים

 

[Kaya]

אמן !

קודם כל - ברוכה הבאה והנשארת !!!! וואו- אני קוראת את ההודעה שלך ואני רואה את עצמי ב ד י ו ק לפני שנה!! האמיני לי - זה הכי כיף בעולם !! חופש !! להאמין שהחיים מניעים אותנו והדרך היא החשובה - ולא המטרה. ב"אלכימאי" יש סיפור יפה שאומר: "סוחר חכם שלח את בנו ללמוד את סוד האושר מפי האדם החכם בעולם. האיש נתן לנער כפית עם שתי טיפות שמן וביקש ממנו לסייר בארמון אך לא לשפוך טיפה אחת. הנער חזר כשהכפית מלאה אך לא ראה כלום מהארמון. ביקש ממנו לסייר שוב אך לראות את הארמון. הנער חזר עם כפית ריקה אך אחרי שראה את הארמון וכל תכולתו. מסקנה: סוד האושר הוא לראות את כל נפלאות העולם ולעולם לא לשכוח את שתי טיפות השמן בכפית..." מחזיקה לך אצבעות (גם הכלבה משתתפת

) ומשום מה יש לי הרגשה שתצליחי. רק אל תשכחי לקבל כל מה שקורה לך. באהבה.

אני.

 

[גיל גיל]

אני צייר, ואת?

זמרת בארים! ברוכה הבאה! ראיתי את הודעותייך הקודמות, ותסלחי לי שלא בירכתי אותך אז... חברי הפורום המדהים שלנו עשו זאת בשבילי... נכון? אני כל כך שמח לקרוא את מה שאת כותבת! יצאת משם! נולדת מחדש! את מתחילה דרך חדשה! טריה! דרך אמיתית! הדרך שלך! ואני כל כך מעריך את האומץ לעשות את זה! לפעמים הדבר שנראה הכי טבעי בעולם, הוא זה שדורש כל כך הרבה אומץ... נכון? לצאת מהקונכיה... מצד אחד, כל כך ברור שזה דבר טוב... קונכיה היא דבר אטום ומחניק, מגביל וכבד. אבל מצד שני, קונכיה מספקת הגנה... קונכיה היא בטחון... לוותר על הביטחון כדי להשיג חופש הוא דבר שדורש המון אומץ וכל הכבוד לך שעשית את זה! גאה בך! גילגיל.