הקטע שלי
כשנפרדתי ממישהי ישבנו וסגרנו את כל ענייני הכספים, דירה (מושכרת) וכו' וכו' (סהכ אחרי 3 וחצי שנים מצטברים אי אלו דברים...)
מאחר ואני הייתי הצד העוזב, והרגשתי גם ככה לא משהו עם עצמי על העניין, השארתי שם הכל- מחשב, טלויזיה סלון וכו' וכו' (היא גם נשארה בדירה ולקחה על עצמה התחיבויות של ארנונה, כבלים, טלפון וכו' שהיו על שמי)
רק דבר אחד נשאר שם לדיון- חדר שינה חדש שקנינו חודש וחצי קודם ב ה מ ו ן כסף ומספר תשלומים לא קטן שירדו מכרטיס האשראי שלי. הצעתי לה הצעה (הוגנת לטעמי)- לשלם לי את יתרת התשלומים (על ה-2 הראשונים ויתרתי) ולהשארי את חדר השינה, או שאקח את חדר השינה אלי ואמשיך לשלם עליו. היא החליטה שהיא רוצה אותו.
חודשיים אחר כך (ואחרי שקניתי חדר שינה חדש בדירה החדשה כמובן) כששאלתי אותה (באחת משיחות הטלפון האעלק-נישאר-חברים) מה קורה עם הכסף של חדר השינה- היא הפטירה בנון-שאלאנט "המממ... אני מציעה שנמכור אותו ביד 2 ונתחלק בכסף"...!!
(שלא לדבר על זה שחצי שנה לאחר הפרידה אבא שלה התקשר אלי וטען שאני חייב לה כסף על הקנסות שהיא שילמה בעקבות התנתקות מוקדמת מכבלים/אינטרנט/טלפון וכו')
פחחח