על פחד מחשיפה

newcharm

New member
לא וכן

לא סביר שיספר שהיה בדאנג'ן למטרת קמפינג והכי הכי חשוב זה להבין שממש ממש
לא ישנה עבור הבן אדם החושש ההיפוטתי שאנחנו מדברים עליו כרגע אם ההוא מקומה 4 בעבודה
(שהוא אולי אפילו לא יודע את שמו) היה שם למטרת מזרון או ספנקינג.
וכן - מאוד יתכן שההוא מקומה 4 כאמור לא חושש לפרטיותו כמוני. מאלף ואחת סיבות.
&nbsp
 

BLACK LABELIT

New member
ניהול סיכונים

גם אם הסיכון הוא כמעט אפסי, הוא קיים.
צריך פשוט להחליט עד כמה זה מהותי ועד כמה זה באמת סיכון עבורה לפגוש שם מישהו.



לא סתם אנשים ממלאים לוטו כל שבוע. הסיכוי של האחד ל.. חי ובועט.


#מדליקה האופציה לעריכה. כן, פעם ראשונה.
 

A לוןA

New member
נכון

קיים- אבל נמוך מאוד.
וכמו שלא תתחילי להתעניין ברכישת וילה בקיסריה ע"ס הלוטו שכרגע מילאת-
כך גם לא שווה להיכנס לסרטים בגלל משהו שהסבירות שיקרה זניחה.
 

A לוןA

New member
אצלך המצב יותר בעייתי-

את בטח עוד לא מילאת את הלוטו בכלל...
 

BLACK LABELIT

New member
נכון. עלית עלי. בעייתית.

ועדיין, ההשוואה שלעיל רחוקה מלהיות השוואה בין שני פרמטרים שיחסית שווים.

אם התעניינתי בווילה בקיסריה ע"ס כספים עתידיים שנמצאים אי שם בחשובונות הבנק המנופחים של מפעל הפיס אני לא אקבל פרצופים של "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון" במסדרון, במעלית או במכולת.
 

liluemdom

New member
ממש לא כזה דימיוני

הסאב שלי פעם פגש במסיבה מישהו שזיהה אותו (יש לו קריירה די יוקרתית) ואחר כך כשהם נכנסו לאיזה ויכוח מטומטם באינטרנט אז הבחור שזיהה אותו (הזיהוי לא היה הדדי) התחיל לפזר כל מיני רמזים לזהות שלו שהצריכו התערבות של הרבה מאוד אנשים בקהילה כדי לעצור את האיום באאוטינג. ואין תמיד שיווי משקל או מאזן אימה בדברים האלה כשאותו בחור שאיים היה שם על תקן של מחלק ספנקים לבחורות שזה די "סבבה" מבחינה חברתית והסאב שלי היה שם על תקן של מלקק את המגפיים של מלכתו שזה קצת פחות תקין מבחינת דימוי בחברה הונילית
 

ordol

New member
גם לדעתי בכלל לא דמיוני

אחרי שקרה לי לא פעם שבקצה העולם פגשתי במקרה חברים. אז על אחת כמה וכמה שכזה מצב יכול לקרות במדינתינו הקטנטונת. במיוחד שלמקומות כאלה מגיעים לא רק מהקהילה אלא גם ונילים מציצנים וסקרנים. זה בהחלט תרחיש אפשרי ומפחיד.
 
כתבת בדיוק את מה שאמרתי קודם! :)

"למקומות כאלה מגיעים לא רק מהקהילה אלא גם ונילים מציצנים וסקרנים" - אז מי יכול לבוא ולטעון שגם את לא אחת מאלה? זה דווקא בדיוק הכיסוי המושלם להסתתר תחתיו.
 

כמהאפשר

New member
יש לי חבר שפעם אמר לי "זה העולם, ככה הוא מתנהל. אלה הכללים"

וכולם חיים ככה. ככה צריך לחיות.
&nbsp
אז אני לא מסכימה.
פעם התחבאתי ופעם שיחקתי לפי הכללים.
היום אני לומדת לזהות מתי אני מורידה את הראש או נותנת לאחרים לנהל ולהכתיב את דרך החיים שלי (במובן של חולשה) ופועלת לשנות.
&nbsp
נו, אז יראו.
אז ידעו.
אז ידברו.
&nbsp
זאת אני.
וברור שיש לזה השלכות.
&nbsp
אם אני מעוניינת בפרטיות שלי זה דבר אחד.
אבל אם אני רוצה לשמור על סודיות כי אני מפחדת.. כי אני מתביישת.
כי אני תולה את עצמי בתגובת החברה?
איכס.
אני מגעילה את עצמי אם זה ככה.
זה ממש גורם לי לבוז לעצמי.
זה כמו להיות בקשר עם גבר שמזיין אותך בשושו .
בלי להכיר אותך לחברים, בלי לתת לך להכנס הביתה..
בלי להביע טיפת משיכה או חיבה "בחוץ", בפומבי.
או לפחות במקום ציבורי ש"עלולים לראות ולהכיר ולזהות"..
&nbsp
למה בכלל לרצות להתקרב למישהו כזה?
&nbsp
&nbsp
כל זה זאת את.
זה מי שאת.
וזהו.
&nbsp
ראש מורם.
אם בא לך פרטיות לכי על זה.
אבל לא כי את מרגישה שהחברה מורידה אותך על ארבע.
 

TwineToE

New member
לא ממש מבינה מה זה משנה

כל עוד את לא מחזיקה משרה ציבורית / ממשלתית / צבאית (או שוקלת קריירה כזאת בעתיד)
מה זה משנה אם משהו יזהה, ידע?
אני לא מתביישת, אני לא מסתירה ואם שואלים אותי אני עונה בצורה כנה ואמיתית (בהתאם לסיטואציה ולרמת הפתיחות).
בעבודה זה לא מידע שיכול להזיק לי, אני מחזיקה משרה מקצועית והעדפות שלי בחיים האישיים לא קשורות.

מקרה של סחיטה הוא בעייתי ואנשים חולים לצערי מסתובבים בכל מקום.
 

כמהאפשר

New member
זו תגובה לראשי או אליי?

בכל מקרה, כל אחד ומה שחשוב לו.
אני יכולה להבין מישהו שזה מפריע לו.
אבל לא חיה ככה.
&nbsp
 
למעלה