על פוביות ועבודה...

על פוביות ועבודה...

לעת זקנה, מגיעים , מידי פעם לתובנה אחת או שתיים. התובנה שלי? יש לי פוביה מאנשים... תמיד סבלתי מדימוי עצמי נמוך להפליא, התחיל, בבית (?) דרך בית ספר,צבא, לימודים, עבודות.. דפק לי הרבה חלקות טובות. מה זה גורם? גורם לדבר שטויות, להקדיש טונות של מחשבות סרק על יחסים עם אנשים, לא להשקיע בעבדה עצמה, וכמובן, כשנבואה שמגשימה את עצמה, להפסיד, לאבד, להיכשל... ואז הדימוי העצמי מקבל חיזוק לנמיכותו. איך שוברים את המעגל??? אני כרגע בעבודה המיליון, שהיא לפי קריטריונים מהראש מופלאה, אבל כל יום ראשון בבוקר אני בסיוטים. החלום שלי? לעבוד מהבית, אבל אין עבודות מהבית. פשוט אין. ואולי זו לא הדרך, לעובד מהבית, ומה שצריך לעשות זה להתמודד פרונטלית עם הבעיה ולא להתגמש לה? אודה לכל עצה ותובנה. תודה.
 
על מלחמת הקולות . . .

אני חש בציניות המלגלגת המסתננת פנימה מדי פעם. מכירה אותה ? מהיכן היא ומה הצורך בה, מה היא מבקשת להשיג ? זה בשלב ראשון. יש לי הרגשה שתפסת את עצמך לפני שהשלמת את ההקפה הראשונה. אם את מבינה את כוונתי. התחלת לרוץ לכיוון עבודה מהבית, כמעט התחממת על העניין, ופתאום בלי שהרגשת, איזה קול שפוי עצר אותך ואמר, רגע מותק תרגעי. כן אז כנראה שזה נכון להקשיב לו, אולי אפילו חשוב, ולפני שאת מתחילה את הריצה. הסיוטים של יום ראשון הם גם הבאסה וגם הצלצול שמעורר לחיים. הסיוטים הללו וכל מה שנלווה עליהם מעידים על אותו קול פנימי שפוי שאומר צאי לדרך, תתחילי להתמודד. את כמובן תבחרי את הזמן ואת הדרך, אבל תתחילי לחפש, תתחילי לגשש, לבדוק, לקרוא, לרחרח, לשאול בפורומים, ובעיקר לשאול את הקול הפנימי השפוי מה הוא אומר. בקיצור יש לאן ללכת, העולם יודע להושיט יד כאשר מחפשים אותה. אז יאללה, שבוע חדש, עולם חדש . . . בי, אמיר.
 

daniela15

New member
אני מאוד מבינה אותך ..

לדעתי .. כל אחד ומה שמתאים לו ... האם באמת אתה רוצה לעבוד מהבית ? חרדה חברתית לא אומרת שצריך לבודד את עצמך ... אני גם חרדתית ... וגם אצלי זה מהבית .. מה לעשות ? ובחלק המקצועי אני באמת לא ממש מצליחה להרים את עצמי למקומות גבוהים ... האם המילה לוזר , מהדהדת גם אצלך במחשב ? אני יודעת שזה לא ממש נכון ... זה המצב הריגשי שלי היום ואני מקווה שאני אוכל להתגבר על זה ... הרי דברים משתנים וגם אתה בטח השתנת במהלך השנים. מה עושים ? לא יודעת , אם תדע תשלח לי מייל ... מנסים להתמודד .... זה תחושה של מלחמה עצמית... משהו שדבק בי ולא מצליח להשתחרר ... היייתי אצל פסיכולוג שנים ... עזר קצת אבל לא עד הסוף . כנראה שצריך לסלוח לעצמך ... את זה אולי אלמד עם חלוף השנים .. בהצלחה ד
 
למעלה