לבעוט לו בבטן כנראה לא יתן פתרון גם
למקרה הקיצוני שציינת. אני מקפידה לכתוב שוב ושוב את דעתי בעניין הזה, כי אני חושבת שהרוב המכריע (אם לא למעלה מזה) של הגולשים בפורום הזה אוחזים בילדים נורמטיביים. אלא אם המדובר במקרה פסיכיאטרי כלשהו, אני משערת שמרבית הילדים שנולדו להורים נורמטיביים יהיו ילדים נורמטיביים. קשה לי לדמיין ילד "אלים ועברייני" כהגדרתך, שחווה ילדות נטולת אלימות. מכל מקום, נשמע לי שיש שיטות טובות יותר לטפל גם במצוקות ובצרכים של ילד שנאלץ להתבטא באלימות (למשל, חיבוק דב היא אולי שיטה שכן הייתי רואה לנכון להשתמש בה במקרה כזה. בטח לא מכות או בעיטות).
