Bobbin Threadbare
New member
על סף ../images/Emo7.gif ../images/Emo34.gif
אהלן אנשים, קוראים לי מתן. אני בן 18 מתל אביב, פעיל במספר פורומים גאים פה בתפוז, וכמובן - מתגייס במרץ 2004 (פרופיל 97
) תראו, אני אשמע לכם צפונבון מסריח ומפונק, שרוצה להתגייס לצבא ושיהיו לו החיים הכי קלים. אבל תרשו לי לקחת כמה דקות מזמנכם... ואולי תוכלו אח"כ לייעץ מה עליי לעשות. כעקרון, יש לי פרופיל 97, מה שאומר שאני מתגייס לשירות קרבי. עד לא מזמן השאיפות שלי היו בשמיים - החל מ-נ"מ, מודיעין שדה ותותחנים ועד הרצון לשרת על סטי"ל בחיל הים. בשבועות האחרונים אני מרגיש בשינוי של 180 מעלות. אני פתאום חושב יותר מדי על מה שמחכה לי... אני כבר לא שואף לכלום בכל מה שקשור לצבא. אני נמצא במערכת יחסים כבר כמעט חצי שנה. והיא הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיים... לא הייתי רוצה לראות מערכת יחסים כזו דועכת. לא רוצה לראות אותו רק פעם בשבוע-שבועיים. אני רוצה להיות מסוגל לחזור הביתה - למשפחה, לחברים, לבן הזוג... ואני אוכל את עצמי על כך. חברים מסביבי ממשיכים להתגייס. כל "משלחת בקו"ם" אליה אני מתלווה מלווה בחרדות נוראיות מצידי - הנה... גם אני אוטוטו שם. אני אגואיסט, והכל מפחד. אני רוצה לראות לאן יגייסו אותי, אבל באותה מידה ארצה לשרת במקום אחר, אם ארגיש שהתפקיד שאליו יפנו אותי יהיה גדול עליי בכמה מידות (פיסית, נפשית... הכל יחד). לא רוצה ללכת כבר עכשיו לקב"ן ולהגיד לו שאני הומו, כי זה לדפוק לעצמי את השירות הקרבי (ואם לא, אשמח לשמוע על כך), ואח"כ גם את החיים המקצועיים. אני רוצה בעיקר להוריד לעצמי פרופיל, ולמצוא את עצמי בבסיס ליד הבית - ליד האנשים אותם אני אוהב. אין לי זכויות יתר, ואני לא מיוחד יותר מאותו חייל שיושב כרגע בשטחים ושומר עליי - את הכל כבר אמרו לי, והכל נלקח בחשבון. אני אתגייס, תהיו בטוחים... אבל כל השאר לא ברור
אהלן אנשים, קוראים לי מתן. אני בן 18 מתל אביב, פעיל במספר פורומים גאים פה בתפוז, וכמובן - מתגייס במרץ 2004 (פרופיל 97