על סף פרידה

Reign Of Chaos

New member
על סף פרידה

אני וחברה שלי יוצאים כבר ארבע שנים (ברוטו). נפרדנו פעמיים במהלך הקשר.
שתי הפרידות היו ביוזמתי, ובגלל בעיה שחווינו במיטה. היה לבת הזוג שלי ואגיניסמוס/וסטבוליטיס והיא חוותה כאבים נוראים בחדירה.
אנסה לקצר, שתי הפרידות שחווינו מינפו מאוד את הקשר, כי כשחזרנו (אחרי ארבעה חודשים כל פרידה) אז חזרנו עם נכונות לעבוד על הדברים כדי שהיא לא תסבול ואני לא אהיה מתוסכל מינית.
כיום, כבר לא כואב לה. אבל עדיין לא טוב לי.
אני מרגיש שהיא לא מינית מספיק, שהיא לא באמת רוצה לשכב איתי מתוך תחושת הזדקקות ותשוקה (מה שכבר חוויתי בקשרים קודמים שהיו לי, שניים במספר) אלא מתוך רצון "לשמר את הלהבה" או לשמור אותי קרוב אליה.
אני מסיק שהיא לא נהנת כי אני רואה דריכות בתווי פניה, וגם כשהיא עושה קולות אני מניח שהיא מזייפת הנאה.
דיברנו על א-מיניות, היא נחרצת בעניין הזה ובטוחה שהיא מינית.
אם הדברים היו תלויים בה, לדעתי היינו שוכבים פעם בשבועיים. אבל בגלל שהיא רוצה לשמר את הקשר אנחנו שוכבים פעמיים בשבוע וזה מרגיש לי כאילו היא "משלמת מס" מיני בשביל שאשאר.
הסיבות שנשארתי עד כה הן כי אנחנו חברות מאוד טובים ועברנו הרבה ביחד, וגם כי אני מפחד להתחרט - הרבה אנשים מעידים שאחרי הנישואין וילדים גם כך איכות וכמות המין יורדים משמעותית, אז אני אומר שאם גם ככה זו נקודת הסיום (ואני כן רוצה להתחתן ולהביא ילדים בחמש שנים הקרובות), אז למה לי כל הדרמות האלו בחיי עכשיו.
תודה על ההקשבה, א.
 
אז בעצם אתה אומר שמעבר למין הכל מושלם?

אומרים שהסקס הוא מראה של כל היחסים.
אולי האהבה בינכם כבר לא כל כך קיימת? אולי נשאר רק ההרגל?
האם בת זוגתך היא אדם יותר פרקטי ופחות רומנטי? אולי אותה מעניינת "מסגרת התמונה של הקשר" ואותך מעניינת יותר התוכן של התמונה?
האם בתחילת הקשר, בתקופת החיזור היה סקס יותר תשוקתי?
האם אתה יכול לזהות נקודה שבה היית מרוצה מיחסי המין או שתמיד זה היה פחות או יותר ככה?
זה נכון שאחרי כמה שנות נישואין וכמה ילדים העניין הופך להיות פחות מהותי, אם כי לא אצל כל הזוגות, אבל אם מנקודת ההתחלה אין תשוקה ועושים לך טובה, תהיה בטוח שלא תיישרו קו מבחינת האינטימיות עם הזוגות שהתחילו עם יחסי מין מעולים. גם יש סיכוי שבעתיד תפנטז על בגידה.
יש זוגות שגם אחרי 20 שנה משמרים את הלהבה, אם זה בפתיחות מינית, צעצועים ומשיכה גדולה.
זה לא שכולם מגיעים לאותו קו סיום.
חבל לעשות לעצמך דיסוננס קוגנטיבי.
שאלה שחייבת להישאל, האם טוב לך במערכת, האם אתה רואה אותה בתור אשתך לעתיד ואמא של הילדים שלך, במצב הקיים. לא בתנאי כזה ואחר.
 

Reign Of Chaos

New member
שאלת שאלות תשובות, ראוי שאענה

1) אני אוהב אותה בתור בנאדם אהבה עצומה. אני מרגיש שהמשיכה שלי אליה נפגעה מאוד
2) ההרגל חי ובועט
3) היא בהחלט הרבה יותר פרקטית ופחות רגשית
4) מעולם לא היה סקס טוב
5) המשבר האחרון קם לאחר שהיא אמרה לי שהיא רואה בי את האחד שלה, ואני לא עניתי לה את אותו הדבר, כי קשה לי לראות אותנו נשואים עם ילדים.
 
אם זה מה שאתה חושב נשמע לי שכדאי לברר לעומק בטיפול

אל תעשה מעשים נמהרים לפני שתברר מול איש מיקצוע. זה מתבקש אם אתה לא רואה אותה בתור אשתך לעתיד והאם של ילדיך.
הייתי במקומך הולך לייעוץ זוגי פרטני בלעדיה על מנת לברר עם עצמך מה בעצם אתה מחפש, מה במערכת הזוגית הזו אינו מספק אותך וכיצד לעבוד מול המטפל שבעתיד לא תמשיך לבחור נשים מסוג זה (אני מהמר שרוב הנשים שהיית איתן במערכת רצינית היו בעלות אופי דומה)
מדובר פה בהתחייבות לכל החיים. אל תתייחס לזה כמו פיקניק. כאשר יגיעו הילדים זה יהיה יותר קשה להיפרד וגם יותר יקר.
בהצלחה

מיתר
 

Reign Of Chaos

New member
המון תודה! :)

הייתי בטיפול פסיכולוגי שנתיים, 50% ממנו היה על הקשר הזה.
כמו כן היינו ביחד בטיפול זוגי סקסולוגי של חצי שנה.
משני הטיפולים יצאתי בשורה התחתונה ש"תבחר מה שטוב לך", ולכן אני כעת על סף פרידה.
עם כל הכאב של לאבד אדם שאני כל כך אוהב.
 

cool210

New member
אני מכירה את הבעיה הזאת

קודם כל זה ניתן לטיפול,
דבר שני, המון נשים לא נהנות ממין אלא מהדברים האחרים, כי הן לא גומרות ככה אתה יכול לקרוא על זה באינטרנט שרוב הנשים לא גומרות ממין , הן נהנות מהאקט עצמו אולי ומהחדירה אבל לא גומרות מזה
זה ממש לא אומר שהיא לא מינית , יש מלא דברים אחרים וכייפים שניתן לעשות גם עבורה וגם עבורך, זה לא אומר לוותר על מין אתם עדיין יכולים לשכב ושרק אתה תגמור
ממש מגעיל שנפרדת ממנה בגלל בעיה שיש לה , כשיש תשוקה ניתן להתגבר על בעיות כאלו ( זה שכואב לה בזמן חדירה זה בעיה שניתן לטפל בה וממש לא אומר שהיא לא מינית )
 

Reign Of Chaos

New member
מבקש ממך לא לשפוט אותי

במסגרת הטיפול שעשינו טרם הפרידה הראשונה (שנה וחצי לקשר), לא שכבנו במשך 8 חודשים. אני לא מכיר הרבה גברים שהיו מוכנים לוותר על המיניות שלהם לתקופה כל כך ארוכה בשביל האהובה שלהם.
 

נוסעת27

New member
"המון נשים לא נהינות ממין" ...?

נשים בהחלט גומרות במין. כי מין הוא לא רק חדירה, הוא מליון ואחד דברים. לא נראה לי שהוא דיבר נטו על האקט של חדירה וגמרנו. נהפוך הוא. הוא מדבר על כל המסביב שחסר לו. הרצון, התשוקה, הסקרנות והנכונות במיטה. דווקא לי נשמע שבדיוק כל מה שאת מייעצת לו זה בדיוק מה שהוא רוצה ושאין לו מהצד השני.
&nbsp
קראתי את כל השרשור, נשמע שהוא באמת עשה מעל ומעבר, ופשוט הגיע לנקודה הסופית שמסתכלים אחרי כל מה שעשינו וכל הדרך שעברנו על מה שיש לנו בידיים ומחליטים אם זה מספיק כדי לעשות אותנו מאושרים או לא.
&nbsp
נשמע שזה לא מספיק לו. קראתי כאן הרבה אנשים מגעילים, אטומים, אנוכיים ומרוכזים בעצמם שלא ראו את בני הזוג שלהם ממטר.מנגד, נשמע שיש כאן מישהו שעשה כל מה שהוא יכול כדי לנסות (טיפולים זוגיים ואישיים לאורך זמן ונסיון מעמיק לעבוד על הדברים).
&nbsp
לפעמים, יחד עם כל האהבה, הרצון והמאמץ, יש דברים שלא מצליחים. וזה בסדר. עם כל הצער והכאב.
 

Reign Of Chaos

New member
תודה רבה על התגובה היפה והמדוייקת!


אעדכן שהחלטתי שהצעד הכי נכון עבור שנינו הוא פרידה. היא קיבלה את זה לא טוב, אבל היא גם הסכימה איתי שיום יבוא ונסתכל אחורה על החיים שלנו ונסכים שזה היה הרעיון הכי טוב עבור שנינו.

תודה לכולם על ההתייחסות!
 

cool210

New member
אני דיברתי על החדירה

ולא על כל המסביב
הבנתי שזה לא היה ברור
המליון ואחד דברים לפעמים יותר כייפי לאישה מהחדירה עצמה :p
&nbsp
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
דעתי

אני כן מאמין שזוגתך מינית.
אלא שהוגיניסמוס הוא צרה גדולה. במקום הנאה, יש כאב.
אתה אומר שהבעיה נפתרה. יכול להיות שטכנית היא אכן נפתרה, אבל זיכרון הכאב צרוב חזק בגוף ובנפש שלה, ולכן קשה לה הרבה יותר להנות מיחסים, ויותר נח להימנע.
&nbsp
נסה לחשוב שלך הייתה בעיה, שבזמן קיום יחסים, את המקבל פתאום, מדי פעם, מכת חשמל באיבר [אאוץ'!!!] תחשוב שאתה חי ככה בפחד ובהמנעות כמה שנים. ואז יום אחד נמצאת התרופה, ומכות החשמל נעלמות (אבל אתה לא לגמרי בטוח שהם לא יחזרו). נו - האם אתה עכשיו תהיה נמר במיטה - או חתלתול מפוחד? (אני אישית הייתי לא סתם חתלתול מפוחד, אלא הופך לנזיר מוחלט)
&nbsp
כלומר, ברגע שטכנית הוסטיבוליטיס נרפא, הבעיה שלך אישית נפתרה כביכול - אפשר לחדור. אבל שלה עדיין לא. כי הריפוי שלה לא כולל רק את סילוק הבעייה, אלא גם שיקום המיניות לאחריה.
&nbsp
ניתן אכן לשקם את ההנאה המינית שלה, ובעצם של שניכם, אבל זה כבר דורש שיתוף פעולה שלך וסבלנות רבה. וזה דורש טיפול זוגי או סקסולוגי.
&nbsp
אתה כותב שעשיתם את זה חצי שנה, אבל אתה לא מתאר אם זה היה לפני הריפוי או אחריו. אם זה היה לפני - אז זה ממש לא מספיק. צריך גישה חדשה של שניכם ליחסי מין, עכשיו, אחרי הריפוי. צריך לחזור לטיפול.
&nbsp
אבל אם הלכתם אחרי הריפוי, אז יש חשש שהתהליך אמנם קרה אבל מסיבה כלשהי נכשל. אז בוא תגיד מתי טופלת ופרט קצת מה היה שם (לא מינית, אלא עניינית). על מה עבדתם ונחשוב האם יש טעם בטיפול נוסף או לא.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
&nbsp
&nbsp
 

Reign Of Chaos

New member
תודה רבה מריוס! והרי תשובתי

הטיפול היה אחרי הריפוי, ותוך כדי המשך טיפולי פיזותרפיה לצורך שימור.
היא לא התלוננה כלל על כאבים, אולם מבחינתה הכל היה טוב, בעוד שמבחינתי היה חסר הרבה: סקרנות במיטה, כניסה למצב התודעתי של יחסי מין (התנתקות מהיומיום), יוזמה מינית וקבלת רעיונות חדשים.
אני בכלל לא מדבר על צעצועים. אני מדבר על לקיים יחסי מין בסלון ולא במיטה, סתם כי אפשר וזה מגוון.
גם היה לה קשה עם האינטימיות עצמה - כמעט ולא הסתכלה בעיניים, ובכלל העדיפה דוגי כי לא הייתה חייבת את החיבור האינטימי.
מהלך הטיפול היה כמה מפגשים שלה לבד עם המטפלת (סקסולוגית) וכמה פגישות איתי. בפגישה האחרונה היה בכי גדול, כי היא לא הצליחה להבין מה אני עוד רוצה ממנה, בזמן שהיא עשתה דרך כל כך גדולה (מה שנכון).
היא עשתה דרך ארוכה, ועבורי הסקס עדיין כחוש וחיוור.
מחד, עשינו ביחד התקדמות אדירה.
מאידך, היום ברור לי שהיום לא אוכל לעשות את הדרך הזאת שוב. זה היה מתיש והתוצאה הייתה פחות מדי טובה. היום אני יודע, עם כמה שזה נשמע קשה, שלא אמשיך לצאת עם בחורה שסובלת מוסטבוליטיס.
מתנצל על ההשתפכות, זה קורה אחרי ארבע שנים של תסכול מיני.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
בסדר, אני מבין

בלי לשפוט, פשוט נשמע שהגעת לקצה היכולת/הרצון שלך ובעצם כבר החלטת לאן אתה הולך.

גם אם הייית רוצה לשפוט, לא הייתי יכול, כי אין פה נכון ולא נכון. כל אחד ובחירותיו. חלק מהאנשים יאהבו את הבחירה שלך ויתמכו בה וחלק אולי לא יקבל. ככה העולם. אני אישית בטח לא חושב שיש פה בחירה נכונה או לא נכונה. זו פשוט בחירה. ואם כבר בחרת, אז אוקיי. לך על זה.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

גארוטה

New member
דעתי שאתה

תעשה טובה לשניכם אם תפרדו. אתה כבר ממילא כבר לא ממש שם והיא חייבת לעצמה ובעיקר למיניות שלה מישהו אחר עם כל מה שמשתמע מכך.. בקיצור, להתחיל מאפס.
 
למעלה