על משמעות
- פותח הנושא א ב י ד
- פורסם בתאריך
משמעות../images/Emo40.gif
אהבתי את הכתיבה בנקודות שהיא מסתעפת ומציגה כמה זרמים של חשיבה ואמונה ולא מתקבעת על תשובה אחת לכל שאלה. עשייה משמעותית ללא משמעות נראית לי דרך טובה להתחיל במקום להיתקע בחוסר עשיה עד שנמצא משמעות, אבל זאת דרך זמנית מבחינתי, שלא פותרת מחיפוש אחר משמעות תוך כדי עשיה שאני מניחה שהיא משמעותית . מצד שני, זה נותן פיתרון בעיקר לאנשים שמחפשים משמעות סובייקיבית של האדם בעיני עצמו, הרגשה של משמעות, גם אם אין משמעות או שהיא לא ידועה. מה לגבי אנשים שמחפשים משמעות אובייקטיבית? השפעה אמיתית על העולם עם תוצאות שאפשר למדוד ולא רק הרגשה של השפעה? אני לא מנסה לגרום לך לסגת, להיפך, אני מחפשת להעמיק יותר. אשמח לקרוא המשך
אהבתי את הכתיבה בנקודות שהיא מסתעפת ומציגה כמה זרמים של חשיבה ואמונה ולא מתקבעת על תשובה אחת לכל שאלה. עשייה משמעותית ללא משמעות נראית לי דרך טובה להתחיל במקום להיתקע בחוסר עשיה עד שנמצא משמעות, אבל זאת דרך זמנית מבחינתי, שלא פותרת מחיפוש אחר משמעות תוך כדי עשיה שאני מניחה שהיא משמעותית . מצד שני, זה נותן פיתרון בעיקר לאנשים שמחפשים משמעות סובייקיבית של האדם בעיני עצמו, הרגשה של משמעות, גם אם אין משמעות או שהיא לא ידועה. מה לגבי אנשים שמחפשים משמעות אובייקטיבית? השפעה אמיתית על העולם עם תוצאות שאפשר למדוד ולא רק הרגשה של השפעה? אני לא מנסה לגרום לך לסגת, להיפך, אני מחפשת להעמיק יותר. אשמח לקרוא המשך
נהיו כאן דיונים מרתקים - ולגבי "השפעה אמיתית"
התרשמתי מהאבחנה לגבי נכים שמאושרים (נכים כדוגמה לאנשים שיחסית פחות טוב להם), כיוון שמתחילים מכך שלא אמור להיות להם כלום, ומכאן והלאה כל דבר הוא התקדמות, לעומת אנשים שמסיבה כלשהי מרגישים שרק אם הם יגיעו להצלחה מסויימת החיים שלהם יהיו "שווים". לדעתי זו אבחנה מעמיקה, והביא לי הרבה חומר למחשבה. קודם כל בעניין המוות, ודת - מה מפחיד במוות? מוות הוא כלום, ולכן אין בזה שום דבר רע, כיוון שפשוט אין שום יכולת להרגיש דבר רע כי אין כלום - לא ברור לי מה המקור למשפטים על כך שהמוות קודר? מוות זה כלום, ולכן יש להבדיל בין אפס למינוס. ובעניין הקשר בין מוות למשמעות - שוב למה חייב להיות קשר? אם אני עושה מעשה שלדעתי נכון וחשוב ו"משפיע" מה זה קשור לשאלה מתי אני מת??? או למשל בדתות יש עניין של עולם הבא - למה חשוב לי בכלל גמול על מעשים טובים, ולצד השני אני בעצמי מצטער על מעשים רעים שעשיתי ומנסה להתקדם כמעט רוב הזמן, אז מה הצורך בזה? עוד משהו שמפריע לי בדתות (זו דעתי האישית כי הנושא עלה לדיון, כמובן איש באמונתו יחיה) וזו הנקודה המרכזית: אני מקבל בתפקיד שלי בעבודה, בחיים בכלל הרבה החלטות משמעותיות שבין היתר ישפיעו לפחות בעבודה על הרבה אנשים אחרים, ואני מנתח דברים, מנסה לחשוב על משמעויות, ולבסוף עומד מאחורי ההחלטה שלי למרות שייתכן שאני טועה. יכול להיות למשל שכל מה שכותבים כאן על משמעות זה רק בגלל הפרעה נפשית, ושהעולם יהרס בעוד 5 דקות לצורך סלילת כביש שיחבר בין מספר גלאקסיות - אז מה? למיטב הכרתי זה לא כך, ואני עומד מאחורי הדברים שלי גם אם בחלקם יש אחוז מסויים שאני טועה. ועכשיו לעניין השפעה אמיתית - ראשית יש דרכים להשפיע על הסביבה - אם זה תרומה באמצעות עבודה, עזרה לאנשים אחרים או סתם להיות חיובי. אבל לדעתי זה הרבה יותר מזה. למדתי שתמיד בעבודה חשוב לשאול: "מה המטרה". ברגע שמבינים בדיוק מה המטרה הסופית, זה הופך את כל מה שעושים למוכוון יותר לתוצאות הרצויות. אותו דבר בנושא משמעות, חשוב לשאול "מה המדד למשמעות". האם ה"מדד" נמצא רק לפי השפעה על אנשים אחרים - קודם כל ישבתי ערב אחד עם חבר טוב שלי והתעמקנו בנושא המשמעות - מה זה בדיוק? הדבר הראשון שהגענו אליו שאפשר להחליף את המילה משמעות בהשפעה - כך שבהחלט קיים קשר, אבל בהדרגה הגעתי למסקנה שמשמעות היא לא דווקא השפעה על משהו שאפשר למדוד, אלא השפעה על סיטואציה - זאת אומרת משמעות = הפער בין סיטואציה ללא השפעה שלי על הסיטואציה, לבין אותו מצב לאחר שהשפעתי עליו. מה שאני מתכוון שחולה סרטן לדוגמה שנלחם באומץ במחלה - הוא מתמודד באומץ, גם אם הוא יחיה בסוף, וגם אם לצערי יהיה אחרת. וההתמודדות שלו השפיעה על המצב שהוא היה בו, למרות שפיזית לפי מדד כאילו אובייקטיבי אין הבדל. לכן במיוחד שקשה לי - אני מרגיש סיפוק אדיר (לא במובן השטחי), ואני מרגיש שזכיתי כאשר אני מצליח להתנהג לפי מה שלהבנתי נדרש במצב שאני נמצא בו. אשמח לשמוע את דעתך לגבי הנקודות על משמעות - בכוונה הכנסתי את הסיכום ביניים שהגעתי עליו כדי שיהיה אפשר לחשוב ולבחון את זה - אני אשמח לראות למה הגעת
התרשמתי מהאבחנה לגבי נכים שמאושרים (נכים כדוגמה לאנשים שיחסית פחות טוב להם), כיוון שמתחילים מכך שלא אמור להיות להם כלום, ומכאן והלאה כל דבר הוא התקדמות, לעומת אנשים שמסיבה כלשהי מרגישים שרק אם הם יגיעו להצלחה מסויימת החיים שלהם יהיו "שווים". לדעתי זו אבחנה מעמיקה, והביא לי הרבה חומר למחשבה. קודם כל בעניין המוות, ודת - מה מפחיד במוות? מוות הוא כלום, ולכן אין בזה שום דבר רע, כיוון שפשוט אין שום יכולת להרגיש דבר רע כי אין כלום - לא ברור לי מה המקור למשפטים על כך שהמוות קודר? מוות זה כלום, ולכן יש להבדיל בין אפס למינוס. ובעניין הקשר בין מוות למשמעות - שוב למה חייב להיות קשר? אם אני עושה מעשה שלדעתי נכון וחשוב ו"משפיע" מה זה קשור לשאלה מתי אני מת??? או למשל בדתות יש עניין של עולם הבא - למה חשוב לי בכלל גמול על מעשים טובים, ולצד השני אני בעצמי מצטער על מעשים רעים שעשיתי ומנסה להתקדם כמעט רוב הזמן, אז מה הצורך בזה? עוד משהו שמפריע לי בדתות (זו דעתי האישית כי הנושא עלה לדיון, כמובן איש באמונתו יחיה) וזו הנקודה המרכזית: אני מקבל בתפקיד שלי בעבודה, בחיים בכלל הרבה החלטות משמעותיות שבין היתר ישפיעו לפחות בעבודה על הרבה אנשים אחרים, ואני מנתח דברים, מנסה לחשוב על משמעויות, ולבסוף עומד מאחורי ההחלטה שלי למרות שייתכן שאני טועה. יכול להיות למשל שכל מה שכותבים כאן על משמעות זה רק בגלל הפרעה נפשית, ושהעולם יהרס בעוד 5 דקות לצורך סלילת כביש שיחבר בין מספר גלאקסיות - אז מה? למיטב הכרתי זה לא כך, ואני עומד מאחורי הדברים שלי גם אם בחלקם יש אחוז מסויים שאני טועה. ועכשיו לעניין השפעה אמיתית - ראשית יש דרכים להשפיע על הסביבה - אם זה תרומה באמצעות עבודה, עזרה לאנשים אחרים או סתם להיות חיובי. אבל לדעתי זה הרבה יותר מזה. למדתי שתמיד בעבודה חשוב לשאול: "מה המטרה". ברגע שמבינים בדיוק מה המטרה הסופית, זה הופך את כל מה שעושים למוכוון יותר לתוצאות הרצויות. אותו דבר בנושא משמעות, חשוב לשאול "מה המדד למשמעות". האם ה"מדד" נמצא רק לפי השפעה על אנשים אחרים - קודם כל ישבתי ערב אחד עם חבר טוב שלי והתעמקנו בנושא המשמעות - מה זה בדיוק? הדבר הראשון שהגענו אליו שאפשר להחליף את המילה משמעות בהשפעה - כך שבהחלט קיים קשר, אבל בהדרגה הגעתי למסקנה שמשמעות היא לא דווקא השפעה על משהו שאפשר למדוד, אלא השפעה על סיטואציה - זאת אומרת משמעות = הפער בין סיטואציה ללא השפעה שלי על הסיטואציה, לבין אותו מצב לאחר שהשפעתי עליו. מה שאני מתכוון שחולה סרטן לדוגמה שנלחם באומץ במחלה - הוא מתמודד באומץ, גם אם הוא יחיה בסוף, וגם אם לצערי יהיה אחרת. וההתמודדות שלו השפיעה על המצב שהוא היה בו, למרות שפיזית לפי מדד כאילו אובייקטיבי אין הבדל. לכן במיוחד שקשה לי - אני מרגיש סיפוק אדיר (לא במובן השטחי), ואני מרגיש שזכיתי כאשר אני מצליח להתנהג לפי מה שלהבנתי נדרש במצב שאני נמצא בו. אשמח לשמוע את דעתך לגבי הנקודות על משמעות - בכוונה הכנסתי את הסיכום ביניים שהגעתי עליו כדי שיהיה אפשר לחשוב ולבחון את זה - אני אשמח לראות למה הגעת
תודה רבה../images/Emo13.gif
אני חושבת שהמוות מפחיד בעיקר בגלל שהוא נצחי, בלתי הפיך, הוא לא ידוע (כנראה רק אלה שחוו מוות קליני יכולים לקבל מושג מה זה מוות) ובגלל שהוא חוסר אונים מוחלט ואיבוד שליטה מוחלט על הגוף שלנו. אהבתי את ההבדלה שעשית בין אפס למינוס, אבל תחשוב על זה שהאפס הזה הוא נצחי. גם אם החיים שלך במצב של מינוס אתה יכול להפוך אותם למצב של פלוס. אלה שבוחרים להתאבד פשוט מאבדים את התקווה להפוך את זה לפלוס וחושבים שאפס זה הכי גבוה שהם יכולים להגיע אליו. אם אתה עושה מעשה שהשפיע רק עליך, אז זה נראה לי משמעותי מתי אתה מת. כי אז ההשפעה של מה שעשית תהיה מאוד קצרה ותמות ביחד איתך. אם זה באמת משפיע גם על אחרים זה כבר עניין אחר. יכול להיות שאנחנו טועים בהכל, אבל אני מסכימה חשוב שיהיה לנו איזשהו אמון בשיפוט שלנו לגבי מה נכון. יהיה קשה להמשיך לחיות אם נטיל ספק בכל מה שאנחנו מכירים. במילים אחרות אתה אומר שמשמעות זה שינוי (באדם כלשהו או במצב)? אני חושבת שהדיון על משמעות דומה לדיון על מוסר. כמו שבמוסר יש את הזרם של ערכים מוסריים נצחיים מוחלטים וקבועים (כמו אמת) שיש לקיים בלי תלות במצבים משתנים ובתוצאות של קיום הערכים האלה, ויש את הזרם שאומר שמוסריות זה לגרום מקסימום אושר למקסימום אנשים (כך שמוסריות של מעשה תלויה במספר האנשים, בכמות האושר) - ככה בקשר למשמעות, יש את הדעה שעמידה באומץ מול קשיים היא משמעותית, בלי קשר לכמה זמן נותר לך לחיות, עד כמה האומץ שלך ישפיע ולאורך כמה זמן. ויש את הדעה שמשמעות תלויה במצב, במשך ההשפעה, בגודל השינוי, בכמות המושפעים. אולי אם נמצא איזה זרם נראה לנו נכון יותר מבחינה מוסרית נמצא גם מה נראה לנו נכון יותר בעניין משמעות (עד כמה היא מוחלטת או משתנה בהתאם לגורמים מסויימים).
אני חושבת שהמוות מפחיד בעיקר בגלל שהוא נצחי, בלתי הפיך, הוא לא ידוע (כנראה רק אלה שחוו מוות קליני יכולים לקבל מושג מה זה מוות) ובגלל שהוא חוסר אונים מוחלט ואיבוד שליטה מוחלט על הגוף שלנו. אהבתי את ההבדלה שעשית בין אפס למינוס, אבל תחשוב על זה שהאפס הזה הוא נצחי. גם אם החיים שלך במצב של מינוס אתה יכול להפוך אותם למצב של פלוס. אלה שבוחרים להתאבד פשוט מאבדים את התקווה להפוך את זה לפלוס וחושבים שאפס זה הכי גבוה שהם יכולים להגיע אליו. אם אתה עושה מעשה שהשפיע רק עליך, אז זה נראה לי משמעותי מתי אתה מת. כי אז ההשפעה של מה שעשית תהיה מאוד קצרה ותמות ביחד איתך. אם זה באמת משפיע גם על אחרים זה כבר עניין אחר. יכול להיות שאנחנו טועים בהכל, אבל אני מסכימה חשוב שיהיה לנו איזשהו אמון בשיפוט שלנו לגבי מה נכון. יהיה קשה להמשיך לחיות אם נטיל ספק בכל מה שאנחנו מכירים. במילים אחרות אתה אומר שמשמעות זה שינוי (באדם כלשהו או במצב)? אני חושבת שהדיון על משמעות דומה לדיון על מוסר. כמו שבמוסר יש את הזרם של ערכים מוסריים נצחיים מוחלטים וקבועים (כמו אמת) שיש לקיים בלי תלות במצבים משתנים ובתוצאות של קיום הערכים האלה, ויש את הזרם שאומר שמוסריות זה לגרום מקסימום אושר למקסימום אנשים (כך שמוסריות של מעשה תלויה במספר האנשים, בכמות האושר) - ככה בקשר למשמעות, יש את הדעה שעמידה באומץ מול קשיים היא משמעותית, בלי קשר לכמה זמן נותר לך לחיות, עד כמה האומץ שלך ישפיע ולאורך כמה זמן. ויש את הדעה שמשמעות תלויה במצב, במשך ההשפעה, בגודל השינוי, בכמות המושפעים. אולי אם נמצא איזה זרם נראה לנו נכון יותר מבחינה מוסרית נמצא גם מה נראה לנו נכון יותר בעניין משמעות (עד כמה היא מוחלטת או משתנה בהתאם לגורמים מסויימים).
עננית נוצה
New member
יש דברים נסתרים- לא נבין לא נדע
הלא כן?
הלא כן?
עננית נוצה
New member
בהחלט, אך...
לפחות באשר למוות, אני ספקנית באשר ליכולתו של האדם לדעת "מה יהיה אחריו"... בעניין זה, הטוב ביותר, לטעמי, הוא לאמץ את דבריו של קהלת: "... אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו--כִּי-הוּא, חֶלְקוֹ: כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת, בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו" (קהלת ג', 22). היינו, מוטב לו לאדם שיחיה חיים שיש בהם שמחה- שיעשה את אותם הדברים המכניסים לחייו טעם, סיפוק ומשמעות- שהרי אין בידיו האפשרות לדעת מה יקרה אתו לאחר שיסתיימו ימי חלדו... גם בהזדמנות נוספת, כאשר קוהלת מדבר על החיים בצל המוות, הוא ממליץ לאדם: "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ, וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ, וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ, וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ... וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ..." (שם י"א, 9- 10). עצם המודעות למוות, הרובץ לפתחם של החיים, מעצימה, לדעתי, את הצורך בלחיות- כאן ועכשיו ומתוך בחירה מתמדת. אכן, החיים בצל המודעות למוות עלולים להיות איומים ומדכאים. אך מוטב כי יאמץ לו האדם את העובדה הזו כטריגר לחיים, ויחייה את חייו במאד מאד- עם כל אשר הם מזמנים לו ובידיו לזמן להם... שנדע ימים טובים ושקטים... גילת
לפחות באשר למוות, אני ספקנית באשר ליכולתו של האדם לדעת "מה יהיה אחריו"... בעניין זה, הטוב ביותר, לטעמי, הוא לאמץ את דבריו של קהלת: "... אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו--כִּי-הוּא, חֶלְקוֹ: כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת, בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו" (קהלת ג', 22). היינו, מוטב לו לאדם שיחיה חיים שיש בהם שמחה- שיעשה את אותם הדברים המכניסים לחייו טעם, סיפוק ומשמעות- שהרי אין בידיו האפשרות לדעת מה יקרה אתו לאחר שיסתיימו ימי חלדו... גם בהזדמנות נוספת, כאשר קוהלת מדבר על החיים בצל המוות, הוא ממליץ לאדם: "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ, וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ, וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ, וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ... וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ..." (שם י"א, 9- 10). עצם המודעות למוות, הרובץ לפתחם של החיים, מעצימה, לדעתי, את הצורך בלחיות- כאן ועכשיו ומתוך בחירה מתמדת. אכן, החיים בצל המודעות למוות עלולים להיות איומים ומדכאים. אך מוטב כי יאמץ לו האדם את העובדה הזו כטריגר לחיים, ויחייה את חייו במאד מאד- עם כל אשר הם מזמנים לו ובידיו לזמן להם... שנדע ימים טובים ושקטים... גילת
מתי החיים בצל המודעות למוות עלולים להיות
מדכאים? כאשר האדם משלים עם העובדה שהמוות הם הקץ המוחלט לפרק החיים, ואז בלתי אפשרי לתת משמעות למעשים שלנו כאשר ידוע שאין כלום לאחר המוות. אולם אם נקבל את התובנה שהפרק שלאחר המוות הוא מעבר מציאות אחת לאחרת, אז ברור שלמעשינו יש משמעות !
מדכאים? כאשר האדם משלים עם העובדה שהמוות הם הקץ המוחלט לפרק החיים, ואז בלתי אפשרי לתת משמעות למעשים שלנו כאשר ידוע שאין כלום לאחר המוות. אולם אם נקבל את התובנה שהפרק שלאחר המוות הוא מעבר מציאות אחת לאחרת, אז ברור שלמעשינו יש משמעות !
עננית נוצה
New member
"לחפש את האמיתי אין פירושו לחפש את הרצוי"
דבריך הולמים את דבריו של קירקגור, הגורס כי: "לולא היתה לאדם תודעת נצח, אילו נמצא בתשתית כל הדברים רק כוח פראי רותח, היוצר את הכל, את הגדול ואת ההבלותי, במערבולת התאוות האפלות, אם מתחת לכל הדברים פעורה ריקנות ללא-קרקעית, אשר דבר לא יוכל למלאה, מה יהיו איפא החיים אם לא היאוש?" לטעמו של קירקגור- ממש כפי שטענת אתה- ההנחה כי החיים הם פרק העומד בפני עצמו ואין מעבר לו, מביאה את האדם לידי ייאוש. קאמי מוחה כלעומת דבריו של קירקגור: "לחפש את האמיתי אין פירושו לחפש את הרצוי". את דרכו של קירקגור להשיב על התהייה: "מה יהיו איפוא החיים?" מדמה קאמי ל"חמור הניזון מן הורדים של האשליה", ואת האופן בו קירקגור (ואקזיסטנציאליסטיים דתיים אחרים) מנסח מענה לשאלת האבסורד בחיים מכנה קאמי :התאבדות פילוסופית". קיים פולמוס ארוך ומתמשך בין הרואים בחיים תחת השמש "גשר צר מאד", לבין אלו הרואים בהם פרק שלם העומד בפני עצמו. אין לי ספק בכך, שאמונה בכל סוג שהוא של מטאמורפוזה, שעובר האדם עם בוא המוות (כגון: השארות הנפש, עולם הבא, גלגול נשמות וכיו"ב) מספקת משענת פסיכולוגית ופילוסופית, שיש בכוחה להקנות טעם ומשמעות לכל שעושה האדם בימי חלדו. אתה צודק, יש מי שעלולים להיכנס לדיכאון עמוק, ואפילו לאבד כל טעם בחיים, מפני האבסורד שבמוות. אין לי ספק שהאמונות השונות בהמשכיות "החיים" לאחר המוות, נוצרו מטעמים פסיכולוגיים מובהקים- ובכך ערכן רב, רב מאד! יחד עם זאת, באין הוכחה אמפירית, או כל הוכחה אחרת, כל אותן תיאוריות יפות אינן אלא בגדר אמונה. אמונה היא אמוציונאלית, וככזו יש לה כוח השפעה רב עוצמה על האדם- אין הרגש זקוק להוכחות השכל- יש לו קיום בפני עצמו. כפי שאני רואה את הדברים, אין לי צורך בהנחת מטאמורפוזה לחיים כדי לחתור ולמצוא בהם משמעות; משמעות אישית או משמעות אוניברסאלית. אנחנו כאן ועכשיו- מבחינתי זה כל מה שחשוב. וכל עוד אנו כאן, מוטב כי נדע להיות אנו ראויים לחיים, בכך שנמצא את האופן לחיות כך שהחיים יהיו ראויים לנו. מבחינתי זו כל התורה כולה...
לילה נפלא, גילת
דבריך הולמים את דבריו של קירקגור, הגורס כי: "לולא היתה לאדם תודעת נצח, אילו נמצא בתשתית כל הדברים רק כוח פראי רותח, היוצר את הכל, את הגדול ואת ההבלותי, במערבולת התאוות האפלות, אם מתחת לכל הדברים פעורה ריקנות ללא-קרקעית, אשר דבר לא יוכל למלאה, מה יהיו איפא החיים אם לא היאוש?" לטעמו של קירקגור- ממש כפי שטענת אתה- ההנחה כי החיים הם פרק העומד בפני עצמו ואין מעבר לו, מביאה את האדם לידי ייאוש. קאמי מוחה כלעומת דבריו של קירקגור: "לחפש את האמיתי אין פירושו לחפש את הרצוי". את דרכו של קירקגור להשיב על התהייה: "מה יהיו איפוא החיים?" מדמה קאמי ל"חמור הניזון מן הורדים של האשליה", ואת האופן בו קירקגור (ואקזיסטנציאליסטיים דתיים אחרים) מנסח מענה לשאלת האבסורד בחיים מכנה קאמי :התאבדות פילוסופית". קיים פולמוס ארוך ומתמשך בין הרואים בחיים תחת השמש "גשר צר מאד", לבין אלו הרואים בהם פרק שלם העומד בפני עצמו. אין לי ספק בכך, שאמונה בכל סוג שהוא של מטאמורפוזה, שעובר האדם עם בוא המוות (כגון: השארות הנפש, עולם הבא, גלגול נשמות וכיו"ב) מספקת משענת פסיכולוגית ופילוסופית, שיש בכוחה להקנות טעם ומשמעות לכל שעושה האדם בימי חלדו. אתה צודק, יש מי שעלולים להיכנס לדיכאון עמוק, ואפילו לאבד כל טעם בחיים, מפני האבסורד שבמוות. אין לי ספק שהאמונות השונות בהמשכיות "החיים" לאחר המוות, נוצרו מטעמים פסיכולוגיים מובהקים- ובכך ערכן רב, רב מאד! יחד עם זאת, באין הוכחה אמפירית, או כל הוכחה אחרת, כל אותן תיאוריות יפות אינן אלא בגדר אמונה. אמונה היא אמוציונאלית, וככזו יש לה כוח השפעה רב עוצמה על האדם- אין הרגש זקוק להוכחות השכל- יש לו קיום בפני עצמו. כפי שאני רואה את הדברים, אין לי צורך בהנחת מטאמורפוזה לחיים כדי לחתור ולמצוא בהם משמעות; משמעות אישית או משמעות אוניברסאלית. אנחנו כאן ועכשיו- מבחינתי זה כל מה שחשוב. וכל עוד אנו כאן, מוטב כי נדע להיות אנו ראויים לחיים, בכך שנמצא את האופן לחיות כך שהחיים יהיו ראויים לנו. מבחינתי זו כל התורה כולה...
ישראל שורק
New member
על משמעות
חזרתי זה עתה מאנגליה אחרי כשבוע ושמחתי לגלות פורום תוסס מאוד וחי מאוד. כה לחי, אחי! אני גם שמח על עיסוק בשאלות אודות משמעות החיים ומשמעותה של משמעות. אני מציע שלצד הכתיבה הפוריה והחשובה (שמחתי לקרוא את א ב י ד ) נעסוק גם בקריאה. הטעם לזה פשוט: יש מימד של צניעות ועמקות בהתבוננות במה שנעשה בשדה מסויים בטרם ממציאים אותו מחדש. לא מעט "חומר טוב" נכתב בעשרים או שלושים השנים האחרונות על משמעות (אפילו תומס נגל תורגם לעברית). אני ממליץ במיוחד על מאמר קצר וקל לקריאה של עדי צמח בשם "קיימים וקיימים יותר" (יצא בקובץ של אסא כשר על משמעות החיים). מורתי, פרופ' עדנה מרגלית, העבירה משך שנים קורס שכותרתו היתה: משמעות החיים וחיים משמעותיים. מן הכותרת כשהיא לעצמה אפשר להירמז שהשאלה השניה (חיים משמעותיים) היא (לדעת מרגלית) שאלה פוריה יותר. תגובתי לא באה לרפות את ידי הכותבים, היוצרים והמתדיינים. נהפוך הוא. איתכם ישראל
חזרתי זה עתה מאנגליה אחרי כשבוע ושמחתי לגלות פורום תוסס מאוד וחי מאוד. כה לחי, אחי! אני גם שמח על עיסוק בשאלות אודות משמעות החיים ומשמעותה של משמעות. אני מציע שלצד הכתיבה הפוריה והחשובה (שמחתי לקרוא את א ב י ד ) נעסוק גם בקריאה. הטעם לזה פשוט: יש מימד של צניעות ועמקות בהתבוננות במה שנעשה בשדה מסויים בטרם ממציאים אותו מחדש. לא מעט "חומר טוב" נכתב בעשרים או שלושים השנים האחרונות על משמעות (אפילו תומס נגל תורגם לעברית). אני ממליץ במיוחד על מאמר קצר וקל לקריאה של עדי צמח בשם "קיימים וקיימים יותר" (יצא בקובץ של אסא כשר על משמעות החיים). מורתי, פרופ' עדנה מרגלית, העבירה משך שנים קורס שכותרתו היתה: משמעות החיים וחיים משמעותיים. מן הכותרת כשהיא לעצמה אפשר להירמז שהשאלה השניה (חיים משמעותיים) היא (לדעת מרגלית) שאלה פוריה יותר. תגובתי לא באה לרפות את ידי הכותבים, היוצרים והמתדיינים. נהפוך הוא. איתכם ישראל
yoramisrael
New member
ברוך בואך בחזרה
אין דבר כזה שהוא דבר כזה כלומר משמעות החיים שהוא משמעות החיים לפי המרן אפשר לדבר על משמעות המעשים ובאם אתה מזכיר את אסא כשר הוא יודע את דברי המרן אבל הוא רוצה לדבר בלשונו על משמעות החיים. בהקשר הפוליטי החדש שמתגלגל מיום שבת בצהריים לא מדובר במשמעות החיים,בני האדם שלא היה להם מזל מתו.
אין דבר כזה שהוא דבר כזה כלומר משמעות החיים שהוא משמעות החיים לפי המרן אפשר לדבר על משמעות המעשים ובאם אתה מזכיר את אסא כשר הוא יודע את דברי המרן אבל הוא רוצה לדבר בלשונו על משמעות החיים. בהקשר הפוליטי החדש שמתגלגל מיום שבת בצהריים לא מדובר במשמעות החיים,בני האדם שלא היה להם מזל מתו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.