טורונטו- מיאמי:
משחק הגנתי בין שתי קבוצות מאומנות, קשוחות, חכמות. כדורסל מרענן בנוף של היום.
טורונטו ניצחה במשחק צמוד בזכות ואן פליט שהיה פשוט אדיר, התחפש לקרי עם שלשות pull up עד שבשלב מסוים משך דאבל טימים של באטלר ואדבאיו. מי היה מאמין.
בכל מקרה מיאמי עשו עבודה טובה בהגנה על סיאקם, אדבאיו ממש עצר אותו במחצית השנייה. הם יכולים להתעודד שהפסידו במשחק צמוד למרות שטורונטו קלעה באחוזים יוצאי דופן גם מחוץ לקשת (50%) וגם מהעונשין (91% בלא פחות מ-36 ניסיונות).
מיאמי מסתמכת במידה רבה על סקורינג פאנץ' שמגיע מהספסל בדמות דראגיץ' והירו, הפעם גם אוליניק. זה קרדיט שמגיע להגנה של טורונטו, הם מקבלים החלטות נכונות ותמיד משאירים פנוי את הקלעים הפחות טובים. דאנקן רובינסון קיבל טיפול מיוחד ונעצר לגמרי.
המשחק הזה קצת המחיש את הגרוש שחסר ללירה עבור מיאמי. לא ברור מה ההרכב הכי טוב שלהם כדי להגיע לאיזון התקפי והגנתי. יש להם הרבה שחקנים טובים, לא מספיק שחקנים טובים מאוד.
דנבר- אוקלהומה:
קרב מיקום במערב בין שתי יריבות בהרכבים חסרים. דנבר ו-OKC הן שתיים מקבוצות הקלאץ' הכי טובות בליגה וכמובן שהמשחק הזה הוכרע בקלאץ'. מייקל פורטר ג'וניור החזיק את ההתקפה של דנבר בחיים לאורך המשחק, קלע הרבה זריקות קשות. יוקיץ' לא היה אגרסיבי עד ההארכה שם השתלט על המשחק וכרגיל גורם לתהות איפה זה היה ב48 דקות קודם לכן. באוקלהומה תרומה מאוזנת מהשחקנים הבולטים, אפשר לציין שסטיבן אדאמס היה חלש ולא השפיע על המשחק כפי שאפשר היה לצפות, בריבאונד או בהגנה על הג'וקר.
היו יותר מדי שריקות במשחק הזה, 70 זריקות עונשין משותפות לשתי הקבוצות כשרובן לא פיצוצים מתחת לסל אלא חצאי באמפים חצאי פלופים, מה ששחקנים כמו כריס פול ולאורי הביאו לרמת אומנות. המשחק היה פחות אטרקטיבי מטורונטו-מיאמי, הרגיש שהקבוצות לא בכושר הכי טוב. בכל מקרה היכולת של דנבר למצוא שחקנים בחיתוכים לסל, בהתחשב בריווח הגבולי שלה מעבר לקשת, מרשימה מאוד.
משחק הגנתי בין שתי קבוצות מאומנות, קשוחות, חכמות. כדורסל מרענן בנוף של היום.
טורונטו ניצחה במשחק צמוד בזכות ואן פליט שהיה פשוט אדיר, התחפש לקרי עם שלשות pull up עד שבשלב מסוים משך דאבל טימים של באטלר ואדבאיו. מי היה מאמין.
בכל מקרה מיאמי עשו עבודה טובה בהגנה על סיאקם, אדבאיו ממש עצר אותו במחצית השנייה. הם יכולים להתעודד שהפסידו במשחק צמוד למרות שטורונטו קלעה באחוזים יוצאי דופן גם מחוץ לקשת (50%) וגם מהעונשין (91% בלא פחות מ-36 ניסיונות).
מיאמי מסתמכת במידה רבה על סקורינג פאנץ' שמגיע מהספסל בדמות דראגיץ' והירו, הפעם גם אוליניק. זה קרדיט שמגיע להגנה של טורונטו, הם מקבלים החלטות נכונות ותמיד משאירים פנוי את הקלעים הפחות טובים. דאנקן רובינסון קיבל טיפול מיוחד ונעצר לגמרי.
המשחק הזה קצת המחיש את הגרוש שחסר ללירה עבור מיאמי. לא ברור מה ההרכב הכי טוב שלהם כדי להגיע לאיזון התקפי והגנתי. יש להם הרבה שחקנים טובים, לא מספיק שחקנים טובים מאוד.
דנבר- אוקלהומה:
קרב מיקום במערב בין שתי יריבות בהרכבים חסרים. דנבר ו-OKC הן שתיים מקבוצות הקלאץ' הכי טובות בליגה וכמובן שהמשחק הזה הוכרע בקלאץ'. מייקל פורטר ג'וניור החזיק את ההתקפה של דנבר בחיים לאורך המשחק, קלע הרבה זריקות קשות. יוקיץ' לא היה אגרסיבי עד ההארכה שם השתלט על המשחק וכרגיל גורם לתהות איפה זה היה ב48 דקות קודם לכן. באוקלהומה תרומה מאוזנת מהשחקנים הבולטים, אפשר לציין שסטיבן אדאמס היה חלש ולא השפיע על המשחק כפי שאפשר היה לצפות, בריבאונד או בהגנה על הג'וקר.
היו יותר מדי שריקות במשחק הזה, 70 זריקות עונשין משותפות לשתי הקבוצות כשרובן לא פיצוצים מתחת לסל אלא חצאי באמפים חצאי פלופים, מה ששחקנים כמו כריס פול ולאורי הביאו לרמת אומנות. המשחק היה פחות אטרקטיבי מטורונטו-מיאמי, הרגיש שהקבוצות לא בכושר הכי טוב. בכל מקרה היכולת של דנבר למצוא שחקנים בחיתוכים לסל, בהתחשב בריווח הגבולי שלה מעבר לקשת, מרשימה מאוד.