על מקריות וזרימה.

[רואה בכוכבים*]

על מקריות וזרימה.

האם חשבתם פעם על המיקריות בחיינו? המיקריות, כן... לא זה שלכל דבר יש סיבה, ושיש גורל או צו עליון, אלא תלות מוחלטת במקריות. הרבה פעמים כשאני מוצא עצמי מפלס דרכי בין המון של אנשים, אני מרגיש את התודעה שלי עושה סוויץ` ועוברת למצב של זרימה, כמו בכביש... העיניים מתמקדות במצב המשתנה והגוף מתאים עצמו לשינויים.....הנה הגברת שמלפנים קצת איטית, עדיף לעקוף מימין ובידיוק ילד ממהר וחותך משמאל ואני נאלץ לשנות כיוון....וכך אני ממשיך ומתקדם, ממשיך ומתקדם... וחושב לעצמי, שהכל תלוי במרחב הניווט שהחברה מסביב מספקת לי בכל רגע נתון... הרבה פעמים אני מוצא עצמי בנקודה מסויימת בגלל: שלאותו אדון באותו הרגע נפלו המפתחות, אז נאלץ להתכופף, וזאת שמאחוריו עצרה בפתאומיות ובן זוגה החליט לעזוב את ידה ולעקוף את המכשול משמאל ובאותה שניה החישובים והניתוחים ``הפילוסופים`` שלי משכו אותי ימינה...... אנחנו מאוד רוצים שהשיקולים שלנו ינבעו מתוך מקומות עמוקים ומניתוחים קפדנים, אך רוב הזמן הם מגיעים מתוך מצב של זרימה עם החיים, יכולת זריזה של ניתוח השטח ורצון עז להתקדם קדימה. בשיקול דעת ובכובד ראש, רואה בכוכבים.

 

[נוגעת - לא נוגעת]

בתנועה מתמדת...

ממממ...... ישנה תיאוריה על התנועה המתמדת של החלקיקים... (המולקולות) כש``גורלו`` של כל חלקיק... לנוע במרחב בהתאם ל``רמת האנרגיה שלו`` וכן בהתאם ``למכות`` שהוא מקבל מרעיו... האנרגיה שלו מתבטאת בטמפרטורה של החומר. הביטוי החיצוני של זה הוא מצבי הצבירה... כשחומר נמצא ברמת אנרגיה גבוהה ומצב הצבירה הוא גז החלקיקים נעים במהירות גבוהה יותר, יחסית, עוברים מרחקים גדולים יותר, יחסית, ומסלולם האקראי הוא תזזיתי יותר, יחסית... ברמת ביניים הוא נוזל - דהיינו יש איזשהו מגע תמידי בין החלקיקים... וברמת אנרגיה נמוכה הוא מוצק. במצב זה החלקיקים אינם נעים במרחקים גדולים כמו בגז... במצב אנרגטי זה החלקיקים, הנוגעים זה בזה כל הזמן.. רוטטים... זה המשל... ואת הנמשל.... אשאיר לכם להשלים...

 

[אילה.]

דלתות מסתובבות

בלי להיכנס לביקורת סרטים וחלוקת ציונים, נדמה לי שהסרט הזה מדגים משהו מדבריך. איך כל מסלול החיים והשתלשלות העניינים יכולים להשתנות כתוצאה ממקרה כל כך פעוט ויומיומי כמו איחור של שבריר שנייה לעלות על הרכבת... לכן, נכון, החיים שלנו נקבעים, ברמה מסוימת, מתוך שיקולים ותגובות והתנהגויות של הרגע... ובכל זאת, אני מאמינה שיש משהו מעבר לזה ששותף לקביעת החיים. ואני לא מתכוונת כאן לרמה הפילוסופית או המיסטית ולזה ש``שום דבר לא קורה סתם``. לא. אני מתכוונת להבדל בין אותו אדם שהגברת האיטית תפריע לו והוא יעקוף אותה מימין, לבין אדם אחר שלא יטרח, אלא פשוט ידחף אותה הצידה במרפק... ההבדל בין שני אלה, לטעמי, הוא כבר נובע ממקום גבוה יותר, מקום של בחירה ברמה כזאת או אחרת, לפעמים של מודעות... זה המקום שיוצק את התוכן לאותה יכולת זריזה של ניתוח השטח ומכוון לעבר הכיוון שאליו רוצים להתקדם. אילה (שאוהבת לקרוא את ההודעות שלך )

 

[יופיאל]

כל שניה היא בחירה חדשה

בכל שניה ושניה אנחנו עושים איזשהי בחירה , בין אם מודעת או לא. הרבה פעמים אנחנו לא שמים לב , כי הבחירה היא כל כך קטנה - כמו לקום דקה יותר מאוחר ממה שתכננו. יכול להיות לזה השפעה כל כך גדולה שאנחנו אפילו לא מדמיינים , כמו שקורה בסרט דלתות מסתובבות. מה שכן , אנחנו לא לבד בעולם (בני אדם לא לבד) , ועוזרים לנו , מכוונים אותנו ,ואנחנו משמשים הרבה פעמים בלי להיות מודעים לכך , אנחנו שחקנים בסרט של מישהו אחר. בסרט האישי שלי , כולם שחקנים , וכולם נמצאים כאן בשבילי. כל אדם שאני נתקל בו בא להראות לי משהו , או לכוון אותי אל משהו , אפילו אם זה ``סתם`` מישהו שעצר לשאול אותי מה השעה. באותה מידה אני יודע שאני שחקן בסרטים של אנשים אחרים , וככל שמודעים לזה יותר , נהנים מזה יותר. זה יכול לפעמים להיות משפט אחד שנזרק לאויר , ויחלחל עמוק לתוך מישהו , כמו זרע שנשתל באדמה , ובסוף צומח מתוכו משהו חדש... כשמודעים לזה יותר , זה גם יותר אחריות - צריך לדעת מה לעשות ואיך. כשאנחנו לא מודעים הרבה פעמים אנחנו כמו בובות על חוט... בגלל זה הכל נראה מבולגן , לא הגיוני , כאוס. הסדר הוא כל כך מושלם שזה פשוט קשה להאמין...