על מזבח האהבה.

[נפש הים]

על מזבח האהבה.

אי אפשר שלא להתייחס לכתבה היום בידיעות אחרונות. גבר בן 36, איש משפחה למופת, איש קבע, אב לשני ילדים. התאבד היום בביתו יחד עם המאהבת הצעירה שלו (בת 21). הותירו אחריהם מכתב בו הם מתנצלים וטוענים שאינם יכולים לממש את אהבתם ולכן אין טעם לחייהם.- אותי זה זעזע. איך מגיע זוג למצב כזה? יש כל כך הרבה אופציות להיות ביחד- הברורה ביותר היא גירושים. איך אפשר לבחור להותיר את ילדיך ללא אבא ומנגד איך אפשר לבחור במוות כפתרון? מה זה פתר להם? בעדינות אתייחס לתגובתה של האשה שטענה שהמאהבת הצעירה ניצלה את בעלה ובעצם בעלה אהב אותה. בעדינות אני מתייחסת- כי האשה במצב של הלם, על שלא ראתה את הרומן הזה. על שלא ראתה. אני שואלת- אין סימנים מזהים? הייתכן שאשה לא תראה את הסימנים? לא מדובר על קשר של חודש- חודשיים, מדובר על קשר של מעל שנה. (לא שופטת אשה באבל והלם- פשוט עלתה לה מחשבה.)

 

[רשפים של אור]

גם אני לא מבינה

יש המון דרכים לאהבה, יש המון אפשרויות. הבחירה במוות היא נוראה. והאישה, באמת אסור לדון אותה בכאבה. אך מסתבר, כמו תמיד, שהאישה אחרונה לדעת... למרות שלדעתי האישית, האישה לא רוצה לדעת, על פי רוב. ואני מכלילה בזה גם את המקרה האישי שלי. אשתו לא רוצה לדעת, ויש לה יופי של תרוצים לכך שהיא לא חושדת, או לא רוצה לחשוד.

 

[נפש הים]

את חושבת שהיא מעלימה עין?

שהיא יודעת- אבל שומרת לעצמה את הידיעה?(כמובן מדברת על המקרה שלך).

 

[russo1]

כן ולא

יש לכולנו מנגנון פסיכולוגי שמגן עלינו מפני זעזועים ולפעמים דוקא מפיל אותנו בפח כשאנחנו מאמינים במשהן במשך שנים וטוב לנו איתו אנחנו מתעלמים מן העובדות הסותרות אותו לא מתוך כוונה פשוט עניין של הדחקה אנחנו מוצאים הסברים שונים ומשונים חסרי כל הגיון בעיני המתבונן מן הצד אבל הגיוניים לחלוין בעינינו ויש לכך לא מעט דוגמאות שלא מתחום האהבה דוקא קחי למשל את חסידי חב"ד שהאמינו שהרבי הוא המשיח וגם עכשיו לאחר מותו עדיין מאמינים שהנה אוטוטו הוא כבר חוזר. קחי למשל את חברי אותה כת שהאמינו שבתאריך מסוים באים אנשי המאדים להחריב את העולם ורק הם ינצלו וכשחלף התאריך שיכנעו את עצמם שרק אמונתם הצילה את העולם קחי למשל את גוש השמאל בארץ שגם היום לאחר שהתהליך המדיני קרס והוביל אותנו לאסון ממשיכים להאמין שאם רק נדבר איתם עוד קצת הכל יסתדר וניתן לתת עוד הרבה דוגמאות לאנשים שבתום לב מתוך הכחשה לא מודעת מסרבים לתת לעובדות לבלבל אותם. הרבה פעמים זה מציל אותנו. כמו במקרה של חב"ד שכולם האמינו שתתפרק ברגע שהרבי ימות אבל ההכחשה הזו שומרת עליהם כתנועה קיימת ופעילה בהרבה מקרים אחרים זה מתפוצץ לנו בפרצוף ואז אנחנו עומדים מוכי הלם ולא מבינים איך לא ראינו את זה קודם.

 

[נפש הים]

הדחקה והכחשה.

נמצאים שם בכל תחום בחיים. לרוב זה בעורקינו. לא רוצה לחשוב איך אשתו של הרס"ר הזה תמשיך את חייה. הכעסים שיש בתוכה(באופן טבעי) על בעלה ז"ל והאצבע המאשימה כלפי עצמה- מי שיסבול מהם זה הילדים(הם תמיד הספוג- לצערינו), לא בהכרח במודע. אהבתי את הדרך בה שילבת את הדוגמאות.

 

[רשפים של אור]

תראי,

יש המון סימנים, שאצלי בתור אישה, היו מעלים סימני שאלה. * הוא מקבל המון הודעות SMS אנונימיות, * הוא נשאר לעבוד עד שעות מאוחרות, פעם כשהיה עדין עצמאי, הוא עבד עד שתיים בלילה מחוץ לבית!!! היא התקשרה, כשהוא היה איתי, והוא מכר לה לוקש, היא אכלה אותו. יש לה, למען האמת, אליבי די טוב, המצב הבריאותי שלו... שלא מהווה עמדת פתיחה טובה לרומן מחוץ לנישואין, אך אנשים צרי מח אם הם חושבים שמערכת יחסים מחוץ לנשואים מבוססת רק על סקס... וזה כנראה מה שמוביל אותה. ככה נראה לי בכל אופן. אז בתאכלס, אני לא יודעת אם היא יודעת, לא יודעת, או בוחרת לא לדעת.

 

[האלי]

כואב...

אני אישית משתדל, בכל פעם שאני יכול, לחזור על האמירה שאפשר לתקן כל דבר. רק התאבדות אי אפשר לתקן. בכל פעם שעולה הנושא הזה, וגם כשהוא לא עולה, אני מנסה להעביר את המסר הזה. לשני הילדים שלי אמרתי את זה עשרות פעמים... מעין רפואה מונעת, כדי שאם יעלה בהם פעם הרעיון הזה, שיזכרו שאפשר לתקן כל טעות שעשה איזה אדם שהוא. זו הטעות היחידה שאי אפשר לתקן. ועדיין, כואב. שלך, האלי.

 

[נפש הים]

להקדים תרופה למכה.../images/Emo24.gif

רק חיבוק.

 

[אטיוד5]

אין לי מה להגיד

על ההתאבדות שלא נאמר כבר. יש לי משהו להגיד על החלק שבו את תוהה אם ייתכן שאחד מבני הזוג לא חש שבוגדים בו/בה. ומה שיש לי להגיד זה - כן, זה ייתכן. אפשר להסתיר קשר מחוץ למסגרת. גם לאורך זמן. זהירות וקצת מזל - זה כל מה שנחוץ.