ביום שבו איבדתי את רגליי לא נפלתי ארצה (הלוואי) נותרתי קטועה לסבול שה בריק הרצונות חלק לא מתחבר בפאזל המחשבות חסרת רצון להיות חסרת רצונות הריחוף הבלתי נשלט ממכר האין קורץ האפסות מושכת לעולמים על כיסא גלגלים
לפחות זה כיסא עם גלגלים ולא כיסא ללא... אפשר להמשיך לנסוע ועוד להתרגל לראות את העולם מנקודת מבט אחרת... אפשר לעשות פיזיוטראפיה וטיפולים אחרים ויום אחד אפילו להצליח לעמוד... יפההההה מורני.... )