על יציאת מצריים וכמה סיפורים,אחרים
*{חדשה כאן,לא בתפוז בכלל, אבל תשאו אותי בסובלנות? ) יציאת מצרים ה-"בריחה הגדולה" של בני ישראל לפני בערך 3000 מיתוס או אמת? יציאת מצריים,התרחשה, על פי מחקרים, בימיו של רעמסס ה II רעמסס הגדול. הוא המלך ש"לא ידע את יוסף" רעמסס עלה למלוכה ממוצא פשוט, והקים שושלת חדשה וכנהוג אצל קודמיו,הוא התחיל בטרוף בניה אובססבי, ה-פרעה, מלך מצרים נחשב לצאצא האלים ולאל עצמו אחרי מותו, וכל אחד ממלכי מצריים,בנה אנדרטאות ומיקדשים ועוד אנדרטאות ועוד כמה מוניומנטים, כדי לפאר את שמו ולהזכר לתמיד כמלך ה- גדול,של מצריים בתולדותיה ורבים מהם,אפילו מחקו את שמות הבונים הקודמים ,הוסיפו איזה שער קטן או פסל צנוע ודאגו שהכל יחרט בשמם, בתוספת כתובות המפארות אותם ואת דרכם ואת ימי המלוכה שלהם , חלקם כמו רעמסס הגדול אפילו בנו ערים שלמות... כשהסיום הגדול בא באיזו תקופה כפירמידה, שהיתה מין מתקן שילוח מתוחכם לנישמתו של הפרעה אל הכוכבים אול האלים אחיו. במקרה שלנו, לפני כמה שנים, התגלו בצפון מזרח הדלתא הקדומה, שאריות של עיר קדומה, עיר בירה, בירתו של רעמסס הזה, (על יד עירה קטנה בשם קנטיר, או יותר נכון מתחתיה) העיר פי(או פר) רעמסס, מה שנותן אולי רמז ברור, לגבי אותן "ערי מסכנות"שבנו בני ישראל תחת שלטונו פיתום ורעמסס. היות ולא נתגלו הרבה שאריות וקשה לחפור שמה, זה עדיין לא מבוסס, סופית. (ערוץ ההסטוריה.11.3 Lost Cities Of The Ancients The Vanished capital of the Pharoah ) נחזור אל בני ישראל לפני בערך 3000 שנים,,, 400 שנים, חיו בני ישראל במצריים בארץ גושן ,שבדלתא הקדומה(מה שדי מחזק את תיאורית פי רעמסס פתום רעמסס,כי האנשים שבנו את הערים והכל גם היו חיים במחנות עבודה ליד אתרי הבניה) אגיפטולוגים מיצריים מודרניים ובראשם ד''ר זהאי חוואס, ראש רשות העתיקות המיצרית ועוד כמה תארים, ה-סמכות בעינייני מצרים, טוענים א' שבניישראל לא חיו בכלל במצרים ,ב' שהם לא היו עבדים וג' שבמצריים בכלל לא היה צורך בעבדים כי על פי החוק כל כמה השנים,כל מצרי היה נלקח לעבודת הבניה למשך שנה או כמה, במקום מיסים, אבל, בני ישראל לא היו מצריים במקור ועם עליית שושלת חדשה הם נחשבו לגייס חמישי כי מצריים היתה במצב מלחמה עם השבטים בכנען וכל אורך הגבול וגם הים בסיני הצפונית הם החזיקו מוצבים להגנה (מיותר לציין שאג'יפטולוגים,עדיף להם לצדד בחוואס..) מעבר לזה, הם טוענים, גם שאין זכר בכתובות ובמוניומנטים החרותים באבן לכל סיפור הריגת התינוקות או לבריחה של שבט גדול ממצרים(עבדים או לא) אבל, קודם כל, עדיין למרות מאה שנות ארכיאולוגיה ויותר ,עדיין לא נמצא כל התיעוד ונזכור שפרעונים נהגו למחוק את מה שקודמיהם עשו ורשמו, מה גם שכזה כשלון כזה גדול, לא היתה נירשמת ומעבר לזה קיימים היו גם פפירוסים שלא תמיד נשארו שלמים, מעבר לזה נמצא כן פאפירוס הקרוי פאפירוס אנאסטאזי ג' מדווח על מעבר יומיומי של יחידים ממצרים או למצרים בימי פרעה מרנפתח (קאמינוס 1954, עמ' 69 ואילך; פריצ'ארד ווילסון 1969, עמ' 259). ז. פאפירוס אנאסטאזי ו' מתאר, כידוע, את הכניסה למצרים של שבט שלם, שירד מארץ "אדום" בימי רעב (קאמינוס 1954, עמ' 296-293; פריצ'ארד ווילסון 1969, עמ' 259; גידיקה 1987, עמ' 98-83). דין-וחשבון זה מעלה על הדעת כמה אפיזודות בחיי האבות, הן אברהם הן יעקב, שנאמר עליהם, כי ירדו מצרימה מפאת רעב שפרץ בארץ. ח. מעניין במיוחד לענייננו הוא פאפירוס אנאסטאזי ה', שיש לייחסו לשלהי המאה הי"ג לפסה"נ או לסוף השושלת המצרית הי"ט (קאמינוס 1954, עמ' 258-254; פריצ'ארד ווילסון 1969, עמ' 259). מדווח בו על עריקתם של שני עבדים מן הארמון המלכותי בפי-רעמסס (?) שבקצהו המערבי של ואדי תומילאת. העריקים בורחים לעבר מדבר סיני ...דרך קו הגבול המבוצר. כותב הדין-וחשבון, פקיד מצרי צבאי בעל מעמד רם, נצטווה על-ידי שלטונות מצרים להחזיר את הנמלטים למצרים. (עוד כאן.... mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10906 ) 1. עצם בריחתם של עבדים או עבדים-למחצה מאיזו העיר פי-רעמסס (?), השואפים לחופש. 2. יחידת-צבא מצרית רודפת אחרי הנמלטים כדי להחזירם למצרים. 3. גם מסלול העורקים זהה, פחות או יותר, לסיפור המקראי: לאחר עזיבת הבירה פי-רעמסס (?) נמצאים שני העבדים בת'כו או סוכות (זיהוי שאינו בטוח), התחנה השנייה במסלול יציאת מצרים בוואדי תומילאת, או מצפון לה. לאחר מכן נמסר על נוכחותם של שני הנמלטים בקירבת מגדול. בנוסח המצרי נזכר, למעשה, המונח "סקור", כלומר, "מבצר" בלשון הכנענית ו"סגר" או "מסגרת" בעברית, ממש כהוראת "מגדול". מגדול ידועה מן המקרא, והיא תחנה נוספת במסלול בני-ישראל, מעבר לתוואי של תעלת סואץ, מצפון לאל-קאנטארה (מתוך:http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=17533&MenuID=851&ThreadID=1014022 ממצרים לכנען.יציאת מצרים : מקבילות מצריות | מחבר: אברהם מלמט האונ' העברית) ************************************************************************************************************************ הלאה.. למרות שאולי יש ספק לגבי "בני ישראל" והעבדות, מה שכן מוסכם הוא שבתקופה ההיא חיו במצריים שבט זר, בשם החאבירו, שהיו לוחמים ונתנה להם חלקת אדמה משלהם,ארץ לחיות בה והם זכו לכבוד רב, עד כניראה זמנו של רעמסס ה II ומעבר לזה, במכרות נחושת בסיני, התגלו כתובות בעברית קדמה מאוד המתארות קצת אודותיהם, ובמכרות תמיד עבדו עבדים שבויי מלחמה ועוד אומללים שנדונו למוות במדבר. ואין ספק שאם קוראים כמה תיאורים על החאבירו מבינים את הטקטיקות של משה במדבר והמלחמה בעמלקים.. בנ ישראל חיו בשקט במצריים 400 שנים פחות או יותר, ואז עלה פרעה חדש, אחד ש"לא ידע את יוסף" והצעד הראשון שלו, חדנות כלפי הזרים, למצרים כן היה זכרון ארוך מאוד, הוא ציווה להשליך כל בן אל היאור אבל שוב, הם לא תמיד תיעדו הכל, גם לא רצח תינוקות, (דוגמה מאוד ברורה לגבי התעוד הסלקטיבי המצרי, מובאת ב סיפור של "הפרעונים השחורים", שושלת פרעונית הסודנית -נובית, ששלטו במצריים אבל שום זכר ותעוד לא נותר לשושלת המפוארת שלהם, הכל נמחק ונחרב יסודית). ובטח שלא לתבוסת המצריים, רק אחרי הכיבוש מחדש, התפארו המצרים בכל מקום, על הניצחון הגדול שלהם על אותם "מתיימרים נחותים" בלשון נקיה, התיעוד היחידי נמצא בעיר הבירה של הנוביים (ערוץ ההיסטוריה הפרעונים השחורים. הייתכן שכתבי חרטומים שנתגלו לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות עשויות לשנות את פני מצרים העתיקה לעד? החוקר ד"ר ויו דייויס טוען כי התגלית מוכיחה ... www.historychannel.co.il/site/broadcast_page.asp - ) +++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++ ואז, קם להם גואל, ילד שניצל ממות בנילוס ושגדל בארמון המלוכה המצרי,משה, בשמות ב 11-12 מסופר כיצד משה היכה למוות איש מצרי שהכה איש עברי. וברח, רצח היה פרושו, מוות. הוא ברח אל המדבר ולעשות ספור ארוך לקצר, שם הוא פגש א ייתרו התחתן עם צפורה, רעה את הצאן ואז במדבר התגלה אליו סנה בוער ושמה נאמרו לו המילים ששינו את גורלו ואת גורל בני ישראל, "קום לך אל פרעה ואמור לו,שלח את עמי" וכשמשה שאל מי אתה שמדבר אלי כאל ומה אומר לפרעה ולבני ישראל? נאמר לו "אהיה אשר אהיה" ומשה,לקח את המטה וחזר למצריים והתייצב עם אהרון,אל מול הפרעה וזכה, לצחוק גדול אל מול כל נס שלו הביאו החרטומים של פרעה אחד משלהם ופרעה שלח אותו בחזרה אל עיר העבדים,הוא לא הכיר באותו אל מסתורי ובלתי נראה של משה,הנסיך,לשעבר **********************************************************************************************************************
*{חדשה כאן,לא בתפוז בכלל, אבל תשאו אותי בסובלנות? ) יציאת מצרים ה-"בריחה הגדולה" של בני ישראל לפני בערך 3000 מיתוס או אמת? יציאת מצריים,התרחשה, על פי מחקרים, בימיו של רעמסס ה II רעמסס הגדול. הוא המלך ש"לא ידע את יוסף" רעמסס עלה למלוכה ממוצא פשוט, והקים שושלת חדשה וכנהוג אצל קודמיו,הוא התחיל בטרוף בניה אובססבי, ה-פרעה, מלך מצרים נחשב לצאצא האלים ולאל עצמו אחרי מותו, וכל אחד ממלכי מצריים,בנה אנדרטאות ומיקדשים ועוד אנדרטאות ועוד כמה מוניומנטים, כדי לפאר את שמו ולהזכר לתמיד כמלך ה- גדול,של מצריים בתולדותיה ורבים מהם,אפילו מחקו את שמות הבונים הקודמים ,הוסיפו איזה שער קטן או פסל צנוע ודאגו שהכל יחרט בשמם, בתוספת כתובות המפארות אותם ואת דרכם ואת ימי המלוכה שלהם , חלקם כמו רעמסס הגדול אפילו בנו ערים שלמות... כשהסיום הגדול בא באיזו תקופה כפירמידה, שהיתה מין מתקן שילוח מתוחכם לנישמתו של הפרעה אל הכוכבים אול האלים אחיו. במקרה שלנו, לפני כמה שנים, התגלו בצפון מזרח הדלתא הקדומה, שאריות של עיר קדומה, עיר בירה, בירתו של רעמסס הזה, (על יד עירה קטנה בשם קנטיר, או יותר נכון מתחתיה) העיר פי(או פר) רעמסס, מה שנותן אולי רמז ברור, לגבי אותן "ערי מסכנות"שבנו בני ישראל תחת שלטונו פיתום ורעמסס. היות ולא נתגלו הרבה שאריות וקשה לחפור שמה, זה עדיין לא מבוסס, סופית. (ערוץ ההסטוריה.11.3 Lost Cities Of The Ancients The Vanished capital of the Pharoah ) נחזור אל בני ישראל לפני בערך 3000 שנים,,, 400 שנים, חיו בני ישראל במצריים בארץ גושן ,שבדלתא הקדומה(מה שדי מחזק את תיאורית פי רעמסס פתום רעמסס,כי האנשים שבנו את הערים והכל גם היו חיים במחנות עבודה ליד אתרי הבניה) אגיפטולוגים מיצריים מודרניים ובראשם ד''ר זהאי חוואס, ראש רשות העתיקות המיצרית ועוד כמה תארים, ה-סמכות בעינייני מצרים, טוענים א' שבניישראל לא חיו בכלל במצרים ,ב' שהם לא היו עבדים וג' שבמצריים בכלל לא היה צורך בעבדים כי על פי החוק כל כמה השנים,כל מצרי היה נלקח לעבודת הבניה למשך שנה או כמה, במקום מיסים, אבל, בני ישראל לא היו מצריים במקור ועם עליית שושלת חדשה הם נחשבו לגייס חמישי כי מצריים היתה במצב מלחמה עם השבטים בכנען וכל אורך הגבול וגם הים בסיני הצפונית הם החזיקו מוצבים להגנה (מיותר לציין שאג'יפטולוגים,עדיף להם לצדד בחוואס..) מעבר לזה, הם טוענים, גם שאין זכר בכתובות ובמוניומנטים החרותים באבן לכל סיפור הריגת התינוקות או לבריחה של שבט גדול ממצרים(עבדים או לא) אבל, קודם כל, עדיין למרות מאה שנות ארכיאולוגיה ויותר ,עדיין לא נמצא כל התיעוד ונזכור שפרעונים נהגו למחוק את מה שקודמיהם עשו ורשמו, מה גם שכזה כשלון כזה גדול, לא היתה נירשמת ומעבר לזה קיימים היו גם פפירוסים שלא תמיד נשארו שלמים, מעבר לזה נמצא כן פאפירוס הקרוי פאפירוס אנאסטאזי ג' מדווח על מעבר יומיומי של יחידים ממצרים או למצרים בימי פרעה מרנפתח (קאמינוס 1954, עמ' 69 ואילך; פריצ'ארד ווילסון 1969, עמ' 259). ז. פאפירוס אנאסטאזי ו' מתאר, כידוע, את הכניסה למצרים של שבט שלם, שירד מארץ "אדום" בימי רעב (קאמינוס 1954, עמ' 296-293; פריצ'ארד ווילסון 1969, עמ' 259; גידיקה 1987, עמ' 98-83). דין-וחשבון זה מעלה על הדעת כמה אפיזודות בחיי האבות, הן אברהם הן יעקב, שנאמר עליהם, כי ירדו מצרימה מפאת רעב שפרץ בארץ. ח. מעניין במיוחד לענייננו הוא פאפירוס אנאסטאזי ה', שיש לייחסו לשלהי המאה הי"ג לפסה"נ או לסוף השושלת המצרית הי"ט (קאמינוס 1954, עמ' 258-254; פריצ'ארד ווילסון 1969, עמ' 259). מדווח בו על עריקתם של שני עבדים מן הארמון המלכותי בפי-רעמסס (?) שבקצהו המערבי של ואדי תומילאת. העריקים בורחים לעבר מדבר סיני ...דרך קו הגבול המבוצר. כותב הדין-וחשבון, פקיד מצרי צבאי בעל מעמד רם, נצטווה על-ידי שלטונות מצרים להחזיר את הנמלטים למצרים. (עוד כאן.... mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10906 ) 1. עצם בריחתם של עבדים או עבדים-למחצה מאיזו העיר פי-רעמסס (?), השואפים לחופש. 2. יחידת-צבא מצרית רודפת אחרי הנמלטים כדי להחזירם למצרים. 3. גם מסלול העורקים זהה, פחות או יותר, לסיפור המקראי: לאחר עזיבת הבירה פי-רעמסס (?) נמצאים שני העבדים בת'כו או סוכות (זיהוי שאינו בטוח), התחנה השנייה במסלול יציאת מצרים בוואדי תומילאת, או מצפון לה. לאחר מכן נמסר על נוכחותם של שני הנמלטים בקירבת מגדול. בנוסח המצרי נזכר, למעשה, המונח "סקור", כלומר, "מבצר" בלשון הכנענית ו"סגר" או "מסגרת" בעברית, ממש כהוראת "מגדול". מגדול ידועה מן המקרא, והיא תחנה נוספת במסלול בני-ישראל, מעבר לתוואי של תעלת סואץ, מצפון לאל-קאנטארה (מתוך:http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=17533&MenuID=851&ThreadID=1014022 ממצרים לכנען.יציאת מצרים : מקבילות מצריות | מחבר: אברהם מלמט האונ' העברית) ************************************************************************************************************************ הלאה.. למרות שאולי יש ספק לגבי "בני ישראל" והעבדות, מה שכן מוסכם הוא שבתקופה ההיא חיו במצריים שבט זר, בשם החאבירו, שהיו לוחמים ונתנה להם חלקת אדמה משלהם,ארץ לחיות בה והם זכו לכבוד רב, עד כניראה זמנו של רעמסס ה II ומעבר לזה, במכרות נחושת בסיני, התגלו כתובות בעברית קדמה מאוד המתארות קצת אודותיהם, ובמכרות תמיד עבדו עבדים שבויי מלחמה ועוד אומללים שנדונו למוות במדבר. ואין ספק שאם קוראים כמה תיאורים על החאבירו מבינים את הטקטיקות של משה במדבר והמלחמה בעמלקים.. בנ ישראל חיו בשקט במצריים 400 שנים פחות או יותר, ואז עלה פרעה חדש, אחד ש"לא ידע את יוסף" והצעד הראשון שלו, חדנות כלפי הזרים, למצרים כן היה זכרון ארוך מאוד, הוא ציווה להשליך כל בן אל היאור אבל שוב, הם לא תמיד תיעדו הכל, גם לא רצח תינוקות, (דוגמה מאוד ברורה לגבי התעוד הסלקטיבי המצרי, מובאת ב סיפור של "הפרעונים השחורים", שושלת פרעונית הסודנית -נובית, ששלטו במצריים אבל שום זכר ותעוד לא נותר לשושלת המפוארת שלהם, הכל נמחק ונחרב יסודית). ובטח שלא לתבוסת המצריים, רק אחרי הכיבוש מחדש, התפארו המצרים בכל מקום, על הניצחון הגדול שלהם על אותם "מתיימרים נחותים" בלשון נקיה, התיעוד היחידי נמצא בעיר הבירה של הנוביים (ערוץ ההיסטוריה הפרעונים השחורים. הייתכן שכתבי חרטומים שנתגלו לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות עשויות לשנות את פני מצרים העתיקה לעד? החוקר ד"ר ויו דייויס טוען כי התגלית מוכיחה ... www.historychannel.co.il/site/broadcast_page.asp - ) +++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++ ואז, קם להם גואל, ילד שניצל ממות בנילוס ושגדל בארמון המלוכה המצרי,משה, בשמות ב 11-12 מסופר כיצד משה היכה למוות איש מצרי שהכה איש עברי. וברח, רצח היה פרושו, מוות. הוא ברח אל המדבר ולעשות ספור ארוך לקצר, שם הוא פגש א ייתרו התחתן עם צפורה, רעה את הצאן ואז במדבר התגלה אליו סנה בוער ושמה נאמרו לו המילים ששינו את גורלו ואת גורל בני ישראל, "קום לך אל פרעה ואמור לו,שלח את עמי" וכשמשה שאל מי אתה שמדבר אלי כאל ומה אומר לפרעה ולבני ישראל? נאמר לו "אהיה אשר אהיה" ומשה,לקח את המטה וחזר למצריים והתייצב עם אהרון,אל מול הפרעה וזכה, לצחוק גדול אל מול כל נס שלו הביאו החרטומים של פרעה אחד משלהם ופרעה שלח אותו בחזרה אל עיר העבדים,הוא לא הכיר באותו אל מסתורי ובלתי נראה של משה,הנסיך,לשעבר **********************************************************************************************************************
