משהו אחר על טעם וריח
וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' (בראשית כז. כז). חשבתי בטעם הדבר שמשנכנס יעקב אבינו עם המטעמים כתוב שנכנס עמו דווקא ריח גן עדן ולא שאר מדות טובות עילאיות שהיו בבחיר שבאבות. לפי המשנה במסכת סוטה (מח ע"א) טהרה בטלה טעם וריח, ובגמרא שם (מט ע"א) רב הונא מצא תמר מסוג מיוחד שיש בו ריח טוב וכרכו בבגדו, משבא רבה בנו אמר לאביו מריח אני ריח של אותו תמר, אמר לו אביו בני טהרה יש בך ונתן את התמר לבנו. מצאנו שבהיעדר טהרה נעדר הטעם והריח. ולפי"ז חשבתי כשיצחק אמר לעשיו : ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות (בראשית כז. ד), חשב לבוחנו היש טהרה בבנו זה אז יברכנו לפני מותו. ואיך יבחננו ?! אם בהביאו את המטעמים יהיה בהם גם טעם וגם ריח כפי שביארנו בגמרא, סימן טהרה הוא וראוי הוא לברכה. וסימן טהרה זה היה כשנכנס יעקב וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'. הרי מוכח ברור שאם בנוסף להמטעמים שהגיש יעקב לאביו היה גם ריח, וודאי יעקב אבינו טהור וכדאי הוא לברכות.
אני לא זוכרת בדיוק באיזה מסכת למדתי את זה. אבל דנו בנושא :"על טעם וריח אין אפשר להתווכח" . מישהו יכול לתת לי את המסכת. ואת הציטוט של הביטוי בארמית הודה לו מאוד מאוד. מיכל (