יש משהו בדבריך.
אך כפי שצוין לעיל, אנו אמורים לבחון את כתבי טולקין בהתאם לרוח התקופה. אני מניח שמקובל על כולם נקודת המוצא שטולקין לא היה גזען. לכן : לעניות דעתי בכל ספרי טולקין שזורה נימה פילוסופית קלה, שמתבטאת בעיקר בשאיפה לאידיליה. היות וטולקין היה גם אדם מעשי, הוא הבין שאידיליה היא בלתי אפשרית ולכן, יש מן המרמור וההתנגשות בין רצונך בחיים אידיליים, לבין הבנתך שדבר כזה לא יתכן. נניח בעולם פילוסופי יווני יכולות להתקיים 3 צורות חיים: 1. אידיליה. הכל מושלם לחלוטין. 2. נורמל יום יומי. שבו יש טוב, וגם רע במינון נסבל. 3. במידה ונורמל לא מתקיים אזי ישנו קיום של הרוע המוחלט. כאוס ותוהו ובוהו טוטאלי. הכתיבה והרעיונות של טולקין מושפעים מכך בצורה ישירה, ולעיתים נראה כי יש גזענות בכתיבה זו, כאשר זהו למעשה קונפליקט בין מה רצונו במושלם-אלפים\נומנורים, לאיכותי-הרוהירים, לנורמל המצוי, שהם בני האדם "הנחותים", שהם מן פרווה כזה, לבין הלא רצוי לחלוטין ובכלל לא מקובל- אורקים. האלפים והנומנורים מייצגים את האידיליה בשלמותה. יפים,נאורים,משכילים . אבל גם בהם אנו מוצאים לעיתים פגם וזהו אותו פגם הגיוני באידיליה. הרוהירים מציינים את האידיליה ההגיונית. הם גזע יותר מאוזן יותר הגיוני. יש בהם קצת מהאידיליה- הם יפים נועזים ולוחמים כבירים, והם צאצאים לשבט נחשב. מצד שני האיזון הוא שהם פגיעים לאורקים וחיים אורך חיים רגיל לחלוטין. בני האדם הנחותים מציינים רק את ההגיון. אין אצלם רוע, אבל גם אין סדר ומשמעת ,וחייהם קצרים. האוריקם מציינים את האנטי-תזה לאידיליה, ואת מה שעלול להיגרם במקרה והנורמל לא יקרה. הם מייצגים בעולם הזה את הלא רצוי לחלוטין. עמ' שהוא יוכל לכתוב את הגיגיו וליצור עולם וגזעים שמושפעים מפילוסופיה כזו, ישנה אפשרות שאכן זה יראה גזעני במקצת, אבל לאור האמור לעיל יתכן וזה שופך במקצת אור על כך. אבל היי,,,,,,,זאת רק דעתי.