אני חייב לתקן כמה
דברים לא נכונים... היהדות היא לאום+דת, ככזאת היא מאוד מיוחדת. אני אסביר. ההגדרה הרווחת ליהודי, זו המעוגנת ע"י החוק, היא "מי שאמו יהודיה". זאת ההלכה, זה החוק. לפי זה, ההגדרה ליהודי היא לאומית. אבל זה לא מדוייק לחלוטין, ההגדרה של יהודי היא כזו: "מי שמחוייב לתורה ומצוות", נשאלת השאלה: מי מחוייב לתורה ומצוות? והתשובה: "מי שאמו יהודיה". לכן, לפי ההגיון, אדם חילוני הוא יהודי כיוון שהוא מחויב לתורה ומצוות (זה שהוא חושב, אומר ופועל ואולי גם מגדיר את עצמו הפוך לא הופך אותו לפחות מחוייב, כל עוד הוא חי הוא יהודי) ואדם לא יהודי שרוצה להכנס להגדרה "יהודי" צריך לעבור גיור... ההגיון הוא כזה: היהדות היא מחוייבות. מחוייבות למטרה, לדרך. יש בה חובות רבים (מאוד) וגם הטבות (מעט מאוד...), נולדים עם המחוייבות הזו לכן היא לאומית אבל הקיום שלה הוא דתי (וגם זה לא כ"כ... אבל זה דיון ארוך). דרך אגב, הקביעה בהלכה שהיהדות הולכת אחר האמא יוצאת גם מתוך זה - האמא אחראית על החינוך והיא זו שמנחילה ערכים... לכן, הקביעה של NDR לפיה העם היהודי לא קיים היא חסרת בסיס... היא הייתה חסרת בסיס גם אם זה לא היה ככה, כיוון שהיהודים ראו עצמם עם יהודי במשך כל הזמן הזה, ולא משנה אם היו ספרדים או אשכנזים, לא משנה אם הגיעו מפולין או ממרקו, הם ראו עצמם והתייחסו אחד לשני כעם ודיברו במונחים של עם -ודרך אגב, גם תמיד היו בקשר. עכשיו, אם נחזור לנושא חוק השבות. אנשים רבים טוענים שהוא גזעני, כיוון שהוא מפלה יהודים לטובה (וכל השאר צריכים לעבור תהליך פורמלי מתמשך ונואחרת...) אני לא רואה היכן הגזענות כאן. אדם לא יהודי שרוצה להתגורר פה, צריך לעשות את אותו תהליך שאותו היה צריך לעשות בכל מדינה מתוקנת אחרת, ליהודים יש "זכות יתר" אך ורק כיוון שזו מדינה מיוחדת - זו מדינת מקלט, מדינה שאינה שייכת רק לאזרחים החיים בה אלא לכל היהודים בעולם, ולא משנה אם היא מדינה יהודית או מדינת היהודים, זו המטרה שלשמה היא נוצרה, ובלעדי זה כמעט שאין לה זכות קיום... זה הכל. -מתן