על השואה....
נושא השואה הוא נושא נורא רגיש אצלי . אני חוקרת עליו , אני קוראת ספרים, מדברת עם אנשים , ונשלחת אולי לתחרות ארצית על השואה ועל כן אני החלטתי לכתוב שיר שבא לי מהלב : "אותה ילדה שצעדה בשביל הכסיל שרק מוצא אחד מכיר. השביל שהיה אז משמעותו רכה, יפה, וצלולה הפך לדבר שהילדה אף פעם לא שמעה. אימה כבר הלכה בשביל שפסעה, אך אף פעם לא חזרה להגיד לה איך היה. אביה אמר: ' אל תדאגי, נא ילדה. השביל יובילך אל הדבר הבא'. הילדה, הלכה לה ללא הבנה. אך כשחזרה כבר לא היתה לה את אותה הליכה. ראתה היא את הוריה, את אחיה ואפילו את סבתה הנכה. אך לחזור לעולם לא יכלה." "כשאצעד בשבילי המוות, כשארגיש אותם מתהלכים איתי, כשאביט בחייהם היומיומיים, כשאתייפח לי בדמעות יבשות למראה עיניי, אולי אצליח להבין מאיפה הם באים, אולי לא אשתמש במילה 'הם', אלא 'אני, עצמי' ."
נושא השואה הוא נושא נורא רגיש אצלי . אני חוקרת עליו , אני קוראת ספרים, מדברת עם אנשים , ונשלחת אולי לתחרות ארצית על השואה ועל כן אני החלטתי לכתוב שיר שבא לי מהלב : "אותה ילדה שצעדה בשביל הכסיל שרק מוצא אחד מכיר. השביל שהיה אז משמעותו רכה, יפה, וצלולה הפך לדבר שהילדה אף פעם לא שמעה. אימה כבר הלכה בשביל שפסעה, אך אף פעם לא חזרה להגיד לה איך היה. אביה אמר: ' אל תדאגי, נא ילדה. השביל יובילך אל הדבר הבא'. הילדה, הלכה לה ללא הבנה. אך כשחזרה כבר לא היתה לה את אותה הליכה. ראתה היא את הוריה, את אחיה ואפילו את סבתה הנכה. אך לחזור לעולם לא יכלה." "כשאצעד בשבילי המוות, כשארגיש אותם מתהלכים איתי, כשאביט בחייהם היומיומיים, כשאתייפח לי בדמעות יבשות למראה עיניי, אולי אצליח להבין מאיפה הם באים, אולי לא אשתמש במילה 'הם', אלא 'אני, עצמי' ."