על הצדק האלוהי.

חי אדר

New member
על הצדק האלוהי.

עדיין לא יבש הדיו,מהעיסוק בשאלת הצדק האלוהי.כמובן ששאלה זו, רק מצביעה, על קוצר יכולתו של האדם,לחרוץ משפט על הנעלם, והנסתר מנגד עיניו.עם זאת,במשנת הרמב"ם,נעשה ניסיון לנתק את הזיקה בין האסון לבין האדם.הרמב"ם גורס, כי בחינה מעמיקה, מלמדת, כי רוב האסונות והפגעים, מקורם ויסודם באדם.בחירתו של האדם היא זו המכוונת את צעדיו.ומבחינה זו,האדם, או החברה, אוכלת מפרי דרכה.כלומר האסונות הן תוצר עצמי של האנושות.ובהקשר לזאת גם השואה.זהו הרעיון הגלום בסיפור אדם וחוה המופיע בפרק ב´ מספר בראשית.בו ניתן לאדם הרשות, לאכל מכל פרי הגן,פרט לעץ של טוב ורענאסר עליו.יש להדגיש, כי אין הכוונה עץ מהעולם הבוטני. אלא ´עץ´, במובן של ניהול החיים על בסיס של עצות ורעיונות, המורכבים מיסודות של טוב ורע.אלו רעיונות שהן תוצר עצמי של החברה,והן מושתתות בעיקר, על כחות ואינטרסים שונים.ומטבע הדברים,כל אחד, או כל קבוצה,תובעת לעצמה, את הבכורה.ובמסלול המרוץ הזה,לעיתים, נוצרת היתנגשות,בין בעלי אינטרסים שונים, ומנוגדים. ובהתאם למטרות ולשאיפות נעשים מעשים,למימוש וכיבוש היעדים.ויש שלא בוחלים בשום אמצעי, להשגת, ולהשלטת רצונם על הזולת.ומהם ושכמותם, באים הפגעים והאסונות.ולכן, אין מקום כלל, להטיל אחריות על ה´. אך עם זאת, אין זה אומר שהוא לא קיים.והוכחת מציאות קיומו,מושגת ע"י התבוננות.כלל גדול הוא: אם יש חוק אזי יש מחוקק.וכל מי שמתבונן רואה שיש חוקיות בטבע.ואם בהכרח שיש מי שחוקקם, והטביעם.
 
למעלה