על העצב והיאוש

[תם ונישלם]

על העצב והיאוש

בסניף בני עקיבא בו צילמתי את כף המאזניים, מצאתי, בנוסף ליהירות ותחושת העליונות, גם את הפן הנמוגד - תחושת נטישה על ידי האל, ותחושת מצוקה נוראה.

 

[תם ונישלם]

וזו התפילה

הנישאת בבתי הכנסת, כל פי מצוות רבני "הציונות הדתית"

 

[תם ונישלם]

נאמר לי , כי תפילה זו החליפה

את התפילה לשלום ראשי המדינה וכי "אויבינו הקמים לבקש את נפשנו" הם ממשלת ישראל וצבא ישראל.

 

[masorti]

תפסיק לחפש סנסציות...

אז יש כמה בתי כנסת בהתנחלויות מסוימות ששם שינו. ביג דיל. אפשר לחשוב שלא ידוע לנו שיש מיעוט קיצוני גם ביש"ע. יותר חשוב שתבדוק האם הזרם המרכזי בציונות הדתית שינה כפי שהבאת או לא. כדי שתבין עד כמה קשה לבטל תפילה לשלום מלכות, ואיזה התפתלויות עשו היהודים כדי להתחמק מכך כשהיה צריך... קרא את הלינק הזה. (מתוכו קרא את החלק "התפילה לשלום המלכות והמדינה") אז לחשוב ש'חת-שתיים מבטלים בארץ את התפילה לשלום המדינה.

 

[שפם המקובלים]

../images/Emo45.gif צודק בהחלט!

קרא את העיתון "בשבע" אם אתה באמת רוצה ללמוד על אותו מיעוט קיצוני.

 

[masorti]

וכי עתון "בשבע" המליץ על שינוי?

תביא לינק. לא אמרתי שכל יש"ע הוא מיעוט קיצוני. (אני יודע שאצלך כל מי שימינה מ"חץ" ומרצ הוא מיעוט קיצוני) אמרתי שבתוך אוכלוסיית יש"ע יש גם מיעוט שהוא קיצוני.

 

[שפם המקובלים]

אפשר לדעת למה נמחקה תשובתי?

 

[שפם המקובלים]

טוב, במקום לינק

קרא ותיהנה. רוצה עוד- רק תבקש.

 

[masorti]

ואיך זה קשור לנושא השירשור?

לא עתון "בשבע", ולא התפילה לשלום המדינה. אפילו לא מאמר של נציג הציונות הדתית.

 

[שבולת ירוקת העין]

למען הסר ספק

לא נמחקה הודעה שלך לא על ידִי וכנראה לא על ידו של מישהו אחר בדקתי בהודעות המחוקות, ואין סימן לאחת כזאת. ייתכן ששלחת ולא עלתה כמנהג התפוז מדי פעם.

 

[שפם המקובלים]

../images/Emo51.gif מצטער שחשדתי בכשרים.

 

[עפרונית מהודרת]

המ-פ-ל-צ-ת ../images/Emo190.gif

 

[mucool2]

הפסוק

"ושבו בנים לגבולם" יכול לקבל שתי פרשנויות מנוגדות בהקשר הזה.

 

[שבולת ירוקת העין]

זה היה

בתקופת ההתנתקות "להיט" גדול בפי תושבי גוש קטיף ומתנגדי ההתנתקות תְּפִלָּה לְעָנִי כִי-יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ: ה' שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא: אַל-תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי [הַטֵּה-אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי:] (תהלים קב) ואני לא הייתי מתארת את זה כתחושת נטישה של האל, אלא דווקא פנייה אליו בזמן צרה, מתוך אמונה שהוא היחיד שיכול להושיע.