על העיוורון

על העיוורון

זוזה סראמאגו בספרו על העיוורון מתאר עולם שבו כולם עיוורים, אומנם לא עיורון רגיל, שחור אלא עיוורון שבו העיוורים רואים הכל לבן. לבן בוהק, שורף בעוצמתו. אני מסתכל על הארץ הזאת על הפורום הזה ואני מבין גם אנחנו חיים בעל העיוורון עולם שבו כולם עיוורים, עיוורים מדינית , עיוורים חברתית. גם רוב העם שהצביע לליכוד למרות הכל. וגם הכותבים המנומסים בפורום הזה שיורקים לי ולחברים שלי בפרצוף בכך ש"לא בא להם לשרת בקרבי". או לשרת בכלל... אני כלכך מקווה שכמו בספר המדהים והמזעזע הזה העיוורון ייפסק כמו שהתחיל בפתאומיות. מילה אחרונה, בספר יש רק אישה אחת שרואה את הכל בעולם של העיוורים, האשה מדריכה את כל העיוורים בסביבתה להמשיך ולחיות. איפה האשה הזאת עכשיו? נועם. נ.ב- למי שזוכר את ההתלבטות שלי מהמכתב דעה של חייל. הצבעתי מרצ. :)
 

iceviper

New member
אני שמח שהצבעת מרצ

אבל אני לא מבין על מה התרעמת... אני אישית לא עשיתי שירות קרבי,ואני לא מוצא ששירותי היה יותר חשוב או פחות חשוב מלוחם. כל אחד והתפקיד שצה"ל מייעד לו. שירות בצבא זה דבר הכרחי במציאות של היום,אני בהחלט חושב שהשירות בצבא יכול להיות מותנה מטעמי דת ומצפון אבל כל עוד זה לא נקבע ע"פ חוק,הסרבנות פסולה בעיני,וגם הסברתי לך את הטיעונים שלי נגד סרבנות שטחים בפרט.אתה יכול לקבלם או שלא לקבלם,אבל זוהי דעתי.איני יורק לך בפרצוף,אני פשוט חושב שאתה טועה.
 

yeshgvul

New member
שלום נועם. אין לך סיבה להרגיש כך

הסרבנים מוכנים לשלם מחיר על מעשיהם, ומוכנים גם לשרת את החברה בשרות אזרחי מועיל לא פחות. לא מדובר על "לא בא להם" אלא על נימוקים הרבה יותר עקרוניים.
 
למעלה