על הלחם לבדו

על הלחם לבדו

מדברים לא מעט על ריבוי במלים לדברים שעושים בהם שימוש רב, מספרים למשל שלאסקימואים מלים רבות לשלג וליפאנים מלים רבות לאורז, ולנו יש ציה, שממה, ישימון, ערבה, מלחה, מדבר וחרבה במקום Desert אחד ויחיד של האנגלים. דבר דומה צומח בהקשר הזה ללחם, פעם זה היה גוש חום מאורך שנפרס לפרוסות, עד כמה שאני זוכר במקורות הוא פשוט לחם. עם הזמן הצטרפו החלה, הלחמניה, הצנים והפיתה, והיום יש ג'בטה, ביסקוטים, צ'פטי, אינג'ירה, באגט... ובכלל אדם צריך קורס הכשרה לפני שהוא נכנס ללחם ארז או לתושיה (הם עוד פועלים?). בינתיים מרבית הסוגים עדיין הם "לחם" + תוספת תאורית, כמו לחם יווני עם זיתים, או לחם כפרי צרפתי, אבל אם יהיה לזה מספיק ביקוש אני מניח שיום אחד גם הם ישאו שמות משלהם.
 

אטיוד5

Active member
הזכרת לי ...

פריט מעניין בתפריט מסעדה שפקדתי ביום חמישי האחרון: כריך עזים. אותי זה הצחיק.
 

D o r o t h y

New member
זו לא חוכמה

חלק גדול מהמלים שאמרת הן שמות של לחם בשפות אחרות - ג'בטה, ביסקוטים, צ'פטי, אינג'ירה, באגט. סך הכל יש כמה סוגי לחם שנמצאים על המדפים בצורה כזו או אחרת מזה שנים. מה זה משנה אם הלחמניה היא לחמנית פרג או ג'בטה? לחמניה היא לחמניה. ופיתה יכולה להיות צ'פטי או לחם גרוזיני, אבל בסופו של דבר זו פיתה. וזהו. ולאטיוד - כריך עיזים זה באמת מצחיק. במיוחד אם הרגניים יוצאות מהצדדים.
 

D o r o t h y

New member
דווקא יפה

רגניים כשמתכוונים להגיד קרניים. או אזניים. שיהיה
 
למה? למה? למה?

לא את כל המלים אני מכיר, אבל באגט בפרנסאווית זה מקל, ג'באטה אני לא יודע מה זה אומר באיטלקית אבל לחם זו מילה אחרת, ביסקוטים זה שם יחודי בצרפתית לביסקוטים (דה), ונשאר לבדוק מה קורה בהודו ואתיופיה. האמת היא שלא ממש משנה מה המשמעות המקורית של המילה, feta ביוונית זה גבינה (כלומר ש"גבינת פטה" זה ביטוי אווילי כמו עוגת קייק), מה שתופס לי את תשומת הלב זה הצורך המתגבר שלנו במלים בתחום הלחם, ואולי בכלל בתחום הגסטרונומיה, הנושא הזה עומד יותר ויותר במרכז תשומת הלב, נהיה עשיר יותר ודורש יותר אוצר מלים. נהיינו בלסנים.
 

shellyland

New member
ככה, ככה, ככה!

אני רק רוצה להזכיר שהשכילו אותנו כבר בעבר שהמילים השונות שיש לאסימואים עבור השלג רובן למעשה אותה מילה בדיאליקטים אסקימואים שונים. הקץ למיתוס.
 

D o r o t h y

New member
מישהו מכר לך אשליות, מותק

זה פשוט כדי לעשות כסף. לחם אחיד עולה משהו כמו 3 שקלים. למה למכור את זה כשאפשר למכור לחמניה קטנה בהרבה, במחיר הרבה יותר גבוה? אז קוראים לזה ג'בטה ומוכרים את זה במחיר כפול. הכל עניין של כסף.
 

Tonjin

New member
אם הלחם היה לבדו, היתה מספיקה מילה

אחת בלבד.... הנחת היסוד שלך מוטעית, לדברים שעושים בהם שימוש רב ישנן בד"כ מספר מועט של מילים (לדוגמא - כסא, מכונית וכו') ברגע בו ישנן מספר וריאציות על נושא קיים אנו נזקקים למילים חדשות (שרפרף, דרגש, ספסל, הדום, כורסא או משאית, משפחתית, בולדוזר, פיק-אפ, וואן, SUV וכו'...). למעשה בדוגמא שלך הבאגט, הצ'אפטי והג'אבטה ("נעל-בית" באיטלקית - לשאלתך בהודעה אחרת, ע"ש הצורה של הלחם) מקבילים יותר לסובארו, פג'ו וג'יפ (בניגוד למכונית- ספורט, מירוץ, מנהלים)... זה לא רק בתחום הגסטרונומיה, עם הקדמה באות המותרות, עם המותרות הווריאציות על נושאים קיימים והחשיפה להם ומשם אין ברירה צריך בשבילם גם מילים... ואגב, עד כמה שידוע לי ליפנים אין מילים רבות לתיאור אורז, אולי 2-3 או קצת יותר, שאחת מיועדת לתאר את גרגיר האורז הלא-מבושל, השנייה באה לתאר אורז מבושל והשלישית (אאל"ט) לתאר את צמח האורז עצמו.. מה שמעניין הוא שזו השנייה משמשת גם כמילה ל"אוכל" ו"ארוחה", תופעה שקיימת אגב גם בסינית... לגבי האסקימוסים, הייתי שמח לקבל הפנייה להודעה קוטלת המיתוסים, לפי הידוע לי מספר המילים לתיאור שלג אמנם לא עומד על המספר המוגזם 250 (כפי ששמעתי לא אחת) אלא על כ25-30. מניסיון אישי אני יכול להעיד שהמספר אינו מוגזם, מי שמבלה כמה שעות בשלג בכל-יום במשך כמה חודשים רצופים יכול לשים לב לשינויים גדולים מאד, איכות השלג (ואיתה גם הטקסטורה, החלקלדות, הרטיבות והחספוס) משתנים לאין-ערוך באותו מקום לא רק מיום ליום אלא גם פעמים מספר לאורך היום (מיקום השמש, משחקי אור וצל, שינויי טמפרטורה, שינוי ברוח ותנועה או מעבר על השלג גורמים לשינוי) מה שגורם שינויים בקלות התנועה על השלג, הצורה החיצונית שלו ובטחון התנועה עליו...
 
לגבי שלג ואסקימואים

שמעתי פעם (אגדה אורבנית?) על חבורת אסקימואים שהובאו על ידי מכון מחקר למקום כלשהו על מנת שיבנו שם איגלו וילמדו את האחרים איך עושים את זה. האסקימואים הגיעו, הסתכלו סביב ופרצו בצחוק: זה לא שלג. בשפתם יש מילה אחת לשלג שממנו עושים איגלו, ומה שחיכה להם היה מה שניתן בשפתנו לכנות אולי "שלג אביבי" שלא מתאים לכך.
 
למעלה