על הכסף

[האזרח דרור]

על הכסף

במקרה נפל לידי ספרו של קנת גלבריית משנת 1975 על הכסף (בעברית). הספר מתאר את ההסיטוריה של הכסף , גלגולים שונים שלו, ומעורבות שלו בפרשיות שונות. שיטות שונות של כסף ותבניות כלכליות- היסטוריות שונות. לדוגמא: עד אמצע המאה ה 20 היה מקובל על הכל כמעט שמה שמוסרי וטוב הוא כסף על בסיס הזהב\ כסף או כל סחורה בעלת ערך בפני עצמה. כסף נייר נחשב (ובמידה מסויימת של צדק) לדבר בלתי מוסרי. למה בלתי מוסרי - היות ובתקופות בהן זרימת המידע היתה קשה יותר מאשר היום, היה קל בהרבה לנצל את העדר הגיבוי ולהדפיס כסף בצורות רבות. עוד דוגמא מאלפת היא עד כמה פרשיות כמו המהפכה הצרפתית ואמריקנית היו קשורות להמצאת כסף נייר (ארה"ב) או כסף שהיה אמור להעיד על בעלות על אדמות (צרפת). בשני המקומות למהפכנים, לא היה כסף לממן את המהפכה שלהם, וגם לא היו אמצעים לגבות מיסים (אזרחי ארה"ב לא היו מוכנים שיגבו מהם מיסים, גם עם ייצוג). הפתרון היה הדפסה של כסף כדרך לגביית מס - סניוראז', ובעקבות כך - אינפלציה. פרשיות אלו הושכחו על ידי היסטוריונים היות וכסף שכזה נחשב לבלתי מוסרי. - בארה"ב - בסיס הטבק החזיק מעמד כ 200 שנה. בסיס הזהב לעומת זאת החזיק מעמד רק 100 שנה גלבריית מביא תוך כדי הטקטס כמה חוקים : - כסף רע תמיד דוחק החוצה כסף טוב. כסף רע כמו מטבעות מזוויפות נשאר במחזור (היו תקופות בהן היו 380 סוגים שונים של זיופי מטבעות בשוק), כסף טוב נשאר בידי האנשים (הדוגאמות כללו גם זהב, וויסקי, טבק וכו'). . - דורות החווים אינפלציה (או ניצול לרע של מוסד הכסף) חוששים ממנה מאוד ובונים מוסדות שונים למניעתה. עם הזמן, החשש נעלם, ומוסדות שונים מנוצלים שוב ושוב כדי להדפיס כסף וליצור אניפלציה. מדהים לראות את כל השיטות השונות של א. בניית אמון ב. עסקים כרגיל ג. אינפלציה ורווחי אינפליציה ד. משבר. גלבריית מתאר לדוגמא את האינפלציה הגדולה שנגרמה באירופה שלשאחר 1493 עקב יבוא הזהב - ובעיקר הכסף מדרום אמריקה הכבושה על ידי ספרד. היות והמטבעות היו של מתכות אלו, נגרמה אינפלציה גודלה שהתפשטה בגלים מספרד לכל אירופה. תאור מעניין שלו הוא כיצד האינפלציה סייעה להתפתחות הקפיטליזם. המשכורות והוצאות רבות אחרות היו צמודות למחירים הישנים. ולעומת זאת, המחירים עלו . כלומר המרווח והרווחים של היזמים עלו, ואיתם הפער הכלכלי בין אלו המתפרנסים ממכירת עבודה וקרקע לעומת אלו המוכרים מוצרים. הנקודה הזאת האלתה אצלי נקודה מהעבר. יכול להיות שעקומת פיליפס נכונה בכל זאת? כלומר - אינפלציה יכולה לגרום גם כיום להפרשים מאין אלו. השכר (למעט במשוואת הכלכליות) אינו צמוד לאינפלציה, ואילו מחירי הסחורות ולכן גם המרווח והרווח - צמודים גם צמודים. פעול יוצא הוא שאחת ההשפעות של אינפלציה אינה רק מס למי שמדפיס את הכסף אלא למי שהכנסותיו צמודות למחיר, והוצאותיו אינן צמודות למחיר. כלומר אינפלציה יכולה לגורם לירידה באבטלה על ידי 2 מנגנונים נפרדים: 1 מצד אחד העניים השכירים נהיים עניים יותר, היות ושכרם נשחק - ולפכיך הרווזרות שלהם קטנות והנכונות שלהם לעבוד גדלה. 2. מצד שני, רווחי בעלי המפעלים גדלים, והכסף שיש להם לביצוע השקעות וליזום מיזמים חדשים גדל - שהרי מה עוד יעשו בכספם ? מהצד השני הקשר הזה אינו חד משמעי ויש כמה תהליכים נוספים אותם אינפלציה יכולה לגרום : 1. התמוטטות אמון במערכת הבנקאות. 2. אגירה של כסף באצמעות השקעה בנכסי נדל"ן או הברחתו לאמצעי אוגרי ערך אלטרנטיביים אחרים כמו מט"ח או זהב. 3. התרששות של בני המעמד הבניוני - ולפיכך ירידה בביקושים לסחורות הנמכרות למשק (שאינן לייצוא). 4. שינוי בבעלות על נדל"ן ויחסי חובות- גם בארץ בשנות ה80 וגם בצרפת שלאחר המהפכה נוצר מצב בו הלוואת גדולות הוחזרו בן לילה - היות והם הוצמדו לערכים ישנים של הכסף ומשנוצר בו פיחות נוצר דווקא הקטנה של פערים או לפחות שינוי של הנוף האנושי כאשר לווים (עשירים ועניים) יכלו לשלם את חובם בקלות , ולעומת זאת בעלי הלוואות או מי שאגר את ממונו בצורה כספית איבד את עושרו במהירות. לדיון פורה אודה.

 

[דור לוי]

שמת לב ש...

בהקשר לאמירה שלך:עם הזמן, החשש נעלם, ומוסדות שונים מנוצלים שוב ושוב כדי להדפיס כסף וליצור אניפלציה. מדהים לראות את כל השיטות השונות של א. בניית אמון ב. עסקים כרגיל ג. אינפלציה ורווחי אינפליציה ד. משבר. שמת לב שכבר היום מבטלים את המנגנונים של תקופת האינפלציה:

בחשבונאות חוזרים לכללי הדיווח הנומינלי, יורדים מחוק המיסוי בתנאי אינפלציה.

בפקדונות יורדים מההצמדה וכד' כמה זמן עבר?

 

[קוקימן]

אין רע בלי טוב וטוב בלי רע

והכל תלוי את מי שואלים. כשהדולר יורד היצואנים מוחים - אבל רק אלו שמיצאים לגוש הדולר, אלא אם הם גם מייצאים לגוש היורו.

 

[Boogieman]

על עקומת פיליפס.

לא שיש לי מושג מה זה אבל אני רוצה להתייחס לקטע הבא: " הנקודה הזאת האלתה אצלי נקודה מהעבר. יכול להיות שעקומת פיליפס נכונה בכל זאת? כלומר - אינפלציה יכולה לגרום גם כיום להפרשים מאין אלו. השכר (למעט במשוואת הכלכליות) אינו צמוד לאינפלציה, ואילו מחירי הסחורות ולכן גם המרווח והרווח - צמודים גם צמודים. פעול יוצא הוא שאחת ההשפעות של אינפלציה אינה רק מס למי שמדפיס את הכסף אלא למי שהכנסותיו צמודות למחיר, והוצאותיו אינן צמודות למחיר. כלומר אינפלציה יכולה לגורם לירידה באבטלה על ידי 2 מנגנונים נפרדים: 1 מצד אחד העניים השכירים נהיים עניים יותר, היות ושכרם נשחק - ולפכיך הרווזרות שלהם קטנות והנכונות שלהם לעבוד גדלה. 2. מצד שני, רווחי בעלי המפעלים גדלים, והכסף שיש להם לביצוע השקעות וליזום מיזמים חדשים גדל - שהרי מה עוד יעשו בכספם ?" זה נכון במיד מסויימת, אבל כמו כל מודל כלכלי מקובל, זה לא מביא בחשבון גורמים שנמצאים מחוץ למודל. אני יכול לחשוב על כמה גורמים: 1. מדד האבטלה לא תלוי רק בנכונות העובדים לעבוד אלא גם בהיצע שיש בשוק העבודה והיות שהאינטרס של המעסיקים הוא להסתפק במינימום עובדים (כדי לחסוך בעלויות) ולקבע מצב שהביקוש לעבודה עולה על ההיצע (כדי לשמור על משכורות נמוכות) המצב הוא של אבטלה תמידית. 2. יצירת מקומות עבודה חדשים מתרחשת כשהדבר כדאי מבחינה כלכלית וזה קורה כשלאנשים יש כסף לבזבז, במצב של אינפלציה אין לאנשים יותר מדי כסף לבזבז ולכן זה לא משתלם לפתוח עסקים חדשים ולהעסיק יותר עובדים. 3. כשה"נכונות" לעבוד גדולה בגלל הקטנת הרזרבות, העובדים יהיו מוכנים לעבוד תמורת שכר יותר נמוך וכך לא יהיה להם כסף לבזבז והמשק יכנס למיתון. 4. רווחי בעלי המפעלים לא תמיד מובילים למיזמים חדשים שיוצרים מקומות עבודה. חלק מהרווחים הולכים לצריכה פרטית של המאיון העליון, הכסף גם יכול לשבת בבנק ולצבור ריבית בלי ליצור מקום עבודה אחד, הכסף יכול ללכת לפירסום, פיתוח מוצרים חדשים ושיחוד פוליטיקאים. כל הדברים האלה כמעט ולא יוצרים מקומות עבודה חדשים. גם אם נוצרים מקומות עבודה חדשים, כמו שאנחנו רואים, מדובר בד"כ במשרות חלקיות וזמניות בשכר נמוך, זה מביא ליותר רווחים אבל לא לשיפור באיכות החיים של כלל הציבור.

 

[CRONE]

דבר אחד לא לקחת בחשבון

במצב של אינפלציה הכסף מאבד את ערכו במהירות כמו כן יש צורך בעדכון כמעט יומי של מחירי הקניה והמכירה, מה שמביא לכך שאנשים יוציאו במהירות את כל הכסף הזמין שבידיהם לפני שיאבד מערכו, במקביל בתי עסק יעדיפו שהכסף ישב בסחורה או בחומרי גלם על המדף מאשר "יעבוד עבורם בבנק" (באינפלציה - יתמסמס להם בבנק). מה שיביא למתח רווחים גבוה לגידול מהיר של הפעילות במשק לצמיחה מהירה ולגידול בביקוש לעובדים, שאם לא ימומש באמצעות הבאת עובדים זרים יביא לבסוף גם לעליית השכר במשק. או במילים אחרות מי שירוויח הם העסקים הקטנים והבינוניים שיוכלו להתאים את עצמם במהירות לתנאי שוק שמשתנים מדי יום, ועובדיהם שידעו לדרוש יותר ממעביד שמרוויח הרבה כסף מעצם זה שהעסק שלו עובד, אבל מתקשה להכשיר עובדים במשק דינמי. מי שנפגע אלו הארגונים הגדולים שעד שהחלטה שלהם תיושם בשטח היא תהיה לא רלוונטית, המוני העובדים שלהם ששכרם בנוי מהסכם ארוך טווח ויש להם הרבה מה להפסיד מהפרתו, כל עובדי המגזר הציבורי , כל הגופים הציבוריים שהתקציב שלהם יגמר הרבה לפני סוף השנה, ובעיקר יתרות המטבע של המדינה. ומי שלא מאמין שיבדוק מה קרה פה באמצע שנות ה 80

 

[האזרח דרור]

תאור מעניין

לפי מה שאתה אומר דווקא ני מבין את ההפך שעסקים קטנים בעצם מרווחים פחות מאינפלציה? כי שכר העובדים שלהם נשחק פחות. לעומת זאת, מפעלים גדולים מוכרים במחיר משתנה, ואילו השכר שהם משלמים חייב להשחק (אפילו עדכון שבועי של השכר יגרום לשחיקה שכן העבק ירוויח את השטח בין גרף עולה ברציפות לבין משטח של מרובעים ). מעניין אם למישהו יש נתונים על זה ועל מה שקרה בשנות השמונים. ביכלר וניצן?

 

[Boogieman]

לקחתי בחשבון.

מה שאתה אומר נכון למשק סגור, אבל תמיד אפשר לשים את הכסף בחשבון דולרי בליכטנשטיין וכך לא להפגע מהאינפלציה. על ארגנטינה שמעת? חוץ מזה, למה בדיוק אתה מתכוון ב"אנשים יוציאו במהירות את הכסף הזמין שלהם"? מי שאין לו כסף זמין (שזה הרוב) לא יוציא אותו ומי שיש לו יעדיף להוציא אותו מהארץ ולאו דווקא לקנות בו דברים. עסקים יעדיפו סחורה על המדף על פני כסף בבנק רק אם מחירי הסחורות הם יציבים או צפויים לעלות, ובמקרים רבים, כמו אופנה ואלקטרוניקה, סוחרים שישאירו סחורה על המדף ייאלצו להיפטר ממנה במחירי הפסד עקב השינויים המהירים בשוק.

 

[האזרח דרור]

הבהרות

1. אנשים שמקבלים שכר בכסף יוציאו אותו מהר על סחורות. לדוגמא אנשים בגרמניה בזמן האינפלציה היו ממלאים מכונית בסחורה ביום קבלת התשלום היות וכעבור כמה ימים הוא היה מאבד את ערכו.

 

[CRONE]

בזמן אינפלציה

ההשקעה המשתלמת ביותר היא סחורה על המדף, כמובן בתנאי שאתה יודע בוודאות שתשתמש בה או שהיא תימכר ולא תתקלקל או תתיישן. אחרי הכל בתנאי אינפלציה מחירי הסחורות עולים תמיד ובמהירות. ובאשר ליתרון לכאורה שיש לעסקים גדולים מכיוון שהם משלמים משכורת קכבועה אך מוכרים במחיר משתנה, בפועל תהליך קבלת ההחלטות בחברות גדולות ארוך ומסורבל כאשר למנהלים בשטח סמכות מוגבלת למדי. בעוד שבעסקים קטנים ובינוניים ההחלטות מתבצעות ומיוסמות ONLINE בהתאם לתנאי השוק (ביעילים שבהם כמובן - האחרים יקרסו ומהר), מה שמאפשר להם להרוויח מתמורות מהירות בשוק עוד לפני שבארגונים הגדולים מחליטים מה לעשאת.

 

[Boogieman]

אני חושש שאני לא מסכים.

אמנם אני לא יודע כלום על הצד הטכני של הכלכלה אבל בכל זאת... סחורות על המדף הן השקעה רווחית בעיקר כשמדובר בחמרי גלם שתמיד יש להם ביקוש, אני בטוח שיש עוד דברים אבל הנה כמה דוגמאות לסחורות שאסור להשאיר על המדף: מזון וכל דבר אחר שיש לו חיי מדף לא ארוכים במיוחד. בגדים שיהיו מחוץ לאופנה עד שיגמר הבלגאן ויימכרו במכירת חיסול. משחקי מחשב, מוזיקה וכל דבר אחר שכפוף לאופנה תרבותית מתחלפת (דיסקים של מוצארט, להבדיל, אפשר להשאיר על המדף הרבה זמן). כל מה שקשור למחשבים, מצלמות דיגיטליות ומכשירים אלקטרוניים משוכללים אחרים, הם יכולים להיות פאסה עד הזמן שלאנשים יהיה כסף בשבילם. מכוניות. ועוד לא דיברנו על מי שמוכר שירותים שאותם לא ממש אפשר לאכסן על מדף. לגבי החברות הגדולות והקטנות. חברה גדולה, כמו תאגיד בינ"ל למשל, עוסקת בהרבה מאוד תחומים בהרבה מקומות שונים ולכן יכולה להתאים את עצמה בקלות למצבים העסקיים במדינות השונות. לעומת זאת, עסק קטן, שתלוי בתחום אחד ובמקום אחד יכול להתרסק יותר בקלות. שוב, אני לא בדיוק ספץ בכלכלה אז תקן אותי אם טעיתי כאן.

 

[האזרח דרור]

שניכם צודקים וטועים

שני האלמנטים קיימים ולא סותרים. חברה קטנה נהנית מיותר גמישות בזמן אבל אם מדובר באינפלציה שמתמשכת על פני זמן ממושך (כמו אינפליות הגדולות של שנות ה80 בארץ, או גרמניה בשנות ה 20) אזי נראה לי שהחברה יכולה לקבוע מדיניות מחירים סבירה. חברה גדולה נהנית מיותר גמישות בכל הנוגע לגישה לספקים, סחורות שונות, שווקים שונים וכו' - לדוגמה חברה העוסקת ביבוא ויצוא נהנית משער דולר גבוה כשהיא מייצאת וסובלת ממנו ביבוא - אבל בכל מקרה היא יכולה לכסות הוצאות קבועות ולשרוד זמנים קשים כשיש לה יותר "מלאי חמצן" יחיסת לפירמה קטנה המתמחה בשוק קטן. ביחס לסחורות. נראה לי שבוגימן טועה. אפילו חומרי גלם היו בבעיה אם יש ירידה בביקוש לאורך זמן שכן יש ירידה גם בייצור. אבל עד כמה שאני יודע, דווקא מה שמאפיין אינפלציה הוא מדפים ריקים. אם יש לך כסף כדאי לך לקנות מהר היום, ולא לחכות למחר. כל מי שאין לו דרך אחרת לשמור על הכסף שלו (לדוגמא להעביר אותו למט"ח או לשמור אותו בצורת נדל"ן) קונה מהר את הסחורות - (ואם אפשר אולי בני קיימא שאולי חלק מהערך יחזור במכירה) - ובדרך כלל אלו שאין להם הרבה מרווח נשימה - כלומר העניים יותר והעסקים הקטנים (שאם יש להם רווח ממהרים לרכוש חומרי גלם מהספקים)

 

[Boogieman]

לגבי הסחורות.

מה שאני טוען הוא שאי אפשר להגיד שסחורה על המדף היא השקעה טובה בתקופה של ריבית. היא יכולה להיות השקעה טובה ויכולה להיות השקעה גרועה, תלוי בטיב הסחורה ומצב השוק. בוא ניקח שני מקרים קיצוניים, יהלומים על המדף הם השקעה טובה, הם לא מתקלקלים והמחיר שלהם ישאר גבוה יחסית, גם פלח השוק שלהם לא הולך לשום מקום. מצד שני, חבית בירה על המדף היא השקעה גרועה כי אם לא ישתו אותה תוך חודש היא תחמיץ וההשקעה תלך לאיבוד. אז ככל שעסק עוסק בתחומים רבים יותר סיכויי ההשרדות שלו גדוליפ יותר, תאגיד שבבעלותו מכרה יהלומים ומבשלת בירה יחזיק מעמד יותר בקלות מפאב. אלא אם כן האנשים, בגלל הריבית, ימהרו להוציא את כספם על בירה לפני שהמחיר שלה יעלה וכך גם ישכחו את המצב הקשה לכמה שעות.