על החינוך בישראל

רותי777ח

New member
על החינוך בישראל

הגיעני במייל. אני חושבת שזה רלוונטי לכל הורה בישראל, גם לאלו שילדיהם לומדים בכפר אדומים: "מכתב של המחנכת של אורן...להורים שלום, זה לא סוד שהמצב במערכת החינוך רק הולך ומחמיר עם השנים, ואני סבורה שאתם מודעים לכך. במהלך השבת קיבלתי מייל ובו מכתב תגובה (שכתבה אחת המורות) ליו"ר ארגון ההורים, שלא מבינה מה רוצים המורים.., ובחרתי לשלוח אותו גם לכם על מנת שתעזרו לנו להילחם את המלחמה הכואבת הזו ותזעקו ביחד איתנו - רק שיתוף פעולה שכזה יכול להביא לשינוי משמעותי במערכת החינוך. להלן המכתב: הורים יקרים, אתם יוצאים לעבודה מוקדם בבוקר ושולחים לנו ילד עם/בלי סנדוויץ'-אנחנו דואגים, שלא יהיה רעב, אנחנו נותנים לו משהו מהאוכל שלנו. אתם שולחים ילדים, שישבו שעות רבות ליד מקרן טלוויזיה וצפו באלימות- ואתם דורשים, שנדביר את אלימות הילדים. אתם שולחים ילדים, שנכחו במריבות שלכם לפני/במהלך/ אחרי גירושין ואתם רוצים, שנרגיע אותם. אתם שולחים ילדים, שלא לימדתם לדחות סיפוקים ואתם נותנים לנו ללמד אותם. אתם שוכחים לקרוא להם סיפור בערב, לדבר אתם, לשחק איתם ואתם רוצים, שנעשיר אותם, שנעלה את הישיגיהם הלימודיים. אתם שוכחים לקנות/ להכין אתם מערכת של ספרים וחוברות ואנחנו דואגים לצלם להם. אנחנו מקבלים אותם כל יום מחדש בכל המצבים, עם כל השגיאות והחסכים ואנחנו מארגנים אותם, משלבים אותם, סולחים להם, מכילים אותם. הכיתות מלאות עד אפס מקום ואתם שוכחים לזעוק יחד אתנו, שזה בלתי אפשרי. ילדים לקויי למידה משולבים בכיתות רגילות ואתם לא דורשים להם/לנו סייעות. הפערים החברתיים הגדולים בחברה נמצאים גם בכיתות ההטרוגניות שלנו, ואין פוצה פה ומצפצף. המשכורת שלנו היא מן הנמוכות בעולם המערבי, והצפיות מאתנו היא לקסמים/נסים/ פלאים ואקרובטיקה. ולו רק תמכתם בנו והייתם מבינים את מאבקנו- היינו אומרים דיינו... ולו רק תמכתם בילדיכם שלכם- היינו אומרים דיינו. ולו רק הבנתם לאילו מצבים אבסורדיים ובלתי אפשריים מכניסים את מערכת החינוך - היינו אומרים דיינו. היום זועקים על השחיתות במערכת המיסוי, המצב במערכת החינוך אינו טוב יותר. ואם לא נזעק, אנו מועלים בתפקידנו, ואם אינכם מצטרפים למחאתנו, אתם מועלים בתפקידכם לדאוג לחינוך ילדיכם. בואו נלחם יחדיו למען עתיד ילדיכם/ילדינו. מורה ואם בישראל!"
 
מערכת החינוך

כל מילה נכונה, כולל האחריות של ההורים והתרבות לחלק ניכר מהבעיות. אבל אין פה שום דבר מעשי שום הצעה לפיתרון מה זה בואו נילחם לעשות מה בדיוק? מה ההצעות הקונקרטיות? אשמח לתמוך במאבק המורים (ולדעתי גם הגננות נמצאות באותו מקום) אם חוץ מלתאר לי את מה שאני יודעת וכואבת היו מגדירים יעדים ברורים לשינוי ותיקון. אין לי מושג על מה הולכים התקציבים במשרד החינוך. אני מניחה שיש יותר מידי מנגנון ופחות מידי כסף מגיע לשטח. הייתי רוצה לראות כיתות קטנות יותר, פחות ימי חופש שהם עול נוראי על ההורים וגם הילדים לא מי יודע מה צריכים אותם (בלשון המעטה), הייתי רוצה לראות משכורות וכבוד למורים כמו שהיה כשסבא שלי היה מורה. אבל אין לי מושג מה באמת קורה מאחרי הקלעים. וקשה לי לתת גיבוי אוטומטי למערכה של המורים מול משרד החינוך בלי לדעת מה הצעדים המדוייקים שהם מבקשים לעשות. רפורמה זה נורא נחמד, אבל לכי תדעי מה יש באותיות הקטנות. אם מישהו יודע יותר פרטים, אשמח לשמוע
 

רותי777ח

New member
פתרון אופרטיבי

נכון שנראה על פניו שאין כאן פתרונות מעשיים, אולם אני חושבת שהקריאה של הכותבת לתמוך במורים היא אופרטיבית ביותר. ולו רק מפני שהילדים שלנו לומדים מאיתנו ואם אנחנו מביעים חוסר כבוד והערכה למורים הילדים ינהגו בהתאם....
 

אלי202

New member
חוסר כבוד והערכה?

רותי היי ! המכתב של המחנכת הזאת רק מקומם אותי. על איזה כבוד והערכה אנחנו מדברים כאן? ראי באיזה בוטות חוסר כבוד והערכה כלפי ההורים נוהגת המחנכת הזאת. אני מצטער אבל לא זו הדרך למשוך למאבק משותף.
 

אלי202

New member
אגב, ניתן לשרשר את זה

המתדלק יגיד - לא הייתי צריך לתדלק - אם לא היית נוסע ברכב. ניתן לרוץ עם זה ככל שהדמיון מפליג.
 

רותי777ח

New member
זה קצת מזכיר לי מריבת אוהבים

מגיע שלב שלא ברור מי התחיל אבל ברור שרק אם אחד מהרבים יתחיל להתנהג בכבוד אז יבוא שינוי. אני מסכימה איתך שהמכתב הזה מראה את הגישה של המורים ואני חושבת שאנחנו נמצאים היום במצב שבו המורים הם נגד ההורים ולהיפך. אני מקווה שאתה מסכים אותי שחייבים לעשות משהו כדי לשנות את המצב הזה ושיש צורך דחוף בשיפור במערכת החינוך. ברור לי גם שמבחינה מערכתית הממשלה לא רואה בחינוך ערך (ראה מקרה אסתרינה טרטמן..) ובכל מקרה לא עושה די כדי לשפר את התנאים. לפיכך הדרך היותר בטוחה לשנות משהו הוא איחוד כוחות של המורים וההורים. זה לא יקרה אם כל צד ימשיך להתבצר בעמדתו ויגיד "תראו איך הם מתייחסים אלינו". לכן אני כהורה ולא כמורה מרגישה צורך לחשוב על ההתנהגות שלי ולחשוב איך אני יכולה לתרום לשינוי במצב הזה. לכן, באופן אישי, אשתדל לא לדבר סרה באף מורה של ילדיי גם אם תהיה לי ביקורת. בוודאי לא ליד הילדים. מבחינתי מה שהמורים אומרים - קדוש.
 

אלי202

New member
לרותי..............

רותי היי! רק ע"מ שיהיה ברור - אני תומך באופן מלא במחאת המורים ובהחלט אני מאמין כי הדרישות שלהם צודקות - אנחנו לא מנותקים מהמציאות . אני מסכים איתך כי יש צורך לאיחוד כוחות במאבקם של המורים ובמערכת החינוך בכלל . הורים ומורים כאחד............ מאחר והוצג כאן מכתב של "מורה ואם בישראל" התייחסתי אליה ולסגנון הכתיבה שלה בלבד. לטעמי מכתב מזלזל, בוטה מתנשא .
 

רותי777ח

New member
קראתי את המכתב המקורי שוב

ואני מבינה מה מכעיס אותך, אבל וזה אבל גדול אני בטוחה במליון אחוז שהילדים שלך לא נופלים בקטגוריות שהיא מזכירה אבל לצערי יש הרבה מאד ילדים שכן מגיעים לבית הספר בלי אוכל, בלי ציוד... יש הרבה ילדים שחשופים להרבה אלימות מהטלויזיה וכו' וכו'. המורה הזאת לא המציאה את הדברים, הם פשוט לא מנת חלקי ולא מנת חלקך. לכן אני לא חושבת שצריך להיות כל כך ביקורתיים כלפיה. מה גם שמכתבים כאלו נועדו להיות קיצוניים כי כך הם מושכים את תשומת הלב שלך. המשך טוב, רותי
 

אלי202

New member
ממש לא כך........

רותי שוב.................הייייי אנחנו לא מנותקים מהמציאות. המציאות מוכרת וידועה לכולנו................... אין קשר לילדיי או לבן השכן, תאמיני לי שאני יודע לעשות את ההבחנה. מורה שחותמת את מכתבה - כמורה ואם בישראל - רצוי היה : א. שתשנה את תרבות כתיבתה . ב. אם כותבת את המכתב כאם - רצוי היה שתפנה - באנחנו - ולא באתם (הרי היא לא מגדלת רובוטים בביתה).
 
למעלה