על הורים ויחסים ...

mich78

New member
על הורים ויחסים ...

איך הוריכם הסתדרו עם החתנים/כלות שלהם
האם היחס אליכם השתנה אחרי שהתחתנתם
 

m i t a l y

New member
../images/Emo13.gif

את חתן מס' 1 הם שנאו אבל מכיוון שפחדו שאשאר "לבד", תמכו בנישואין וקיוו לטוב. הסתדרו איתו? לפחות העמידו פנים... אחרי 4 שנים, התגרשתי. הם פחדו מאוד. מה, בחורה צעירה בת 32 תישאר מעכשיו ועד עולם ככה? ללא בן זוג? אבל אני הפתעתי אותם, ולאחר 5 שנים התחתנתי שוב והפעם לבחור מקסים שמבוגר ממני ב-14 שנה. (כן, כן, יש הבדל בין להיות נשואה למישהו בגילך פחות או יותר לבין להיות נשואה למישהו מבוגר בהרבה). הם אהבו אותו, אוהבים אותו ובקשר אלי: אני בטוחה שהם יותר רגועים ובטוחים... מה אצלך? מה מביא אותך לכתוב את השאלה הזו?
 

mich78

New member
אהממ אהמממ

מה מביא אותי לכתוב את השאלה... הערה צינית בארוחת צהרים של יום שבת, הערה שלא היתה במקום בסיטואציה מסויימת. בעלי אדם נפלא, שעוזר מתי שמבקשים, והם ביקשו, ואנחנו בלי לחשוב פעמים עזרנו, רק שנראה שאין שם הכרת תודה, והדברים נתפסים כמובנים מאליהם ... מה גם שגרתי בדירה לבד והם לא ביקרו הבנתי, היום אני מתקשה להבין ולהסביר מדוע הם נמנעים להגיע אלינו למרות שהזמנו כמה פעמים, נראה שהיחס שקיבלתי כל השנים מוכלל על בעלי אוטומטית. רואים את ההבדלים בקבלה בין בעלי לבין חבר של אחותי, וזה צורם
.
 

pf26

New member
אבי מאד אהב את בעלי

נהגתי להתלוצץ שאם נפרד הוא ישאר בקשר איתו ולא איתי - ביתו... אמא שלי (כשעוד דיברה איתי) אמרה רק מילים טובות על בעלי, אבל טרחה להשמיץ את הוריו. כשנולדו הנכדים הקנאה בהוריו העבירה אותה על דעתה והיא דיברה באופן די מחריד על הסבא והסבתא השניים (ממש כמו שהתבטאה לגבי הורי אבי). אבל היחס אל בעלי היה תמיד בסדר גמור. לא היה שינוי אחרי החתונה. היחס תמיד היה מקבל ותומך בבחירה שלי.
 

גלבועא

New member
תודה לך מיק ../images/Emo140.gif

נתת לי את שאלת הסקר של השבוע. ולשאלתך עצמה: הוריי לא סבלו את גיסתי, אשת אחי הגדול. כל כך לא סבלו אותה שזה היה מביך. [אלה היו אנשים שקשקשו כל חייהם על אהבת האדם, התעלמות ממוצא עדתי, התיחסות לגופו ולא לכיסו ומה לא] את גיסתי הצעירה הם נטו לחבב, אבל לא ממש חיבבו כי לדעתם היא כזסו וכזו וכזו. [ אלה האנשים שהתחייבו בפנינו שיכבדו כל בחירה שלנו] היחידה שזכתה לאהבה אמיתית היתה זוגתי [נו טוף, היא ממוצא זהה לשל אמי, אללה ירחמה]. בזכותה פתאום הפכתי גם נסבל על ידי הוריי.
 
שאלה ממחשבת (כזו שדורשת מחשבה)

אם אני חושב על זה מהפן הזה: לגבי שתחייה, היחסים בסדר, לא חמים אבל גם לא מנוכרים, לא נראה לי שאמרו 'היא משהו, משהו'. לגבי האמצעית הם מחבבים את בעלה ומעריכים אותו ותמיד יש אבל בסוף המשפט. לגבי הבכירה: כל מי שהביא נפסל ומי שהם הביאו נפסל על ידה.
 

alona 9

New member
לגבי הבכור

הם בחנו טוב טוב ועם זכוכית מגדלת ניסו לחפש מגרעות, תמיד טיפטפתי להם שהיא "מתנה" גדולה למשפחה,ואכן כך.. ימנו על כף יד אחת (אמי,אבי לצערי כבר לא) משפטים שאמרה במשך שנות הנישואין (36
) אשר כביכול, פגעו בהם ועדיין.....יקבלו עודף, אוהבת אותה מאד מאד את כלתם של הורי שעבורי היא גיסה מושלמת..
 

maybesure

New member
../images/Emo192.gif

אמא שלי תמיד מזכירה לי שזכיתי ביותר מפיס. באמת יש לי אחלה גבר. מסתדר מצויין עם הורי והם מסתדרים נפלא איתו. וכן גם איתי מאז ומתמיד בלי קשר לנוכחותו בחיינו. לגבי גיסתי - אשת אחי.. הנושא טעון, ולאמי מלא טענות כלפיה החל מכך שאינה מבשלת ואינה בלבוסטה, המשך בביקורת על חינוך הילדים וכלה בקיטורים על השעות הרבות אותן היא מקדישה לקריירה במקום לבעל/בית/ילדים. על תאוותה לבילויים ועוד ועוד. איזה מזל שאני הבת שלה ולא כלתה
 
למעלה