על הורים ובע"ח ...

mich78

New member
על הורים ובע"ח ...

|מיאו| האם הוריכם נתנו לכם לגדל בע"ח כולשהוא ?
האם הוריכם התנגדו לבע"ח בבית ?
מה היה יחס הוריכם לבע"ח בכלליות ?
 

maybesure

New member
תמיד

מאז שאני זוכרת את עצמי הורי הרשו לי לגדל בעלי חיים. היו לנו כלבים, חתולים, דגים, ציפרים. לעיתים גם שימשנו מעוןם זמני לבע"ח מן הבר שהיו פצועים או חלשים. יחסם של הורי היה בעיקר חמלה, מתן מקום מגורים לחיה שאומצה. לא הרבה פינוקים וליטופים. היום, בהיתי אם בעצמי, אני מאפשרת לילדי לגדל בעצמם בע"ח: הבת, בת 17 אחראית מזה 9 שנים לשני כלבי הפינצ'ר של המשפחה. הבן, בן 11, אחראי ל 8 החתולים שלנו. אין תחליף לערך החינוכי שהטיפול בבע"ח, טיפוחם ודאגה לשלומם, מקנים לילדים ומכין אותם לחייהם הבוגרים. הן ילדי והן אני נכונים תמיד ללטף ולפנק את בע"ח שברשותנו. כל בעלי החיים גרים בחצר יחדיו. בנוסף מפעם לפעם מתארחים אצלנו בע"ח מן הבר שחלו או נחלשו-ומוחזקים בהקדם אל הטבע. מצורפת תמונה של עורב שנמצא מכוסה בגריז ולא יכל לעוף, הוא התארח אצלנו שבועיים לאחר שזכה לניקוי אצל הוטרינרית (שעשתה זאת ללא חיוב כספי!) ולאחר התחזקותו. אגב, הוא הואכל במזון כלבים יבש לפי המלצת מטפל של הגן הזאולוגי בחיפה. העורב שוחרר אל הטבע מיד כשהתחזק מספיק והצליח לעופף.
 

m i t a l y

New member
תמיד...

תמיד הרשו אבל... כבר כתבתי על כך בעבר, אני לא אוהבת חיות בגלל שכלב תקף אותי בילדותי כך ש... החיה היחידה שגידלנו בבית היו דגים והסיבה שהורי טענו תמיד שאני חולמנית ובעלת דמיון עשיר היא שבתור ילדה הייתי יושבת שעות ליד האקווריום ומסתכלת עליהם...
 
אצל הורי היה מצב מוזר../images/Emo107.gif

אבי גידל כלבים בחצר, ורק הוא ואחי טיפלו בהם. אמי ואני פחדנו מהם פחד מוות. כשהילדים גדלו, הם בקשו כלב, ובמשך יותר מ - 20 שנה החזקנו כלב בבית. בדיוק לפני שנה האחרון מת מזקנה, וזהו. כלב הוא כמו תינוק שלא גדל לעולם, והעול היה כבד מידי.
 
היו לנו המון בעלי חיים

חתולים, כלבים, תרנגולות, אתון. הורי אהבו בעלי חיים ואיפשרו לנו לגדל.
 

alona 9

New member
הסב והכלב ../images/Emo107.gif

בילדותי,לא יכולנו לגדל כלב בבית,אמי היתה חולה...(מחלת הנקיון) בביתי שלי,גידלנו כלב,הוא היה בן שבוע כשהגיע,ובגיל 15 הורדם, אהבה מיוחדת היתה בן סם להורי,במיוחד בינו לאבי, בגיל 3 חודשים אצל הווטרינר,יושב על ברכי מחובר לאינפוזיה, הנייד לא מפסיק לצלצל סבא וסבתא דואגים,שואלים לשלומו, כשגרנו בקרבתם,אבי היה מגיע כמעט מידי ערב כדי להוציאו לטיול, מתנות קטנות לנכדותיו..עצם, או עוגיות ממולאות ריבה.. לכלב, הוא חשב שגם הכלב צריך לפעמים להתענג על ממתקים. כשעברנו לישוב מרוחק הם הגיעו לבקר פעם בשבוע, הכלב היה מזהה את קול מכוניתם כשעוד היו בקצה הרחוב, היה מקשקש בחוזקה בזנבו ומוציא קולות בכי ויללה ..שמחה והתרגשות, בנותי כבר גדלו,ולאחר חיבוקים ונשיקות,חיש קל הן לחבריהם רצות, ומי נשאר לשעשע אותם?...הכלב כמובן, כלב הסקי ענק אשר מתרומם על שתי רגליו האחוריות כדי לחבק באהבה איש נמוך קומה,אחר כך שניהם על הנדנדה,והוא מכף ידו..עוגיה ועוד עוגיה עברו עוד שנים ואבי חלה,ואלינו,הוא הפסיק להגיע, הכלב השמח, הפך למופנם ועצוב,ידעתי שהוא חסר לו מאד..האיש האהוב.
 

mich78

New member
../images/Emo24.gif

אצלנו לא היה אפשרי לגדל בע"ח (הורי לא אוהבים)ולנו הילדים דווקא תמיד היתה חיבה הבאתי מה שיכולתי (דגים - שנים רבות, לתקופה קצרה אוגרים - הצעקות שחטפתי שבאתי אותם
)לאחר שעזבתי את הבית ועברתי לדירת שותפים, היתה חסרה לי נורא החברה, מישהו שמחכה לי בבית
סיבה לחזור הביתה ולהפסיק לשוטט בין בתי החברות...לאחר שנתיים - התחלפו שותפות ואני הבאתי את חומי
שנמצא איתי כבר 3 שנים .. חתול מקסים שלימד אותי איזה כיףזה ללטף.. ולחבק... תמיד קופץ ומחכה ליד הדלת, מתעורר איתי בבוקר, ובשעות הצורך מעיר אותי (לקבל את האוכל שלו) ..
 
למעלה