על הדרכה רוחנית
- פותח הנושא dharmax
- פורסם בתאריך
משעמם מחץ בקומונה שלך
אבל יש לי רעיון בשבילך. מכיוון שהחברים בקומונה מעדיפים לגלוש בפורום מדיטציה המרתק, בחר לך איזה כינוי סמלי אחר ולך לעורר מהומות בפורום. ואז כשכבר לא ניתן יהיה לנהל דיונים סבירים בפורום תוכל לחזור בשמך הרגיל ולהציע לחברים לחזור לקומונה, כאילו כלום. פשוט ויעיל. איך לא חשבת על זה קודם?
אבל יש לי רעיון בשבילך. מכיוון שהחברים בקומונה מעדיפים לגלוש בפורום מדיטציה המרתק, בחר לך איזה כינוי סמלי אחר ולך לעורר מהומות בפורום. ואז כשכבר לא ניתן יהיה לנהל דיונים סבירים בפורום תוכל לחזור בשמך הרגיל ולהציע לחברים לחזור לקומונה, כאילו כלום. פשוט ויעיל. איך לא חשבת על זה קודם?
יאללה עכשי אני נגד כולם (פורום האבקות חחחח)
אינקא תפסיק לחלק ציונים לאנשים זה שאתה לא יכול לסבול את עצמך אנחנו לא אשמים
תלמד להכנס פנימה ולא להוציא החוצה דרמקס אם יש לך מה לומר תאמר את זה כאן תשאל למה האגו מוביל אותך לאני ושלי וכה ואם אתה רוצה שאנשים יבינו את כוונתך תפסיק עם המילים האלו המפוצצות בטיבטית או הודית ותסביר את האג'נדה שלך בעברית קלה כדי שכולנו נוכל להנות מכך...יותר מידי מילים (קבל זאת באהבה) ואחרי כל השנים שאתם מתעסקים ברוחניות עולה השאלה האלו פירות המדיטציה?
אינקא תפסיק לחלק ציונים לאנשים זה שאתה לא יכול לסבול את עצמך אנחנו לא אשמים
צופה יקר
תודה על כל הכוונות הטובות אם יש לך שאלות קונקרטיות, אשמח להתייחס אליהן. אתה נותן הוראות... הבא ננסה להחליף את זה בעצות, מה דעתך? וקבל גם את זה שלא אקבל את עצותך, מדי פעם, או אולי בדרך כלל, או אולי אפילו תמיד - בהתאם למה שאני מוצא לנכון, כי זו דרכו של עולם, וזו דרכו של דהרמקס. הערה כללית לגבי כתיבתי: יש טקסטים שכתובים (אותו דבר לגבי שיחות/הרצאות של ממש) ומכוונים לרוב האנשים, ויש למיעוט, ויש למיעוט שבמיעוט, ויש שמכוונים אפילו לאדם יחיד. הטקסט הזה, בודאי שלא מיועד לרוב האנשים. ברכות
תודה על כל הכוונות הטובות
אם יש לך שאלות קונקרטיות, אשמח להתייחס אליהן. אתה נותן הוראות... הבא ננסה להחליף את זה בעצות, מה דעתך? וקבל גם את זה שלא אקבל את עצותך, מדי פעם, או אולי בדרך כלל, או אולי אפילו תמיד - בהתאם למה שאני מוצא לנכון, כי זו דרכו של עולם, וזו דרכו של דהרמקס. הערה כללית לגבי כתיבתי: יש טקסטים שכתובים (אותו דבר לגבי שיחות/הרצאות של ממש) ומכוונים לרוב האנשים, ויש למיעוט, ויש למיעוט שבמיעוט, ויש שמכוונים אפילו לאדם יחיד. הטקסט הזה, בודאי שלא מיועד לרוב האנשים. ברכותשאלות קונקרטיות
1.האם הספר יוגא וסישטה הוא חלק מהספרים שתחת הכותרת בודהיזם? 2.האם חמלה היא תכונה אנושית נילמדת? 3.האם ניתן להסביר חמלה? 4.מה תפקידה של מדיטצית החמלה? 5. האם זה נכון שבבודהיזם ההארה קוראת ספונטאנית ללא קשר לתירגול וללא קשר לכמות ההשקעה? ואם כן אז מדוע ללכת בדרך הזו? 6.האם נכון שהדרך הבודהיסטית האמיתית היא דרך ללא מסלול? 7. האם אתה מכיר את המשפט ,שאת המובס לא ניתן לנצח? ברכות קד קידה (עושה פליק פלאק לאחור ושפגאט) "אני לא בודהיסט ולא מגדיר את עצמי בכלל"
1.האם הספר יוגא וסישטה הוא חלק מהספרים שתחת הכותרת בודהיזם? 2.האם חמלה היא תכונה אנושית נילמדת? 3.האם ניתן להסביר חמלה? 4.מה תפקידה של מדיטצית החמלה? 5. האם זה נכון שבבודהיזם ההארה קוראת ספונטאנית ללא קשר לתירגול וללא קשר לכמות ההשקעה? ואם כן אז מדוע ללכת בדרך הזו? 6.האם נכון שהדרך הבודהיסטית האמיתית היא דרך ללא מסלול? 7. האם אתה מכיר את המשפט ,שאת המובס לא ניתן לנצח? ברכות קד קידה (עושה פליק פלאק לאחור ושפגאט) "אני לא בודהיסט ולא מגדיר את עצמי בכלל"
->
1.האם הספר יוגא וסישטה הוא חלק מהספרים שתחת הכותרת בודהיזם? ממש לא. הוא נכתב הרבה לפני תקופתו של שקיאמוני. יש קוים משותפים רבים מאוד מין הסתם, במשנה של היוגה וסישטהא לבין הבודהיזם. 2.האם חמלה היא תכונה אנושית נילמדת? לדעתי כן. 3.האם ניתן להסביר חמלה? ההסבר המקובל הוא, לעניות דעתי, בהפשטה יתרה - רצון/נטיה/התכוונות לכך שמושא החמלה ישתחרר מסבל. זה כמובן עמוק הרבה יותר, מכיוון שזה כרוך בהבנה אינטימית של סבלו של מושא החמלה - ממש להרגיש את הסבל שלו (זה לא מחייב הזדהות או הצמדות). 4.מה תפקידה של מדיטצית החמלה? א. לעזור למושא החמלה ב. זה אחד ה skillful means -זה עוזר מאוד למתרגל עצמו, בכך שהוא ממיס את האגו, ומשפר את המוטיבציה. להמחיש זאת, דמיין אדם שצריך להתגונן בפני תוקף... והוא גם במצב בו הלחימה שלו מתוגברת בהבנה, שהתוקף בה לתקוף את משפחתו - אשתו וילדיו, ולא רק אותו. המוטיבציה שלו תהיה גדולה בהרבה, כנמרה המגינה על גוריה. 5. האם זה נכון שבבודהיזם ההארה קוראת ספונטאנית ללא קשר לתירגול וללא קשר לכמות ההשקעה? התשובה הקצרה היא: לא. ואם כן אז מדוע ללכת בדרך הזו? 6.האם נכון שהדרך הבודהיסטית האמיתית היא דרך ללא מסלול? התשובה הקצרה היא: לא. הבינונית: ממש לא. 7. האם אתה מכיר את המשפט ,שאת המובס לא ניתן לנצח? כן. משפט טוב. ברכות ותודה לילה טוב
1.האם הספר יוגא וסישטה הוא חלק מהספרים שתחת הכותרת בודהיזם? ממש לא. הוא נכתב הרבה לפני תקופתו של שקיאמוני. יש קוים משותפים רבים מאוד מין הסתם, במשנה של היוגה וסישטהא לבין הבודהיזם. 2.האם חמלה היא תכונה אנושית נילמדת? לדעתי כן. 3.האם ניתן להסביר חמלה? ההסבר המקובל הוא, לעניות דעתי, בהפשטה יתרה - רצון/נטיה/התכוונות לכך שמושא החמלה ישתחרר מסבל. זה כמובן עמוק הרבה יותר, מכיוון שזה כרוך בהבנה אינטימית של סבלו של מושא החמלה - ממש להרגיש את הסבל שלו (זה לא מחייב הזדהות או הצמדות). 4.מה תפקידה של מדיטצית החמלה? א. לעזור למושא החמלה ב. זה אחד ה skillful means -זה עוזר מאוד למתרגל עצמו, בכך שהוא ממיס את האגו, ומשפר את המוטיבציה. להמחיש זאת, דמיין אדם שצריך להתגונן בפני תוקף... והוא גם במצב בו הלחימה שלו מתוגברת בהבנה, שהתוקף בה לתקוף את משפחתו - אשתו וילדיו, ולא רק אותו. המוטיבציה שלו תהיה גדולה בהרבה, כנמרה המגינה על גוריה. 5. האם זה נכון שבבודהיזם ההארה קוראת ספונטאנית ללא קשר לתירגול וללא קשר לכמות ההשקעה? התשובה הקצרה היא: לא. ואם כן אז מדוע ללכת בדרך הזו? 6.האם נכון שהדרך הבודהיסטית האמיתית היא דרך ללא מסלול? התשובה הקצרה היא: לא. הבינונית: ממש לא. 7. האם אתה מכיר את המשפט ,שאת המובס לא ניתן לנצח? כן. משפט טוב. ברכות ותודה לילה טוב
קודם כל תודה אני שמח שאפשר גם אחרת
לגבי הספר הוא פשוט מקסים אותי כל פעם מחדש, כנראה שהוא מדבר לכל הרמות...קראתי אותו כבר כמה פעמים וכל פעם כאילו אני קורא ספר אחר מומלץ! לגבי חמלה מכיוון שאני פריק של קרישנמורטי הוא מחלק את הכל למיינד אוניברסאלי ול"אני" אינדיבידואלי, שהוא מורכב מסה"כ כל הידע והחינוך שלנו..לדבריו חמלה הוא מושג שלא ניתן להגדרה כמו אהבה אינטיליגנציה ויופי.לטענתו חוסר היכולת שלנו לתאר את המושגים הללו מעיד על זה שהם מתקיימים רק במקום שה"אני" לא קיים ויש חדירה של המיינד האוניברסאלי. ולכן הם מושגים שאינם נלמדים הם מופיעים שהאגו מתמוסס. לגבי חמלה אינדיבידואלית יש לה מושא והיא יותר רחמים מאשר חמלה..החמלה שקרישנמורטי מדבר עליה היא ללא מושא היא זרם קוסמי ממש כמו האהבה שהיא להכל ולא למושא. חמלה כמו אהבה אם היא תלויה במושא היא נופלת אלי זה מאוד מדבר ....לגבי בודהיזם אין לי מושג הספר היחיד שקראתי המתים והחיים הטיבטי רינפוצ'ה נדמה לי דיבר אלי ריגעי החסד שהוא חווה בעזרת מוריו ועל הסברי הבארדו של אחרי המות.דבר שהזכיר לי את ריגעי החסד שלי אתה מוזמן לקרוא, ומוזמן לשתף אותנו בתובנות של הבודהיזם (כמובן ברמה שנבין כולנו) לגבי הספונטאניות של ההארה אתה טוען שזה לא כך אז האם יש מליוני בודהיסטים מוארים? תודה
לגבי הספר הוא פשוט מקסים אותי כל פעם מחדש, כנראה שהוא מדבר לכל הרמות...קראתי אותו כבר כמה פעמים וכל פעם כאילו אני קורא ספר אחר מומלץ! לגבי חמלה מכיוון שאני פריק של קרישנמורטי הוא מחלק את הכל למיינד אוניברסאלי ול"אני" אינדיבידואלי, שהוא מורכב מסה"כ כל הידע והחינוך שלנו..לדבריו חמלה הוא מושג שלא ניתן להגדרה כמו אהבה אינטיליגנציה ויופי.לטענתו חוסר היכולת שלנו לתאר את המושגים הללו מעיד על זה שהם מתקיימים רק במקום שה"אני" לא קיים ויש חדירה של המיינד האוניברסאלי. ולכן הם מושגים שאינם נלמדים הם מופיעים שהאגו מתמוסס. לגבי חמלה אינדיבידואלית יש לה מושא והיא יותר רחמים מאשר חמלה..החמלה שקרישנמורטי מדבר עליה היא ללא מושא היא זרם קוסמי ממש כמו האהבה שהיא להכל ולא למושא. חמלה כמו אהבה אם היא תלויה במושא היא נופלת אלי זה מאוד מדבר ....לגבי בודהיזם אין לי מושג הספר היחיד שקראתי המתים והחיים הטיבטי רינפוצ'ה נדמה לי דיבר אלי ריגעי החסד שהוא חווה בעזרת מוריו ועל הסברי הבארדו של אחרי המות.דבר שהזכיר לי את ריגעי החסד שלי אתה מוזמן לקרוא, ומוזמן לשתף אותנו בתובנות של הבודהיזם (כמובן ברמה שנבין כולנו) לגבי הספונטאניות של ההארה אתה טוען שזה לא כך אז האם יש מליוני בודהיסטים מוארים? תודה
->
לגבי הספונטניות של ההארה לעומת השאלה אם יש מליוני בודהיסטים מוארים: אינני מבין את השאלה. בכל אופן, מלמדים, שהארה היא דבר שאתה יכול לומר שהוא "ספונטני" מבחינה מסוימת, מכיוון שזה לא משהו שאתה עושה, יוצר או משיג ממש, כלומר, זה לא תוצאה סיבתית ישירה של משהו שאתה עושה (לא אנרגטי, לא שכלי, לא פיסי, לא כלום) בשום אופן. כמו שאמר טיך נאט האן: "זה כמו תאונה". אבל ה"מסלול" כפי שקראת לו, הוא מה שמכשיר אותנו לך שזה יקרה, או, שוב במילים של "טיך נאט האן" - הופך אותנו ל"מועדים לתאונה". מקווה שעניתי. לגבי יוגה וסישטהא: ספר מצוין, חזק, יחד עם זאת עשוי לבלבל מאוד, ואני חייב לו את חיי. התרגום לעברית, אגב, הוא לא ממש תרגום אלא תקציר (המקור ארוך בערך פי חמש) ויש בו שגיאות שעשויות לבלבל עוד יותר. למשל, החלפה של "אם רק" ב"רק אם" - את זה אני זוכר עד היום... ברכות
לגבי הספונטניות של ההארה לעומת השאלה אם יש מליוני בודהיסטים מוארים: אינני מבין את השאלה. בכל אופן, מלמדים, שהארה היא דבר שאתה יכול לומר שהוא "ספונטני" מבחינה מסוימת, מכיוון שזה לא משהו שאתה עושה, יוצר או משיג ממש, כלומר, זה לא תוצאה סיבתית ישירה של משהו שאתה עושה (לא אנרגטי, לא שכלי, לא פיסי, לא כלום) בשום אופן. כמו שאמר טיך נאט האן: "זה כמו תאונה". אבל ה"מסלול" כפי שקראת לו, הוא מה שמכשיר אותנו לך שזה יקרה, או, שוב במילים של "טיך נאט האן" - הופך אותנו ל"מועדים לתאונה". מקווה שעניתי. לגבי יוגה וסישטהא: ספר מצוין, חזק, יחד עם זאת עשוי לבלבל מאוד, ואני חייב לו את חיי. התרגום לעברית, אגב, הוא לא ממש תרגום אלא תקציר (המקור ארוך בערך פי חמש) ויש בו שגיאות שעשויות לבלבל עוד יותר. למשל, החלפה של "אם רק" ב"רק אם" - את זה אני זוכר עד היום... ברכות
הצצתי
השאלה ידועה וגם כל מי שיכול נתן את דעתו עליה. לי הפריע דבר אחד , והוא שמאמר כתוב במין נוסח דתי בודהיסטי אדוק , ואני , אין לי מה להעיר על ניסוח של איזה "קיצור שולחן ערוך" בודהיסטי . הדוסים הבודהיסטים שיתאימו להם פולחנים ומצוות לפי הבנתם . אם היה ניתן להסיר את כל הדבקויות בשקיאמוני ובמה שמתיימרת להיות תורתו , ובאמת לנסח איזה מסמך הצהרת כוונות בין תלמיד לבין מה שיכול ללמד אותו , אזי באמת יכול להיות כאן עניין לענות בו. ת"ח.
השאלה ידועה וגם כל מי שיכול נתן את דעתו עליה. לי הפריע דבר אחד , והוא שמאמר כתוב במין נוסח דתי בודהיסטי אדוק , ואני , אין לי מה להעיר על ניסוח של איזה "קיצור שולחן ערוך" בודהיסטי . הדוסים הבודהיסטים שיתאימו להם פולחנים ומצוות לפי הבנתם . אם היה ניתן להסיר את כל הדבקויות בשקיאמוני ובמה שמתיימרת להיות תורתו , ובאמת לנסח איזה מסמך הצהרת כוונות בין תלמיד לבין מה שיכול ללמד אותו , אזי באמת יכול להיות כאן עניין לענות בו. ת"ח.
התמסרות למורה
ההתמסרות למורה אכן קיימת כפרקטיקה חשובה בבודהיזם הטיבטי. אבל בתהרוואדה אין הדבר כך בכלל. וזה משום שבסוטות אין כלל הנחייה מטעמו של הבודהה להתמסר למורה. נכון שיש לתת אמון בבודהה, בדהמה ובסנגהה, אבל כאשר פונים אל הבודהה תלמידים לא מעטים ומבקשים ממנו שימנה יורש, או יאמר להם מה לעשות כאשר הוא ימות, הוא חוזר על המשפט: "עליכם לחיות כשאתם אי לעצמכם, מפלט לעצמכם ללא מפלט אחר; עליכם לחיות כשהדְהַמַּה היא אי בעבורכם, הדְהַמַּה היא מפלט בעבורכם ללא מפלט אחר." בוקר טוב, והלוואי וכל המריבות, האשמות והעלבות יתפוגגו אל חום היום...
ההתמסרות למורה אכן קיימת כפרקטיקה חשובה בבודהיזם הטיבטי. אבל בתהרוואדה אין הדבר כך בכלל. וזה משום שבסוטות אין כלל הנחייה מטעמו של הבודהה להתמסר למורה. נכון שיש לתת אמון בבודהה, בדהמה ובסנגהה, אבל כאשר פונים אל הבודהה תלמידים לא מעטים ומבקשים ממנו שימנה יורש, או יאמר להם מה לעשות כאשר הוא ימות, הוא חוזר על המשפט: "עליכם לחיות כשאתם אי לעצמכם, מפלט לעצמכם ללא מפלט אחר; עליכם לחיות כשהדְהַמַּה היא אי בעבורכם, הדְהַמַּה היא מפלט בעבורכם ללא מפלט אחר." בוקר טוב, והלוואי וכל המריבות, האשמות והעלבות יתפוגגו אל חום היום...
מה קרה לך בננדי?
אם תראה אדם שילמדך ממה להמנע וינהלך בדברי מוסר ובשום שכל - לך בעקבות חכם זה כלכתך אחרי מי שנושא אוצרות , כי כל ההולך בעקבותיו ימצא נשכר. הנח לו ויוכיח , הנח לא וילמד הנחח לו ויאסור את הבלתי יאה הטובים יאהבוהו , הרעים ישנאהו. הכסיל הלועג להדרכתו של המקודש , של הנבחר , של הנעלה - מחיש את אובדנו. דהמפדה. עד כאן לגבי הסוטרות. אני תמיד שמח על הזדמנות ללמד , אפילו ללמד בודהיזם.
אם תראה אדם שילמדך ממה להמנע וינהלך בדברי מוסר ובשום שכל - לך בעקבות חכם זה כלכתך אחרי מי שנושא אוצרות , כי כל ההולך בעקבותיו ימצא נשכר. הנח לו ויוכיח , הנח לא וילמד הנחח לו ויאסור את הבלתי יאה הטובים יאהבוהו , הרעים ישנאהו. הכסיל הלועג להדרכתו של המקודש , של הנבחר , של הנעלה - מחיש את אובדנו. דהמפדה. עד כאן לגבי הסוטרות. אני תמיד שמח על הזדמנות ללמד , אפילו ללמד בודהיזם.
אמון במורה, או חשיבותו שו מורה באופן כללי
אינה אומרת כי יש להתמסר למורה. לפי הבנתי, התמסרות טוטאלית למורה, כמו במסורות הינדואיות לדוגמא, או במסורת הטיבטית היא דבר אחד, ואילו אמון במורה, באדם חכם או בחבר לדרך הרוחנית (מה שנקרא kalyanamitta), היא לא אותו הדבר. כשהבודהה היה בחיים, היתה חשיבות גדולה לאמון בו ובמה שלימד. אבל הבודהה הוא גם המייסד, ולכן סיפור חייו מהווה אידיאל למתרגל. הבודהה התעורר ללא עזרת מורה. גם ישנו סוג של בודהה (paccekabuddha), שזוכה להתעוררות לבד, והוא אינו מלמד כלל. מה כל זה אומר, שלא חייבים מורה, התורה עצמה מספיקה. זו הסיבה שהבודהה סירב למנות יורש, הוא ראה בדהמה, בתורה שלימד, את המפלט. הציטוט שהבאת מהדהמפאדה (אשמח למראה מקום), מתייחס אל אותו אדם שלועג לחכם. ללעוג לאדם חכם שיכול ללמד אותנו, לא אומר דבר על התמסרות למורה כמקור המפלט. בכל מקרה, במסורת התהרואדה למורה יש חשיבות רבה, אך לא נדרשת התמסרות ולא נדרש ממך לראות במורה את הבודהה. זוהי התייחסות קצת אחרת לתפקידו של המורה. היחס הוא יותר של "חבר רוחני", כפי שהבודהה התייחס לעצמו לעיתים קרובות
אינה אומרת כי יש להתמסר למורה. לפי הבנתי, התמסרות טוטאלית למורה, כמו במסורות הינדואיות לדוגמא, או במסורת הטיבטית היא דבר אחד, ואילו אמון במורה, באדם חכם או בחבר לדרך הרוחנית (מה שנקרא kalyanamitta), היא לא אותו הדבר. כשהבודהה היה בחיים, היתה חשיבות גדולה לאמון בו ובמה שלימד. אבל הבודהה הוא גם המייסד, ולכן סיפור חייו מהווה אידיאל למתרגל. הבודהה התעורר ללא עזרת מורה. גם ישנו סוג של בודהה (paccekabuddha), שזוכה להתעוררות לבד, והוא אינו מלמד כלל. מה כל זה אומר, שלא חייבים מורה, התורה עצמה מספיקה. זו הסיבה שהבודהה סירב למנות יורש, הוא ראה בדהמה, בתורה שלימד, את המפלט. הציטוט שהבאת מהדהמפאדה (אשמח למראה מקום), מתייחס אל אותו אדם שלועג לחכם. ללעוג לאדם חכם שיכול ללמד אותנו, לא אומר דבר על התמסרות למורה כמקור המפלט. בכל מקרה, במסורת התהרואדה למורה יש חשיבות רבה, אך לא נדרשת התמסרות ולא נדרש ממך לראות במורה את הבודהה. זוהי התייחסות קצת אחרת לתפקידו של המורה. היחס הוא יותר של "חבר רוחני", כפי שהבודהה התייחס לעצמו לעיתים קרובות
לבודהה היו תלמידים מתאימים
שהוא בעצמו סיפר על חכמתם הרבה ויכולתם המופלאה (ואני מדברת רק על תלמידים שהם ארהנטים, קרי, משוחררים). תלמידים אלו, כמו מהאמוגלנה, סאריפוטה, דהמדינה וכדומה, לימדו אחרים עוד כשהבודהה היה חי. אני יכולה להעריך למה הבודהה לא מינה יורש, אבל אני בהחלט לא יכולה לקבוע בפסקנות. נראה לי, שזה היה מכוון לכך, שהיורש היא התורה עצמה, ולא אדם מסוים. במיוחד לאור מספר סיפורים בסוטרות, בהם מתואר לדוגמא התפלגות בין תלמידיו של מורה מסוים (כנראה מהאוירה, מייסד הג'ייניזם) לאחר מותו. התלמיד שסיפר זאת לבודהה, שואל אותו מה עליהם לעשות כאשר הבודהה ימות, והבודהה חוזר על מה שכבר כתבתי למעלה, שכל אחד הוא מפלט ואי לעצמו, ושהדהמה (teachings) היא המפלט והאי. בסביבה רוחנית, בה למורה היתה חשיבות עליונה, נראה כי הבודהה בכוונה לא מינה לעצמו יורש. כדי להדגיש את המסע האישי שכל אדם צריך לעשות, ואת התרגול הפנימי שנדרש כדי להשתחרר. לא המורה הוא החשוב, אלא התרגול והתובנות שמתעוררות מהתרגול.
שהוא בעצמו סיפר על חכמתם הרבה ויכולתם המופלאה (ואני מדברת רק על תלמידים שהם ארהנטים, קרי, משוחררים). תלמידים אלו, כמו מהאמוגלנה, סאריפוטה, דהמדינה וכדומה, לימדו אחרים עוד כשהבודהה היה חי. אני יכולה להעריך למה הבודהה לא מינה יורש, אבל אני בהחלט לא יכולה לקבוע בפסקנות. נראה לי, שזה היה מכוון לכך, שהיורש היא התורה עצמה, ולא אדם מסוים. במיוחד לאור מספר סיפורים בסוטרות, בהם מתואר לדוגמא התפלגות בין תלמידיו של מורה מסוים (כנראה מהאוירה, מייסד הג'ייניזם) לאחר מותו. התלמיד שסיפר זאת לבודהה, שואל אותו מה עליהם לעשות כאשר הבודהה ימות, והבודהה חוזר על מה שכבר כתבתי למעלה, שכל אחד הוא מפלט ואי לעצמו, ושהדהמה (teachings) היא המפלט והאי. בסביבה רוחנית, בה למורה היתה חשיבות עליונה, נראה כי הבודהה בכוונה לא מינה לעצמו יורש. כדי להדגיש את המסע האישי שכל אדם צריך לעשות, ואת התרגול הפנימי שנדרש כדי להשתחרר. לא המורה הוא החשוב, אלא התרגול והתובנות שמתעוררות מהתרגול.
אני שוב מסכים איתך לגבי הפרטים
אבל לא לגבי המסקנה. בדהמפדא כתוב "המוצא מפלטו בבודהא בתורה ובמסדר" , כאשר די ברור שהבודהא כאן הוא שם תואר שלדעתי מכוון על קיומו הרצוי של מורה. אם מורה לא קיים ומסדר לא קיים אזי אדם יצטרך להסתפק בתורה , שזו מילה יפה מאוד בעברית והיא מתאימה לדהמא יותר נהביטוי האנגלי המאולץ. לכן אני חוזר לנקודת ההתחלה שלי וטוען שקיומו של המורה הוא חלק מהתוואי הדתי הבודהיסטי , הוא לא יכול להיות מחוייב המציאות בגלל שהבודהיזם מנסה לתת מענה גם לנסיבות בהם לא קיים מורה. מכיוון שהבודהא הוא חלק מהתוואי , אזי ההתיחסות אליו בבודהיזם היא עניין דתי ולא נסיבתי. אי אפשר להתייחס אליה כעצה כללית שיש לה משמעות מחוץ לקונטסט הבודהיסטי.
אבל לא לגבי המסקנה. בדהמפדא כתוב "המוצא מפלטו בבודהא בתורה ובמסדר" , כאשר די ברור שהבודהא כאן הוא שם תואר שלדעתי מכוון על קיומו הרצוי של מורה. אם מורה לא קיים ומסדר לא קיים אזי אדם יצטרך להסתפק בתורה , שזו מילה יפה מאוד בעברית והיא מתאימה לדהמא יותר נהביטוי האנגלי המאולץ. לכן אני חוזר לנקודת ההתחלה שלי וטוען שקיומו של המורה הוא חלק מהתוואי הדתי הבודהיסטי , הוא לא יכול להיות מחוייב המציאות בגלל שהבודהיזם מנסה לתת מענה גם לנסיבות בהם לא קיים מורה. מכיוון שהבודהא הוא חלק מהתוואי , אזי ההתיחסות אליו בבודהיזם היא עניין דתי ולא נסיבתי. אי אפשר להתייחס אליה כעצה כללית שיש לה משמעות מחוץ לקונטסט הבודהיסטי.
בזמנו השקעתי מחשבה
מעמד הר סיני הרבה מילים נכתבו על מעמד הר סיני.מחשבות שעולות בי לאחרונה הן על ירידת האלוהים על הר סיני ודיבורו הישיר אל עם ישראל.מעמד מדהים שמה שארע בעיקבותיו זה מעשה העגל. אתם מבינים? אלוהים ירד להר-סיני, דיבר ישירות לעם והעם לא הקשיב. או במילים אחרות מורה(ובורא ) עולם יורד ומדבר אל האנשים(שאותם ברא) והם לא מקשיבים.. מה הטעם בבתי ספר וכל סוג של לימוד שהוא אם אלוהים לא הצליח ללמד את העם, איזה מורה יוכל ללמד את התלמידים שלו? איזה רב יכול לתלמידיו? באיזה ישיבה כנסיה או מסגד ניתן ללמוד? מה היתה הטעות של אלוהים? האם היתה טעות? האם היה שם מסר? מה היה חסר שם? ומה ההבדל בין זה שהם עשו את מעשה העגל לבין זה שהיום אנשים עושים את מעשה העגל? למה אז אלוהים העניש אותם מיד הרג בהם ואילו היום זה שונה? למה מעמד הר סיני הרגיז את אלוהים יותר מאשר אכילת פרי עץ הדעת? ישנם המון שאלות שניתן לשאול התשובות מעטות ורק חקירה אמיתית בלי כיסויים או אמירות "אבל אלוהים אמר, או לא ניתן לחקור את אלוהים" רק חקירה אמיתית תתחיל לתת תשובות. וכנראה מאמץ עצמי רגש אחריות של אחד כלפי עצמו כנות עצמית וחקירה פנימית ללא פחד כנראה שרק כך ניתן ללמוד לפחות חלקית את מה שניתן להבין מהלמידה הישירה שהיא שונה מרכישת ידע. למידה אמיתית היא סוג של חוויה ישירה כמו אהבה , משהו שלא ניתן להסבר. לא שימוש בחומר ישן (רכישת ידע) זהו הפתח להבנת העולם החדש שמתחדש כל רגע ורגע וכל אחד יכול לעשות את הצעדים רק בעזרת עצמו ואין משענת חיצונית שתוכל לעזור לאדם ללמוד (וגם לא לרכוש ידע)... בתי ספר ומורים טובים ככל שיהיו יכולים לעזור בבניית קרקע פוריה ללימודים אף אחד מהם לא יכול ללמד אדם אחר כמו שאמא יכולה להניח לפני ילדיה אוכל אבל אינה מסוגל ללעוס למענם ולבלוע. יש דברים שעל אדם לקחת אחריות ולא להטיף מוסר שהו סוג של שיחרור אנרגיה פנימית ויצירת אשליה של" אני עושה" להמעיט בדברים להרבות במעשים עם מודעות זה תחילת הדרך ליצירת אנושות חדשה.
מעמד הר סיני הרבה מילים נכתבו על מעמד הר סיני.מחשבות שעולות בי לאחרונה הן על ירידת האלוהים על הר סיני ודיבורו הישיר אל עם ישראל.מעמד מדהים שמה שארע בעיקבותיו זה מעשה העגל. אתם מבינים? אלוהים ירד להר-סיני, דיבר ישירות לעם והעם לא הקשיב. או במילים אחרות מורה(ובורא ) עולם יורד ומדבר אל האנשים(שאותם ברא) והם לא מקשיבים.. מה הטעם בבתי ספר וכל סוג של לימוד שהוא אם אלוהים לא הצליח ללמד את העם, איזה מורה יוכל ללמד את התלמידים שלו? איזה רב יכול לתלמידיו? באיזה ישיבה כנסיה או מסגד ניתן ללמוד? מה היתה הטעות של אלוהים? האם היתה טעות? האם היה שם מסר? מה היה חסר שם? ומה ההבדל בין זה שהם עשו את מעשה העגל לבין זה שהיום אנשים עושים את מעשה העגל? למה אז אלוהים העניש אותם מיד הרג בהם ואילו היום זה שונה? למה מעמד הר סיני הרגיז את אלוהים יותר מאשר אכילת פרי עץ הדעת? ישנם המון שאלות שניתן לשאול התשובות מעטות ורק חקירה אמיתית בלי כיסויים או אמירות "אבל אלוהים אמר, או לא ניתן לחקור את אלוהים" רק חקירה אמיתית תתחיל לתת תשובות. וכנראה מאמץ עצמי רגש אחריות של אחד כלפי עצמו כנות עצמית וחקירה פנימית ללא פחד כנראה שרק כך ניתן ללמוד לפחות חלקית את מה שניתן להבין מהלמידה הישירה שהיא שונה מרכישת ידע. למידה אמיתית היא סוג של חוויה ישירה כמו אהבה , משהו שלא ניתן להסבר. לא שימוש בחומר ישן (רכישת ידע) זהו הפתח להבנת העולם החדש שמתחדש כל רגע ורגע וכל אחד יכול לעשות את הצעדים רק בעזרת עצמו ואין משענת חיצונית שתוכל לעזור לאדם ללמוד (וגם לא לרכוש ידע)... בתי ספר ומורים טובים ככל שיהיו יכולים לעזור בבניית קרקע פוריה ללימודים אף אחד מהם לא יכול ללמד אדם אחר כמו שאמא יכולה להניח לפני ילדיה אוכל אבל אינה מסוגל ללעוס למענם ולבלוע. יש דברים שעל אדם לקחת אחריות ולא להטיף מוסר שהו סוג של שיחרור אנרגיה פנימית ויצירת אשליה של" אני עושה" להמעיט בדברים להרבות במעשים עם מודעות זה תחילת הדרך ליצירת אנושות חדשה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.