על האסקפיזם

[קפת]

עכשו אני כבר בטוחה שנחמה מתכננת משו

אם את אומרת לי להתבייש, יש דברים בגו-גו. השאלה אם חסינותנו תעמוד לנו (ולא כפי שעמדה לאבותנו, כשראו את נחמה לראשונה). לוידעת מה קורה אצלך, אבל אני הכרזתי על גיוס כללי של לימפוציטים, מקרופאגים ופאגוציטים.

 

[אודיסאוס2]

תגידי מותקפט

לכולנו יש את כל הציטים האלו שיש לך? לא, כי המילים האלו נשמעות ממש כמו מחלה נוראית שעומדת לתקוף אותך.

 

[אחות נחמה]

בדיוק ככה. תתביישי.

אודי כבר סיפרה לך על השעשוע החדש שלה שבו היא אוכלת עוף כל יום כל היום? אודי. רק שתדעי שאנחנו נאהב אותך ללא תנאים, תמיד. אפילו שאת קוראת לנו חרא. ואפילו שאת מגעילה.

 

[קפת]

יש לך טעות, אחותי נחמה

רק לך היא קראה חרא. ממני היא מפחדת.

 

[אודיסאוס2]

אני כבר לא יודעת

מה מפחיד אותי יותר. העובדה שנחמה אוהבת אותי, ככה, בלי תנאים. או את.

 

[קפת]

כמו שאמרת בעבר, בתבונה

תמיד היה מפחיד פה.

 

[נינטייב]

לא קיטשי???!!!

השיר הכי לא חתרני שמוכר לי. שיר "יורים ובוכים" קלאסי. יעני, גם מוסריים, גם צודקים, וגם ממשיכים לדפוק את הערבים ואת עצמנו. "אין פרטנר", זו השורה התחתונה של השיר.

 

[קפת]

חובת ההוכחה עליך, אהובתי

זיבי שיר יורים ובוכים. ואת החתרנות לא מגישים שם על מצע של ירקות שורש ברוטב עשבי תיבול וקמצוץ כמהין, אלא במרומז. בקטן. בעדין. אין פרטנר!?!? איפה ראיתזה? בפרסומת לסלולרי חדש?

 

[נינטייב]

בבקשה

חלמתם אותנו לראשונה עם שחר בתום הקרבות הייתם גברים עייפים שהודו למזלם הטוב הייתן נשים צעירות מודאגות ורציתן כל כך לאהוב וכשהריתם אותנו באהבה בחורף שבעים ושלוש רציתם למלא בגופכם את מה שחיסרה המלחמה. כשנולדנו הייתה הארץ פצועה ועצובה הבטתם בנו, חיבקתם אותנו, ניסיתם למצוא נחמה כשנולדנו ברכו הזקנים בעיניים דומעות אמרו הילדים האלה הלואי לא ילכו אל הצבא ופניכם בתצלום הישן מוכיחות דיברתם מכל הלב כשהבטחתם לעשות בשבילנו הכל להפוך אויב לאוהב. הבטחתם יונה עלה של זית הבטחתם שלום בבית הבטחתם אביב ופריחות הבטחתם לקיים הבטחות הבטחתם יונה אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש גדלנו אנחנו עכשיו בצבא עם הנשק קסדה על הראש גם אנחנו יודעים לעשות אהבה צוחקים ויודעים לבכות גם אנחנו גברים גם אנחנו נשים גם אנחנו חולמים תינוקות ולכן לא נלחץ ולכן לא נדרוש ולכן לא נאיים כשהיינו קטנים אמרתם: הבטחות צריך לקיים אם דרוש לכם כֹח ניתן, לא נחסוך, רק רצינו ללחוש אנחנו הילדים של החורף ההוא שנת שבעים ושלוש הבטחתם יונה... NISM? מה זה גם אנחנו עם נשק וקסדה על הראש...למה???? למה לא ללחוץ ולאיים? הדור הזה של שנת 73, פישל, ובגדול.

 

[קפת]

nism אינדיד, נינטוש

אנחנו עם קסדה ונשק על הראש - זה תיאור מציאות. העם עם הצבא, הגולן עם החרמון, חיים על החרב, ומלא הטנא קלישאות. ובל נשכח שמי ששרו את השיר במקור היו צוות הווי צבאי. זה שיר שמודע לעצמו (או כמו שקראנו לזה באוניברסיטט, בשיעורים של שימון - שיר/מחזה שמודע לאחותו). לא ללחוץ ולא לאיים - נו באמת. את לא מבינה שזה משפט ציני, מושחז שמושחל בעדינות. באצבעות של בתולה רוקמת תחרה. זו הכנסה, נינטוש. תתפקחי. תתפכחי. מחאה לא חייבת להיות בצבעי פיני גרשון (לא מתכוונת לצהוב המכביסטי, אלא לצהוב הבוטה והמתלהם). זה שיר לירי. גם ליריות יכולה להיות מחאתית, נו כבר!

 

[נינטייב]

הוא אשר אמרתי

"יורים ובוכים" קלאסי. צדקנות מפא"יניקית במיטבה.