על גמגום

[אמא שלנגה]

על גמגום

בתי בת שנתיים ושלושה, מדברת יפה מגיל מאד מוקדם ומשפטים שלמים מגיל שנה וחצי, לאחרונה החלה לגמגם בתחילת משפט לרוב, לעתים זה מתסכל אותה והיא מפסיקה את המשפט ולפעמים מנסה בכל זאת להשלים. אנחנו משתדלים להתעלם בינתיים. האם ידוע לכם על קשר בין מוצץ לגמגום ,היא "מכורה " למוצץ ביום ולילה (חוץ משעות הגן)? מה בעצם יכול לגרום לגמגום? האם יש פורום מקצועי בנושא ומתי מטפלים? יש כמה שינויים שהיא עוברת אולי זה קשור..גמילה טרייה מחיתולים והריון של האמא.. דרך אגב הגננת רגועה לחלוטין באשר לנושא ואומרת להתעלם ולא לטפל בינתיים.

 

[תּמר]

אומרים שגימגום נובע מכך שהמחשבה

מהירה מהדיבור, וזה עובר עם הזמן. כדאי מאוד לא להתייחס לזה בצורה מיוחדת (כדי לא לקבע את זה). המוצץ לא קשור כנראה. בעניין הגמילה מהחיתולים - אם הלחיצו אותה בנושא, זה עלול לגרום לגמגום בגלל חוסר הביטחון שמלווה לזה. כדאי מאוד לא לכעוס עליה אם היא מפספסת.

 

[אפרתש]

זה גם מה שאני שמעתי

אם היא מפסיקה, תנסי בכל זאת לעודד אותה להמשיך. לשאול שאלות המשך על מה שכבר סיפרה. אבל בלי להתייחס לעובדה שהיא "נתקעה". ("כן, ומה קרה אחרי ששמת את הבובה על הכסא?").

 

[VanillaGirl]

מקווה שאוכל להאיר את התמונה ../images/Emo24.gif

שלום לך, אני אמנם לא קבועה בפורום, אך מטיילת ומציצה מידי פעם, והפעם הרגשתי שיש לי במה להועיל. שמי רתם ואני סטודנטית לחינוך מיוחד בראשיתה של שנה שלישית. אני יכולה לומר לך בהמשך לשאלותייך, כי על סמך חומר שלמדתי במהלך השנה ע"י קלינאיות תקשורת, כי ישנו מאפיין של הגיל שאת תיארת שנקרא: "חוסר שטף פיזיולוגי", שהוא נדמה כגמגום, אך הוא בעצם שלב די נורמלי של חוסר שטף בדיבור בגיל הזה בהתאם לשלב ההתפתחות. רצוי מאוד שלא להראות לילדה ששמים לב לכך, כדי שהיא לא תפתח קושי רגשי לכך, (דבר שעשוי באמת להוביל לגמגום פתולוגי). אבל, אם מדובר רק בחוסר שטף פיזיולוגי, הבעיה אמורה לעבור תוך מס' חודשים, אם הילדה תחוש נינוחה. חוסר השטף הפיזיולוגי לא מעיד על בהכרח על גמגום פתולוגי, אלא לרוב הוא עובר ואין ממה להילחץ. אך, אם את מרגישה שהילדה מרגישה בקושי כלשהו, רצוי לטפל מיידית ע"י אבחון של קלינאית תקשורת, על מנת שלא ייגרם קושי רגשי. מקווה שהצלחתי לעזור קצת... רתם.

 

[VanillaGirl]

ועוד תוספת קטנה ../images/Emo13.gif

למיטב ידיעתי, על סמך חומר מקצועי והרצאות של קלינאיות תקשורת, אין זה נכון כי ילד מגמגם מאחר ו"המחשבה מהירה יותר מהדיבור". ישנן סיבות רבות לגמגום, אך אין זו אחת מהן! הסיבה העיקרית הקיימת לגמגום כיום היא: גנטיקה ותורשה. אם ישנם מגמגמים במשפחתך או דיבור מאוד מאוד מהיר, הייתי ממליצה לקחת את הילדה לבדיקה אצל קלינאית תקשורת. בהצלחה, רתם.

 

[ענתש]

../images/Emo45.gif ב ד י ו ק גם אני קראתי על זה

כי גם נגה שלי מתגמגמת לה לאחרונה. אני שמה לב שזה במיוחד במשפטים שהיא רוצה להגיד מהר (כשיש משהו שהיא שמחה ממנו מאד או רוצה להגיב מאד מהר...) כאילו נתקעת לה המילה הראשונה והיא חוזרת עליה או על חלק ממנה שוב ושוב ושוב עד שהתקיעה משתחררת... עוד צד של הגימגום הזה הוא שימוש במילה "זה" עבור כל מילה שהיא שוכחת באמצע ("אמא, נו... זה... אני רוצה... זה ... את הזה... המוצץ הזה")

 

[צימעס]

אצלינו זה "איך קוראים לזה?"

ואחרי שנאי עונה, היא משלימה את המשפט.

 

[בימבילי]

ואצלנו זה חזרה על אותה מילה

שוב ושוב (ושוב ושוב): אבל אבל אבל אבל אבל אמא , אני רוצה ללכת לגינה

 

[שרוֹן]

היינו שם וזה עבר ../images/Emo13.gif

הינה השרשור. ובתוך הקישור יש קישורים נוספים.

 

[אמא של יואבי]

אה, יש לנו נסיון בזה

דבר ראשון, להרגע ולהרגיע את כל הסובבים אותה. הגמגום בגיל הזה, ובמיוחד בתחילת משפטים נפוץ וחולף. עשויה להתפתח בעיה אם כולם מסביב לחוצים ואז הילדה הופכת למודעת לגמגום, נלחצת גם היא וחוששת לדבר או לטעות. גם יואבי גמגם וזה עבר אחרי זמן מה (כמה שבועות, אולי חודשים בודדים) יחד עם קפיצה במורכבות המשפטים שהפכו לארוכים יותר. אח"כ היתה לו תקופה נוספת של גמגום, הפעם כשהתחיל להבחין בין צורות דקדוקיות. מצרפת לך קישור לשרשור שאני פתחתי בנושא זה ובו תשובות מרגיעות וגם קישורים שהועילו לי.