על גלגמש ונח
הדומה בין סיפור גלגמש ונח: פתיחה: "אתה איש שורפק... בנה לך בית-עצים, אניה תעשנה, נטוש עושר! דרוש חיים! בזה כבודה... והאניה אשר תבנה ארכה ורחבה במדה ישאו" (סיפור גלגמש) "ויאמר אלהים לנח... עשה לך תבת עצי-גפר... ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחיות אתך זכר ונקבה יהיו" (בראשית ו,13 וכו´) הבנייה: א. "היום החמישי עשיתי את תבנית התבה. מאה ועשרים אמה עד פאת מכסה. מאה ועשרים אמה קומת כתליה" (גלגמש) "וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה" (בראשית ו,15) ב. "תחתיים, שניים, שלישיים ורביעיים חמישיים וששיים לתבה. שביעיים לתבה מבחוץ" (גלגמש) "תחתיים שניים ושלשים תעשה" (בראשית ו,16) ג. "ששה כורים כפר שפכתי בם" (גלגמש) "וכפרת אתה מבית ומחוץ בכופר" (בראשית ו,14) מה שמים עם התיבה? א. "כל אשר היה לי ענתי עליה... זרע כל חיים למינהו טענתי עליה. הורדתי את כל בני ביתי ואת כל אחי באניה" (גלגמש) "ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול" (בראשית ז, 7) ב. "בהמת שדי, חית שדה הבאתי בה עושים בכל מלאכה הורדתי בספינה" (גלגמש) "מן הבהמה הטהרה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רומש על האדמה. שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח" (בראשית ז, 8-9) המבול: א. "באתי אל התבה ואסגר הדלת בעדי" (גלגמש) "ויסגר ה´ בעדו" (בראשית ז, 16) ב. "ויהי אך האירה אילת השחר, ועבים כבדים עלו ממעמקי שמים, אדר הרעים בם רעמים. עד שמים עלה חרון-אף אדר, הפך כל קודש לעלטה" (גלגמש) "ויהיה לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ... ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו" (בראשית ז, 10-11) ג. "ששה ימים ושבעה לילות היתה הסועה סערה סופת נגב" (גלגמש) "ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים. והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכוסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים" (בראשית ז, 17-19) ד. "ויהי ביום השביעי וישוכו המים ותהי המנוחה כלאחר המלחמה" (גלגמש) " ויזכר אלהים את נח... ויעבר אלהים רוח על הארץ וישוכו המים " סיום המבול: א. "וינח הים, שבתה סועת האבדון" (גלגמש) " ויסכרו מעינות תהום וארובות השמים ויכלא הגשם מן השמים. וישובו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמישים ומאת יום" (בראשית ח´ 2-3) ב. "כל שבטי האדם היו טיט-יון, פני האדמה מדבר-ילל-מות" (גלגמש) "ויגוע כל בשר הרומש על הארץ... וכל האדם" (בראשית ז, 21) לאחר המבול: א. "פתחתי את הצהר ויגה אור על פני ותגשש הספינה ותנח על הרי ניסיר" (גלגמש) "ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה" (בראשית ח´ 6) ב. "אחז הר ניסיר את התבה ולא נתן לה להתנדנד" (גלגמש) "ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט" (בראשית ח,4) מתוך "התנ"ך כהסטוריה"\ורנר קלר סיפור גלגמש תורגם ע"י שאול טשרניחובסקי בהתחשב בעובדה שזמן כתיבת סיפור גלגמש קודם כרונולוגית לזמן כתיבת סיפור נוח ("מעמד הר סיני...") - הרי זה נראה כאילו סיפור נח הוא מעין גלגול של סיפור גלגמש רק להשקפה מונותאיסטית. לכל אלה שנותנים אמון בכתבי הקודש (וגם מי שלא) - מה אתם אומרים?
הדומה בין סיפור גלגמש ונח: פתיחה: "אתה איש שורפק... בנה לך בית-עצים, אניה תעשנה, נטוש עושר! דרוש חיים! בזה כבודה... והאניה אשר תבנה ארכה ורחבה במדה ישאו" (סיפור גלגמש) "ויאמר אלהים לנח... עשה לך תבת עצי-גפר... ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחיות אתך זכר ונקבה יהיו" (בראשית ו,13 וכו´) הבנייה: א. "היום החמישי עשיתי את תבנית התבה. מאה ועשרים אמה עד פאת מכסה. מאה ועשרים אמה קומת כתליה" (גלגמש) "וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה" (בראשית ו,15) ב. "תחתיים, שניים, שלישיים ורביעיים חמישיים וששיים לתבה. שביעיים לתבה מבחוץ" (גלגמש) "תחתיים שניים ושלשים תעשה" (בראשית ו,16) ג. "ששה כורים כפר שפכתי בם" (גלגמש) "וכפרת אתה מבית ומחוץ בכופר" (בראשית ו,14) מה שמים עם התיבה? א. "כל אשר היה לי ענתי עליה... זרע כל חיים למינהו טענתי עליה. הורדתי את כל בני ביתי ואת כל אחי באניה" (גלגמש) "ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול" (בראשית ז, 7) ב. "בהמת שדי, חית שדה הבאתי בה עושים בכל מלאכה הורדתי בספינה" (גלגמש) "מן הבהמה הטהרה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רומש על האדמה. שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח" (בראשית ז, 8-9) המבול: א. "באתי אל התבה ואסגר הדלת בעדי" (גלגמש) "ויסגר ה´ בעדו" (בראשית ז, 16) ב. "ויהי אך האירה אילת השחר, ועבים כבדים עלו ממעמקי שמים, אדר הרעים בם רעמים. עד שמים עלה חרון-אף אדר, הפך כל קודש לעלטה" (גלגמש) "ויהיה לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ... ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו" (בראשית ז, 10-11) ג. "ששה ימים ושבעה לילות היתה הסועה סערה סופת נגב" (גלגמש) "ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים. והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכוסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים" (בראשית ז, 17-19) ד. "ויהי ביום השביעי וישוכו המים ותהי המנוחה כלאחר המלחמה" (גלגמש) " ויזכר אלהים את נח... ויעבר אלהים רוח על הארץ וישוכו המים " סיום המבול: א. "וינח הים, שבתה סועת האבדון" (גלגמש) " ויסכרו מעינות תהום וארובות השמים ויכלא הגשם מן השמים. וישובו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמישים ומאת יום" (בראשית ח´ 2-3) ב. "כל שבטי האדם היו טיט-יון, פני האדמה מדבר-ילל-מות" (גלגמש) "ויגוע כל בשר הרומש על הארץ... וכל האדם" (בראשית ז, 21) לאחר המבול: א. "פתחתי את הצהר ויגה אור על פני ותגשש הספינה ותנח על הרי ניסיר" (גלגמש) "ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה" (בראשית ח´ 6) ב. "אחז הר ניסיר את התבה ולא נתן לה להתנדנד" (גלגמש) "ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט" (בראשית ח,4) מתוך "התנ"ך כהסטוריה"\ורנר קלר סיפור גלגמש תורגם ע"י שאול טשרניחובסקי בהתחשב בעובדה שזמן כתיבת סיפור גלגמש קודם כרונולוגית לזמן כתיבת סיפור נוח ("מעמד הר סיני...") - הרי זה נראה כאילו סיפור נח הוא מעין גלגול של סיפור גלגמש רק להשקפה מונותאיסטית. לכל אלה שנותנים אמון בכתבי הקודש (וגם מי שלא) - מה אתם אומרים?