על גברים ואובייקטים מיניים....

[רוזנה]

על גברים ואובייקטים מיניים....

לפני שאתחיל להתפלסף... רציתי לומר כי לאחרונה אני קוראת בפורום, ויש לציין כי יש כאן נשים ומעט מאוד גברים (לצערי) בעלות השקפה מאוד מעניינת ומעשירה... אז החלטתי להעלות משהו על הכתב גם כאן ומתנצלת מראש אם כבר דנתם ודשתם בנושא... אחד מהדברים שאני לא מבינה זה עניין הצפירות הגבריות של גברים מחורמנים על הכביש... לא יודעת, עד היום הייתי מאוד אדישה לעניין/לגבר שצפר, אבל היום משהו (אולי פיוז) קפץ לי לראש, וכשעמדתי ברמזור ועברה במעבר החציה בחורה שהצליחה לגרום לריר חריף לרדת מכמה וכמה פיות של גברברים, מהכביש המקביל עבר רכב רועש, שהכיל שני גברים שהוציאו ראשם מהחלון וצפצפו בקול ענות גבורה (?) לי זה היה נראה כמו מופע ליצני של קרקס הקופים... אבל תגובת הקהל הייתה אוהדת ומאושרת משהו כמו: "הויי צפרו לי.... עכשיו אני אישה שלמה..." אם יש משהו שאני מרגישה כאשר צופרים לי או לאישה אחרת זה את הישבנים שלי מקפצצים לפי קצב הצפירות, וזה מביא אותי ישירות לאסוציאציה של בהמה המוצעת למכירה, וכל מי שרוצה לקנות אותה, צריך לצפצף כמה שיותר מהר, חזק וחם בצופר שלו כדי להראות ששלו יותר גדול... אז לא, לא מבינה את ההרגל המגונה הזה... מה, אם אתם רואים בחורה יפה, לא יותר יפה לומר לה את זה? היא תבין כאשר אומרים לה, והיא אפילו תתיחס באדיבות... ובאותו משקל, אני גם לא ממש מבינה את אלו הבחורות ההולכות מרוצות מעצמן כאשר שומעות צפירה מאחוריהן. האם זה החיזוק החיובי שמגיע לכן/לנו על היותנו מושכות? האם כך מושכים תשומת לב? כך אנו רוצות שיתייחסו אלינו? אז הנה, אמרתי את שלי... טוב, רק עוד משהו אחד

גברים יקרים ונכבדי!, הפסיקו עם זה!!!

(יש מישהו שלא שמע אותי?...)

 

[חנה בית הלחמי]

מצטרפת לקריאתך, לנשים וגברים כאחד

אכן יש משהו נמוך בקרקס הזה שמבייש את הצופרים והשורקים עצמם יותר מכל דבר אחר וחבל שהתרגלנו למן "נורמה" שכזו לגבי משוב על מראינו, זה יותר מעליב ממחמיא.

 

[אלה_ה]

הנושא מזכיר לי מישהי שאני מכירה

היא עובדת במכון רפואי ובודקת אנשים. היא מתלבשת במיני כל כך קצר ומחשופים כל כך עמוקים שעם החלוק הלבן נראה כאילו היא לא לובשת כלום מתחתיו. תוסיפו לזה מבטים וקול מתחנחנים כשנבדק הוא ממין זכר. ברור שהיא מושכת מבטים. מסוג מאוד מסויים. והיא נהנית מכל רגע. אני לא כל כך מבינה ממה יש להיות מרוצה כל כך?

 

[tookmy]

הרבה פעמים יש לי תחושה לגבי

נשים (וגברים) כאלה שהם כל כך חסרי ביטחון והדבר היחיד שנותן להם איזשהו סוג של ביטחון הוא אישור על המיניות שלהם. חלקים אחרים לא פעם לא ממש מפותחים (אני יודעת שזו הכללה וברור שיש גם חכמות שמשתמשות כל הזמן במיניות) או פשוט לא מספיקים לאישה כדי להרגיש בטוחה בעצמה. נשים וגברים כאלה הפנימו היטב את המסר שהם שווים רק כאשר בן או בת המין השני מתייחסים אליהם ונמשכים אליהם, די עצוב, כל הזמן לבקש אישור, נדמה לי שרובם לא יודעים אחרת.

 

[רוזנה]

מסכימה איתך...

שימוש במיניות לחיזוק הבטחון העצמי זה מעין אשליה כזו. מה קורה ברגע ש"מתבלים"? מה נשאר? בכל אופן, כל העניין הזה של המיניות והשימוש בה נראה לי כמו פרצה שקוראת לגנב וכאן אני לא מתכוונת להטרדות מיניות, אלא לשדרים כמו "זה מה שיש לאישה להציע"... לא יודעת, אולי אני נכנסת כאן לתחום אפור או אולי רבגוני, אבל בכל אופן, מסכימה שיש שימוש לקוי במיניות. המממ... נראה לי שקשקשתי עכשיו הרבה מעבר למהירות המותרת... טוב, ככה לומדים... על החתום,

רוז

 

[Boojie]

יש תקווה

שכשהיחס שלנו לעצמנו קצת ישתפר, נשים גם ילמדו להשתמש במיניות שלהן ברגעים הנכונים ובצורות הנכונות. בימינו באמת יש, למרבה הצער, יותר מדי נשים שהמיניות שלהן היא הכלי היחיד שלהן להערכה עצמית. עכשיו, עם יד על הלב - מי מאיתנו לא חלמה אף פעם להיות פאם-פאטאל? אשה מושלמת כזו, שכל הגברים נופלים שדודים לרגליה? מי מאיתנו לא חלמה לכבוש גבר (או עשרה) בסערה בזכות קסמיה המיניים? מה לעשות, זה מה שמלמדים אותנו מקטנות. המיניות שלך היא כוח. שאר היכולות שלך - לא בהכרח. אז תשתמשי במה שיש. וזה יוצר תמונה מעוותת לחלוטין ואפשר להגיד גם קריקטורית של המיניות הנשית, כמנותקת ותלושה מכל תכונה ויכולת אחרת. אגב, לפחות מההיכרות שלי עם הנשים נוטפות המיניות האלו, המציאות היא שהן בדרך כלל דווקא לא בני אדם מיניים במיוחד כשזה מגיע לתכל´ס. זה רק כלי שנועד לבסס כוח או בטחון או שליטה.

 

[ציפי ג]

לא חינכו אותי להיות פאם פטאל

ותמיד קוויתי שמי שאתחתן איתו, יתחתן איתי בשל תכונות הרבה יותר משמעותיות מאשר מראי החיצוני. למה ההכללה הזו, שכל הנשים מחונכות להשתמש במינן, ובמין כדי ללכוד גברים?

 

[augustus]

אני לא חלמתי אף פעם ../images/Emo3.gif

להיות פאם פטאל ולכבוש גברים. באחת ההודעות הקודמות התקוממת על כך שהמילה "סקסי" מפורשת תמיד כ"סקסי בעיניי גבר", כאילו הגברים הם אוכלוסיית העולם הבלעדית. עכשיו עשית אותו דבר עם הסטרייטים.

 

[Boojie]

מה לעשות? תקראי לי פגומה,

אבל אני סטרייטית, אויה. אני רואה את העולם דרך העיניים שלי, אז כמובן שאותי מעניין להיות סקסית לגברים ולא לנשים (כלומר, אני אשמח מאד להיות סקסית לכל המין האנושי, אבל גברים זה יותר פרקטי לי...) מה שמפריע לי בתקשורת, זה שלא משנה אם אשה כותבת או גבר כותב, נקודת הראות היא לרוב נקודת הראות של הגבר, כשהאשה היא פרס או מוצר צריכה. אם גברים היו כותבים מנקודת הראות של גברים, נשים מנקודת הראות של נשים, סטרייטים מנקודת הראות של סטרייטים והומואים מנקודת הראות של הומואים, זה היה שיפור גדול מבחינתי...

 

[אמיר הייטנר]

תרשי לי לצטט משהו

בהקשר למשפט האחרון שלך, תרשי לי לצטט משפט שאוגוסטוס כתבה אתמול (בפורום אחר) ומאוד הזדהתי איתו: "אדם הנלחם על זכויותיהם של הומואים בלבד, או נשים בלבד, מבחינתי אינו לוחם זכויות אלא סתם תועלתן. וכשאתה תועלתן, יש יותר סיכוי שתנסה להתאים את עצמך לסביבה ומוסכמותיה." כל מילה נוספת, מיותרת.

 

[Boojie]

הטענה הזו חוזרת שוב ושוב,

אבל אין הרבה מאחוריה. אדם אחד לא יכול להילחם למען כל המיעוטים המדוכאים שבעולם. אדם אחד אינו יכול להתנדב לכל הארגונים ההתנדבותיים שבעולם. אדם אחד אינו יכול לתרום לכל הצדקות שבעולם. ואם אדם אחד ינסה לעשות את כל זה, הוא פשוט יפזר את המאמצים שלו, וכלום לא ייצא מזה. תועלת אמיתית יוצאת רק כשאנשים משקיעים את מרבית האנרגיה שלהם בדבר אחד. וזה אפילו בלי להיכנס לשאלה אם זה כן או לא לגיטימי להציג את נקודת ההשקפה הפרטית של כל אחד ואחד בהודעות שלו, או שכל אחד צריך לדאוג להציג את כל נקודות ההשקפה האפשריות? מי יודע, אולי זה באמת יותר מוסרי. אבל מה לעשות, לי אין את היכולת הזו. אני יכולה לכתוב רק מנקודת ההשקפה הפרטית שלי.

 

[augustus]

לא צריך להילחם פיזית למען כולם

מספיק לא להתעלם מקיומם ומצרכיהם. אל תתנדבי בכל דבר, זה באמת לא הגיוני, פשוט תשימי לב שלא רק את עם הצרכים שלך, החלומות שלך (להיות פאם פטאל ולכבוש גברים?) והזווית שלך קיימת בעולם. אם לכל אחד יהיה *אכפת* מנושא הזכויות באופן כללי ולא רק מרווחתו האישית, העולם יהיה מקום טוב יותר וגם למאבק הפמיניסטי יהיה הרבה יותר סיכוי. אם גברים היו מבינים שהם לא אוכלוסיית העולם הבלעדית, בלי לתרום הרבה מאמץ הם היו מקלים על מאבקנו. יש הבדל עצום בין לדאוג להציג את השקפותיי בהודעותייך לבין לא להתעלם מקיומי. ואני אשמח אם תמשיכי להציג את זוויתך המעניינת והחשובה בהודעות הבאות שלך, אבל לא תכתבי משפטים נוסח "כל אישה רוצה גבר". את מספיק רהוטה ואינטליגנטית כדי למצוא דרך פחות עיוורת לשתף את הפורום בהגיגייך.

 

[Boojie]

אני חושבת שאת רגישה מדי.

כלומר, אני יכולה להבין את הרגישות הזו, כי לחיות יום יום כשאת משתייכת לקבוצה שמוצאת מהכלל זה באמת מעצבן, ובסופו של דבר נמאס. אבל עדיין, אני לא חושבת שאת יכולה לצפות מאדם סטרייטי לתבל כל הזמן את משפטיו ב"ו/או" הPC שנועד להדגיש שהוא חס וחלילה לא שולל הומואים. אני סטרייטית, חוויית החיים שלי סטרייטית, ומתוך נקודת הראות הזו אני כותבת. תכתבי את מתוך נקודת ראות לסבית, הומואים יכתבו מתוך נקודת ראות הומואית, וכן הלאה - והכל בסך הכל יהיה מאוזן ויפה. אנחנו - אני ונשים כמוני - חונכנו (ולא בהכרח הסכמנו או נשארנו עם החינוך הזה) לרצות להיות נשים סקסיות ומושכות ולהפיל גברים ברשתנו. למעשה, אני מתארת לעצמי שגם את חונכת ככה (וקיבלת את כל הסוציאליזציה הרלוונטית מהטלוויזיה והספרות, שמציבה את כוחה של האשה במיניותה), רק ש"קהל היעד" שלך שונה. אז לא צריך ישר לצאת למלחמה. אפשר פשוט להציג את נקודת הראות החליפית שלך, ולעבור על זה לסדר היום, ואז שתי נקודות הראות יתקיימו בשקט ובשלווה בכפיפה אחת.

 

[augustus]

באמת?

שמתי לב הרבה פעמים שאת ממש מתקוממת כשעושים הכללות שלא תואמות אותך. שאני אציב לך לינקים? או שאני אתמצת את מה שברצוני לומר במשפט אחד, וזה אותו מסר שהתעלמת ממנו קודם: אל תייצגי אותי ואל תשקפי את דעתי, רק תמנעי מכתיבת משפטים שמנוסחים כאליו אני לא קיימת אל תכתבי "כל הנשים...", כי ***לא***כל***הנשים***סטרייטיות, וממש לא משנה איזה חינוך קיבלת, את כבר מכירה את העולם קצת יותר מזה. את גם יודעת להתנסח מספיק טוב כדי להציג את השקפתך בלבד בלי להפוך אותה לבלעדית. תעשי לי גם טובה גדולה אם תמנעי מקביעות נחרצות לגבי רגישותי, לא חסרים אנשים שיאשימו גם אותך ברגישות יתירה על בסיס תפיסותייך שמקורן בפמיניזם. אני ממש לא רגישה, לא *נפגעתי* מהודעתך, לא הלכתי לאמא לספר איך פגעו בי בפורום, וכל הנאמר למעלה נאמר מסיבות עקרוניות.

 

[Boojie]

אה... לא אמרתי "פגיעות", אמרתי

"רגישות". יעני, כשאת נוטה להבחין יותר מדי בדברים שקרובים אלייך. כלומר, לא אמרתי שאת נפגעת מהר מדי, אמרתי שנדמה לי שאת מייחסת לדברים קצת יותר מדי חשיבות. לא אמרתי "כל הנשים", אמרתי "כולנו". "כולנו" מתייחס מן הסתם לקבוצת ההתייחסות שלי. קבוצת ההתייחסות שאני שייכת אליה. קבוצת ההתייחסות שלי, מן הסתם, היא קבוצת הנשים הסטרייטיות. מצטערת. ה"כולנו" שלך הוא מן הסתם אחר. בכל מקרה, אני מצטערת, לא היתה לי כל כוונה להוציא את הלסביות מהכלל, כמו שלא היתה לי כל כוונה להוציא מהכלל כושים, צרפתים, אנשים עם זרוע אחת או בעלי מקצועות חופשיים, אוקיי? אני לא יכולה להקפיד לכלול בכל ההודעות שלי את מלוא החוויה האנושית בכללותה, כי במלוא הכנות - אני לא חיה את מלוא החוויה האנושית בכללותה. מעולם לא הייתי לסבית, כמו שמעולם לא הייתי רוכבת אופנועים, שחקנית בייסבול, עולה מחבר העמים או גבר. אז בבקשה, אל תצפי ממני לדברים שהם מעבר ליכולותי, כמו לחבוק את מלוא היקף החוויה האנושית, ואל תתקעי על דברים כל כך משניים וחסרי חשיבות. אחרי הכל, אם אומר משפט כמו "כולנו למדנו בבית הספר ש..." יכול מישהו לקפוץ ולומר שלא כולם למדו בבית הספר, ואם אומר משפט כמו "כולנו שמענו מאמא בילדותנו..." יכול מישהו אחר לקפוץ ולומר שלא לכולם יש אמא. יש גבולות ליכולת שלי להקיף את כל האפשרויות. התייחסתי לחוויה שלי (שמן הסתם משותפת לנשים רבות) שמחנכים אותנו לרצות להיות מאד סקסיות ולמצוא חן בעיני גברים. לא טוב? אל תקחי. את באמת - אבל באמת - לא חייבת.

 

[augustus]

אם את כל כך מתעקשת

את יכולה להעתיק את עצמך לעולם שקיימים בו רק את ואנשים שהם בדיוק כמוך. אבל לדעתי, טיפשי לצפות מהעולם לתת לך כאישה יחס שאת לא מוכנה לתת לי כלסבית. אני נתקעתי על דברים משניים וחסרי חשיבות? נו באמת, את מזכירה עכשיו את כל אלה שמנסים להסביר לנו כאן שפנייה בלשון זכר או שינוי שם משפחה הם חסרי חשיבות.

 

[Boojie]

שמת לב שאת לא מגיבה על מה שאני

אומרת? הסברתי לך את נקודת ההשקפה שלי בנושא. נתתי לך דוגמאות למה אני לא יכולה להימנע בדברי מכל הטייה או אזכור לקבוצה שאני משתייכת אליה ומכירה אותה. לא הגבת על שום דבר ממה שכתבתי. אני מצטערת. לא התכוונתי להוציא אותך מהכלל, לא התכוונתי לפגוע בך, לא התכוונתי לעשות לך דה לגיטימציה או להתכחש לקיומך. כמו שאני לא מתכוונת לעשות דה-לגיטימציה לאנשים שאין להם אמא כשאני אומרת "כשהיינו קטנים אמא לימדה אותנו...", כמו שאני לא מתכוונת לעשות דה-לגיטימציה לאנשים עם יד אחת כשאני אומרת "ועכשיו כולם למחוא כפיים", כמו שאני לא מתכוונת לעשות דה-לגיטימציה לעולים חדשים כשאני אומרת "כולנו למדנו מילדותנו את משמעות המילה...", וכן הלאה, וכן הלאה. ואני בטוחה שהרבה אנשים אחרים לא מתכוונים לעשות לי דה-לגיטימציה כשהם אומרים משפט מעין זה על משהו שמשום מה לא משותף גם לי. כל אחד מדבר על החוויה הקולקטיבית שהוא משתתף בה. אם זה לא מספק אותך, אז אני מצטערת. אבל אני בהחלט לא מבטיחה שאני אמנע מהתנסחויות כאלה בעתיד. זה מה שיש בעולם החוויה שלי.

 

[אמיר הייטנר]

איחוד כוחות = כוח

זה טבעי ונכון מה שאת אומרת במובן שכפרטים יש לנו משאבים מוגבלים של זמן, כוח, אנרגיה ואנחנו לא יכולים לפעול ללא הגבלה בכל נושא אפשרי. אולם ישנם 2 דברים שאני רוצה בכל זאת לומר לך: 1. תפרידי בין פעולה לגישה. טבעי שתפעלי יותר לקידום הנושאים היותר נוגעים אלייך באופן אישי. לעומת זאת אם הגישה האידיאולוגית שלך היא למען זכויות נשים בלבד, וקבוצות אחרות לא מעניינות אותך - אז זו תועלתנות לשמה. הקשר בין הקבוצות השונות המופלות לרעה הוא קשר הדוק, האפליה נובעת בכל המקרים מאותו מקום בדיוק, ואפילו מבחינה פרקטית - מלחמה למען קבוצה אחת בלבד היא מלחמה בסימפטום ולא בבעיה ולכן היא פחות יעילה. 2. אם כל הקבוצות יפעלו בשיתוף פעולה - יהיה לכולנו הרבה יותר כוח להשיג הישגים משמעותיים.

 

[Boojie]

בזה, כמובן, אתה צודק.

 

[הדס (אמבר)]

למה שהגישה האידאולוגית שלי

לא תהיה למען זכויות קבוצה אחת מסוימת (שאני אפילו לא חייבת להשתייך אליה באופן אישי)? למה אי אפשר לחשוב שרק מאבק מסוים למען זכויות הוא מוצדק אבל מאבקים אחרים - לא? הרבה מאבקים של "זכויות" באים ממקור אידאולוגי שונים, יש להם תוצאות חברתיות שונות (ואפילו סותרות) והנמקות מוסריות שונות. שלא לדבר על כך שחלקם אפילו סותרים אחד את השני, ולפעמים אין להם שום דבר משותף חוץ מהמלה "זכויות" בכותרת.