על בריחה מהמציאות ותחושות.

yaakii

New member
על בריחה מהמציאות ותחושות.

רוצים לברוח מהמציאות? -הרשו לי להציג את האפשרויות הבאות: 1. סמים ואלכוהול.
2. שינה (!)
אז... מה דעתכם על הרשימה הנ"ל? האם זה נכון שהדברים המפורטים לעיל משמשים לבריחה מהמציאות? מכירים דרכים נוספות?
סמים ואלכוהול- "סמים משמשים את בני האדם למטרות הנאה (recreational drugs) כדי לשנות במתכוון את ההכרה (כמו אלכוהול, קוקאין וקנאביס)" [ויקיפדיה].
שינה- "יבורך ממציא השינה: גלימה זו המכסה כל מחשבות אנוש, מעדן זה המשבית את הרעב, מים אלו המרוים את הצמא, אש זו המחממת את הצינה, צינה זו המפיגה את החום, ובקיצור, המטבע הכללית לקניית כל הדברים, המאזניים והמשקלות המשווים את הרועה למלך ואת הטיפש לחכם. רק פגם אחד יש בשינה, לפי מה ששמעתי, והוא שהיא דומה למוות, כי בין הישן למת יש הבדל קטן מאוד." דון קיחוטה, חלק שני פרק 68, תרגום לואיס לנדאו כפי שכתוב בקטע המצוטט, השינה היא מפלט מעולה מכל מיני צרות ודאגות שיש לאדם. --------------תחושות------------- נניח שיאמרו לכם שאתם צריכים לקבל אגרוף (חזק) ממישהו. נותנים לכם שתי אפשרויות- או לקבל את האגרוף עכשיו, או לקבל אותו עוד 5 שנים-מה תעדיפו? אני, באופן אישי הייתי מעדיף לדחות את הכאב. עכשיו נעבור שלב- נניח שהאפשרויות שהיו מוצעות לכם הן אלו: 1. לקבל את האגרוף עכשיו. 2. לקבל אותו בעודכם תינוקות בני שנה. מה תעדיפו? לדעתי בשאלה הזאת כולם כבר יאמרו שהם יעדיפו לקבל את האגרוף כשהם עוד קטנים. בכלל, למישהו אכפת מכאב שהוא בעבר? האם הייתם רוצים לבטל פגיעה פיזית שקרתה לכם (בהנחה שהיא לא השאירה חותם כלשהו)? דבר נוסף- האם אכפת לנו שיש לנו סיוטים בלילה? מה גורם לחוסר אכפתיות? איזה חלק מהגוף שלנו לא נמצא בלילה? מה החלק בגוף שלנו שמתנגד כ"כ לכאב? מה גורם לנו שאכפת לנו רק מההרגשה העכשוית?
 

oriole

New member
אוי, אוי, אוי...

כמה שאלות... טוב, אז בקשר לעוד דרכים של בריחה מהמציאות: יש כמובן גם את הדרך של לחוות חיים אחרים; אם ע"י קריאה, משחק, או אפילו סתם לשבת ולדמיין. בקשר לסמים ולאלכוהול: הם מתקשרים גם לחלק השני של מה שאמרת, שאני הייתי מגדיר אותו בתור "עכשויות". הם דוגמה טובה להתעלמות של בני-האדם מהעבר והעתיד, וההפרזה שלהם בערך ההווה; כי הרי אם ברגע שבן-אדם היה שותה/מזריק/מסניף/מעשן וכו' וכו' הוא היה חווה את כל מה שהוא יעבור בגלל זה כשיגדל, הוא בחיים לא היה עושה את זה... בקשר למחיקת הכאב מהעבר, אני לא יודע עד כמה אני יכול לענות על שאלה כזאת... שינוי של העבר? בהתחשב בכך שהוא לא השאיר חותם? הרי זאת ההגדרה של העבר. כל דבר מהעבר משנה אותנו במידה כזאת או אחרת. באשר לסיוטים, דווקא לי נראה שכן אכפת לנו מסיוטים. הרי ברור שתעדיף שיהיה לך הלילה חלום נחמד ונעים מאשר איזה משהו מפלצתי שאתה לא יכול לברוח ממנו... ועכשיו, החלק בגוף שלנו שלא נמצא בלילה/בכל בריחה מהמציאות, הוא החושים. בלי שמיעה, ראיה , ריח, מישוש וטעם-אין לנו שום קשר מהמציאות. הם בעצם מה שמרכיבים את התודעה הסביבתית שלנו-כולל הזכרונות. והם גם החלק בגוף שמתנגד לכאב-למרות שאין לי מושג איך נוצרת ההתנגדות הזאת. למה כשלמוח שלנו משודרים נוירונים בקצב מסוים, זה גורם להתנגדות כ"כ חריפה,ואנחו לא יכולים לסבול את זה; ואילו כשהם משודרים בקצב אחר, אנחנו אפילו נהנים מהם? מה גורם לזה שאכפת לנו מההווה הרבה יותר מהשאר? שהמוח שלנו מתרגם את כל מה שהתקבל מהתחושות הנ"ל לאינסטינקטים ודורש תגובה מיידית. זה חלק מהדמיון שלנו לחיות, ומצד שני היכולת שלנו להתנגד לזה היא מה שמבדיל אותנו מהם. איך זה שאנשים מסכימים לקבל חיסון מרצונם החופשי? הרי זה כואב, ומחדיר לנו נגיף לגוף-אלא שאנחנו יודעים שזה יעזור לנו בעתיד. בגלל זה ילדים כ"כ מתנגדים לחיסונים, כי המודעות שלהם פחות מפותחת.
 

tamaguchi girl

New member
דרך ראשונה ../images/Emo31.gif

דרך שינה- לגמרי כן
וכשאני רוצה להתנתק מהמציאות אז גם ספר טוב עושה את העבודה, או איזה סרט או סדרה שמשכיחים לקצת זמן את הצרות
 

tamaguchi girl

New member
לא שמתי לב לחלק של התחושות..אז המשך ../images/Emo3.gif

גם אני הייתי דוחה את הכאב, או מעדיפה לקבל אותו בעבר. אבל זה רק אם אין ברירה. יש המון כאבים בעבר שהייתי מעדיפה למחוק כי זה פשוט זכרונות צורמים ולא נעימים, אבל בהנחה שהכאב כבר עבר לגמרי וכל מה שנותר זה רק הזיכרון- אני יכולה להתמודד. אם זה כאב בעבר שמשפיע עליי גם היום- בשמחה הייתי מוחקת אותו :) בקשר לסיוטים בלילה- אכפת לנו כי התת מודע שלנו פועל ומרגיש את הבעיתיות שבחלום ומשפיע על ההכרה שלנו, זה מוציא משלווה ומריכוז לפעמים גם לתקופה ארוכה אחרי החלום, וכשמו כן הוא- סיוט. זה אף פעם לא נחמד
והגוף מתנגד לכאב כדי להזהיר אותנו מדברים שמסוכנים לנו, לא מוכרים..זה מנגון התרעה והגנה שרוב הזמן לדעתי פועל כראוי :)
 
הטיעון שלא אכפת לנו מכאב

הוא טיעון לוגי נטו. יכאב לי, יעבור הכאב ואני אמשיך הלאה בלי נזקים לטווח הארוך. למי אכפת אם זה יכאב? ההרגשה בהווה מלווה בעוד גורם שהופך הכל לבעייתי- האינסטינקט הראשוני של כל בני האדם להימנע ככל האפשר מכאב. ככה זה, ככה בנויים מערכת העצבים שלנו והמוח שלנו, וזו הסיבה שכל כך קשה לנו לקבל על עצמנו כאב בהווה, לעומת 'לקבל על עצמנו' כאב בעבר. לדעתי, אפשר להתאמן על המערכות האלה ולהפוך את הכאב לסביל יותר ויותר. לדוגמה- בריצות ובאימונים, ככל שאתה מתאמץ באופן תכוף יותר, יותר קל לך לדחוף את עצמך לסבל גדול יותר.
 

yaakii

New member
כן אכפת לנו מכאב.

אבל גם בעבר האינסטינקט שמקשה לקבל כאב יהיה...
 
לכן שמתי את 'לקבל כאב' במרכאות,

כי הכוונה שבמחשבה לאחור, אנחנו חושבים- אז הייתי סובל קצת, וזה היה עובר. הרבה יותר קל לקבל את המחשבה שהיינו סובלים, אפילו את המחשבה שנסבול בעתיד, מאשר את המחשבה שנסבול עכשיו.
 
למעלה