על אהבות והדרך
(גם בפורום השכן)(משהו שקבלתי באי-מייל) היום אני כנראה מאוהב..... מאז ומתמיד המנוע של כל החיים האלו היה האהבה, אך בזמן האחרון נראה לי שאנחנו עומדים במקום, ואולי אף מתדרדרים אחורה... למה כל כך מסובך לאהוב היום? אולי זה בגלל הצורך בסיפוקים מיידיים, ואולי זה בגלל שעדיין לא למדנו לכבוש את יצרינו? והאהבה מהי? נתינה? קבלה? סקס? רגש? אגו? רוחניות? האם האהבה נועדה לכישלון בחיים הללו? הכל הפך להיות מהיר, אינסטנט, אבל האהבה רוצה יותר. היא רוצה שיחזרו אחריה, שייטפחו אותה, שילכו לישון מחובקים עם הכרית ויחשבו רק עליה. היא רוצה כמו פעם.... אבל היום... היום אנחנו הולכים למכולת וקונים אבקה, מוסיפים שתי כפות סוכר, כוס קמח, מערבבים חמש דקות בבלנדר, חצי שעה בתנור (במאתיים מעלות צלזיוס) והרי לנו אהבה.... אבל האם זוהי אהבת אמת או שמא מאפה תפל שטעמו מר? אז לאן נעלמנו בתוך כל המירוץ המטורף הזה של החיים, ולאן נעלמה הדרך? כי הרי באהבה אין כמו ההתרגשות של ההתחלה: פרפרים בבטן, כן תסכים, לא תסכים, מתי להתקשר, לנשק או לא, איך להפתיע ומה בכלל נקנה לה / לו, ולילה ראשון, ואני אוהב/ת. אבל איכשהו דילגנו על כל התהליך, וקפצנו ישר למיטה, עם משפט מפוצץ כמו "אני אוהב/ת אותך", וחשבנו שזהו ! מצאנו אהבה. וזה לא עובד ככה. כי בניין עומד על היסודות, ואם היסודות מעורערים, הבניין לא יחזיק מעמד. וגם בגלל שהאהבה היא עלייה דיי חדה, מה"לבד" אל ה"יחד"... ואי אפשר להתחיל לעלות עלייה בהילוך חמישי... אז בפעם הבאה שאתם מכירים בן/בת זוג, היו סבלניים ואל תשכחו את הדרך, כי לפעמים היא יותר יפה מהמטרה עצמה
(גם בפורום השכן)(משהו שקבלתי באי-מייל) היום אני כנראה מאוהב..... מאז ומתמיד המנוע של כל החיים האלו היה האהבה, אך בזמן האחרון נראה לי שאנחנו עומדים במקום, ואולי אף מתדרדרים אחורה... למה כל כך מסובך לאהוב היום? אולי זה בגלל הצורך בסיפוקים מיידיים, ואולי זה בגלל שעדיין לא למדנו לכבוש את יצרינו? והאהבה מהי? נתינה? קבלה? סקס? רגש? אגו? רוחניות? האם האהבה נועדה לכישלון בחיים הללו? הכל הפך להיות מהיר, אינסטנט, אבל האהבה רוצה יותר. היא רוצה שיחזרו אחריה, שייטפחו אותה, שילכו לישון מחובקים עם הכרית ויחשבו רק עליה. היא רוצה כמו פעם.... אבל היום... היום אנחנו הולכים למכולת וקונים אבקה, מוסיפים שתי כפות סוכר, כוס קמח, מערבבים חמש דקות בבלנדר, חצי שעה בתנור (במאתיים מעלות צלזיוס) והרי לנו אהבה.... אבל האם זוהי אהבת אמת או שמא מאפה תפל שטעמו מר? אז לאן נעלמנו בתוך כל המירוץ המטורף הזה של החיים, ולאן נעלמה הדרך? כי הרי באהבה אין כמו ההתרגשות של ההתחלה: פרפרים בבטן, כן תסכים, לא תסכים, מתי להתקשר, לנשק או לא, איך להפתיע ומה בכלל נקנה לה / לו, ולילה ראשון, ואני אוהב/ת. אבל איכשהו דילגנו על כל התהליך, וקפצנו ישר למיטה, עם משפט מפוצץ כמו "אני אוהב/ת אותך", וחשבנו שזהו ! מצאנו אהבה. וזה לא עובד ככה. כי בניין עומד על היסודות, ואם היסודות מעורערים, הבניין לא יחזיק מעמד. וגם בגלל שהאהבה היא עלייה דיי חדה, מה"לבד" אל ה"יחד"... ואי אפשר להתחיל לעלות עלייה בהילוך חמישי... אז בפעם הבאה שאתם מכירים בן/בת זוג, היו סבלניים ואל תשכחו את הדרך, כי לפעמים היא יותר יפה מהמטרה עצמה
